בנסיבות העידר ההוכחה כי הוא ביצע את עבירות הבניה ללא היתר הנטענות, כמו גם אי-תיקון כתב-האישום, טען המערער כי לכל הפחות צריך לזכות אותו מעבירת הבניה ללא היתר.
עיין גם ב-רע"פ 5629/13 שלום פלאח נ' הועדה לתיכנון ובניה עריית מגדל העמק (15/10/13), שם נפסק מפי כב' השופט שהם:
"למעלה מן הנידרש, אציין בקצרה, כי אני תמים דעים עם עמדתן של הערכאות הקודמות, לפיהן, אין להורות, בנדון דידן, על ביטולו של כתב-האישום, בשל אי קיומו של שימוע. ראשית, וכפי שציינו הערכאות הקודמות, סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המעגן בחקיקה את הזכות לשימוע, מתייחס אך ורק לנאשמים בבצוע עבירות מסוג "פשע", בעוד שהמבקש הואשם בעבירות מסוג "עוון", כהגדרתן בסעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
צו ההריסה חל על אותה בניה או שימוש שבהם הורשע המערער, ואין הרשעה של המערער על מבנה בשטח של 130 מ"ר.
טיעוני המשיבה כי אין חשיבות לשטח המבנה שניבנה בלא היתר, אינם ברורים עד תום לבית-המשפט, שכן אם אין חשיבות לשטח המבנה, מדוע טירחה המשיבה לציין שטח זה בתשתית העובדתית בכתב-האישום? ומדוע ביקשה לתקן את כתב-האישום בנוגע לשטח המבנה? והאם המשיבה סבורה כי ניתן צו הריסה על שטח שלגביו לא קיימת הרשעה?
יש לציין כי איש מהצדדים לא טען שהריסת 105 מ"ר ממבנה הדיר, והותרת היתרה על כנה, יהא בה כדי לסכן את שלום הציבור ובטיחותו, ומשטענה כזו לא הועלתה, ואף לא נתמכה בראיות, אין מקום להתייחס אליה.
...
קביעת בית-משפט קמא אשר דחתה את הטענה בדבר אכיפה בררנית, הן בכל הקשור לאחיו של המערער, והן בכל הקשור לטענה סתמית שהועלתה בנוגע לאי-ביצוע הליכי אכיפה כנגד שכנים, מעוגנת בחומר הראיות, כפי שעמד לנגד עיני בית-משפט קמא, ודין טענותיו בעניין זה להידחות.
דווקא נוכח הנפקות של קבלת טענה לאכיפה בררנית, עד כדי אפשרות לביטול כתב-האישום, נדרש בית המשפט "לסנן" טענות אלה גם בשלב הגילוי, שאם לא כן, אין לדבר סוף.
באשר לגזר-הדין, המערער טען באופן סתמי כי גזר-הדין אינו מידתי, אולם לא הביא תימוכין לטענותיו, והנני סבורה כי בנסיבות העניין, לאור מהות השימוש שעשה המערער במבנים המצויים על קרקע שייעודה גן לאומי, וכן ייעוד חקלאי, כאשר אחד המבנים שימש למגורים, כמו גם בהתחשב בהרשעה קודמת של המערער בעבירה על חוק התכנון והבניה, גזר-הדין הינו מידתי ואינו חורג מהמקובל, ואין מקום להתערב בו.
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.