ערעור על זיכוי מעבירת עקיפה תוך חציית קו הפרדה רציף

ביחס ליתר העבירות, כגון נסיעה רשלנית תוך זיגזוג בין הנתיבים ולאחר מכן אי ציות להוראות השוטר, מסר העד פירוט מדוייק ועדותו גם נתמכת בגירסתו הכתובה של המערער על הדו"ח. אין צורך במיומנות מיוחדת כדי להבחין ולדווח על אדם שנוהג בפראות תוך זיגזוג בין הנתיבים, ולאחר מכן אינו מציית להוראת שוטר במדים וממשיך לברוח.

בכתב האישום יוחסה למערער עבירה אחת של עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף.

בית המשפט קמא זיכה אותו מעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, מאחר ופרט זה לא עלה מעדותו של העד.

...

"ש. מזה שאתה שמעת את הסירנה והפעלת את הכחול מהבהב שהוא בתוך הרכב הסקת מזה שהנהג שנסע ברחק כלשהו ממך שלא ידוע המרחק, היה אמור לשמוע ולראות וזה מספיק כדי להגיע למסקנה שהוא החל להימלט ממך?

ראיות אלה נמצאו לבית המשפט קמא, הן בהתנהגותו של המערער, והן בדבריו לאחר האירוע לשוטר שערך את הדו"ח. כל אלה, ביחד עם עדותו של עד התביעה, כי מדובר בקולות חזקים, שנהגים שומעים אותם בדרך כלל, הביאו את בית המשפט קמא לקבוע את המימצא שקבע, ולא מצאתי לנכון להתערב בו. אשר על כן, אני דוחה את הערעור על הכרעת הדין.

העונש שהושת עליו לחלוטין אינו סוטה מהמתחם ההולם ולא מצאתי לנכון להתערב בו. אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופטת ש' לארי-בבלי) בתתע"א 2373-02-15, מיום 18.5.15, בגדריו הורשע המערער בבצוע עבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף בנגוד לסעיף 47ה(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, ונגזרו עליו העונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הסעיף נועד להבטיח, כי הנאשם יבין את תוכן ההליך המתנהל נגדו, כך שהבנה זו תהווה ערובה לזכותו להיתגונן וליכולתו להערך כראוי למשפטו (ראו: בש"פ 196/97 מרטינז נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 591 (1997) (להלן: עניין מרטינז); בש"פ 1948/03 שילון נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 869 (2003) (להלן: עניין שילון); וכן ראו לאחרונה: בש"פ 9130/07 נאסר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.11.2007)).

...

אציין כבר עתה כי דין טענות המערער להידחות מכל וכל, למעט טענה אחת, בה מצאתי ממש.

סבורני כי במקרה שבפניי נפל פגם חמור בניהול ההליך.

ואולם, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיבה, לפיה ניתן להסיק מפרוטוקול הדיון כי ההקראה בוצעה, אך זו לא נרשמה.

סוף דבר מהמקובץ לעיל עולה, כי דין הערעור להתקבל במובן זה שפסק הדין יבוטל, הדיון יוחזר לבית המשפט קמא, אשר יבצע הקראה כנדרש של כתב האישום וינהל את ההליך מראשיתו; וכך אני קובע.

אי התייצבות עדי תביעה בע"פ (י-ם) 4471/09 מדינת ישראל נ' עאמר קדמאני (להלן – עניין קדמאני), קיבל ביהמ"ש ערעור על ביהמ"ש קמא אשר זיכה משיב לו יוחסו עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, נוכח אי התייצבותם של 6 שוטרים לדיון.

בעניינינו, יש לשקול, מחד את האנטרס הצבורי בבירור עניינו של המבקש לו מיוחסות עבירות תעבורה חמורות - נהיגה בזמן פסילה שיפוטית, נהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקיפה, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.

...

כן סובר הסנגור כי העבירה המיוחסת למבקש היא עבירה מסוג חטא בלבד, ובנסיבות אלה על ביהמ"ש להיעתר לבקשתו.

ביהמ"ש קבע כי במקרה זה האינטרס הציבורי זוקף ראש, נוכח העבירות המיוחסות למשיב, בציינו כי על ביהמ"ש קמא, אליו מוחזר התיק, לנקוט באמצעים המבטיחים התייצבותו של העד, לרבות, קביעה כי אי התייצבותו לישיבה הנדחית, תביא לזיכויו של הנאשם.

כך למשל, אם המדובר בעדות, בעלת חשיבות רבה לשירות האינטרס הציבורי, יטה בית המשפט להיעתר לבקשת הדחייה.

אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות ליום 4.2.18 בשעה 14:00.

בבית המשפט העליון רע"פ 902/16 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקש: עמר עמור נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 24.1.2016 בע"פ 40402-10-15 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' צלקובניק, י' רז-לוי וג' שלו; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד אשר לואיס ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה גם את חלקו הארי של ערעור המבקש על גזר דינו מיום 7.9.2015, בגדריו נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל; שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה זהה לעבירה בה הורשע בהליך זה; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים; וקנס בסך 1,000 ש"ח. עם זאת, בית המשפט המחוזי צימצם את תחולתו של עונש המאסר המותנה, וקבע כי הוא יהיה בר הפעלה רק במידה והמבקש יורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברשלנות שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה חבלה ונזק, לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה; עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה; ואי חגירת חגורת בטיחות, לפי תקנה 83ב(א) לתקנות.

ביום 27.4.2015 הרשיע בית משפט השלום את המבקש במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אך זיכה אותה מעבירה של מהירות מופרזת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

...

בקשת רשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' צלקובניק, י' רז-לוי וג' שלו) בע"פ 40402-10-15 מיום 24.1.2016, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (השופטת א' גרבי) בגמ"ר 7862-09-11 מיום 27.4.2015.

דיון והכרעה עיינתי בבקשה, ובפסקי הדין של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור, ואני סבור כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, אין בידי לקבל את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

]א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים הלמן, אטרש ועיילבוני) מיום 23.12.10 בתיק עפ"ת 23614-08-10, בו נדחה עירעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (השופטת אריאלי) מיום 31.5.10 בתיק גמ"ר 42-05-08, בגדריו נדון המבקש לשישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות; קנס בסך 3,000 ש"ח; ופסילת רישיון נהיגה לעשר שנים.

כמו כן, לבקשת המבקש, צורף לדיון תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.

כן נשקלה לקולה העובדה שממועד התאונה ועד למשפט (תקופה של כשלוש שנים) שב המבקש לנהוג ולא נרשמה לחובתו הרשעה נוספת, פרט להרשעה שצורפה לדיון כאמור; נשקלו עוד נסיבותיו האישיות - היותו אב לעשרה ילדים, מהם שלושה הסובלים מבעיות בריאות, היותו מחוסר עבודה, פועלו הצבורי החיובי, והסבל שניגרם לו כתוצאה ממות המנוח שהיה חברו הטוב, בהקשר זה צוין כי המבקש שומר על קשר עם מישפחת המנוח ותומך בה, ובן המנוח אף בא להעיד עדות אופי לזכות המבקש; ולבסוף צוין הסדר הטיעון שהביא לחיסכון בזמן שפוטי.

...

]א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים הלמן, אטרש ועיילבוני) מיום 23.12.10 בתיק עפ"ת 23614-08-10, בו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (השופטת אריאלי) מיום 31.5.10 בתיק גמ"ר 42-05-08, בגדרו נדון המבקש לשישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות; קנס בסך 3,000 ש"ח; ופסילת רישיון נהיגה לעשר שנים.

דיון והכרעה לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש.

אף לגופה אין מקום להיעתר לבקשה.

איני נעתר איפוא לבקשה.