ערעור על השתת הוצאות משפט גבוהות על דמי אבטלה

כמו כן חויבה המבקשת בתשלום סכום כולל של 21,000 ₪ בגין שכר טירחת עורך דין והוצאות משפט.

בבקשה לעיכוב ביצוע טוענת המבקשת כי סכויי העירעור גבוהים.

כך למשל, היציאה לחל"ת של רעיית המשיב וקבלת דמי אבטלה דוקא מלמדת על פגיעה במצבם הכלכלי.

נטל השיכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מנקודת המוצא דלעיל מוטל על המבקש, אשר עליו להראות כי סכויי העירעור להיתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שהנזק היחסי שייגרם לו מאי הענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי לצד שכנגד ככל שיעוכב הבצוע (ע"ע (ארצי) 44633-10-12 סביניך - צוות 3 בע"מ (8.4.2013); עע"מ 2152/13 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה קרית טבעון נ' ועדת ערר מחוזית חיפה (23.4.2013)).

...

למקרא פסק הדין עולה שחלק מערעורה סב על קביעות עובדתיות המבוססות על התשתית שנפרשה בפני בית הדין האזורי ועל התרשמותו הבלתי אמצעית ממכלול הראיות שעמדו לפניו.

אני מורה לפיכך על עיכוב של מחצית הסכום הכולל שנפסק בפסק הדין כשיעורו במועד מתן החלטתי זו (להלן – הסכום המעוכב), בכפוף להפקדתו של הסכום המעוכב במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת בית הדין עד לא יאוחר מיום 10.5.2021 (להלן – המועד הקובע).

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 8 להחלטה זו. נוכח התוצאה, אין צו להוצאות.

וכך נאמר: "לפניי בקשה לגילוי מסמכים ספציפי של מיסמכי תביעת המשיבה במוסד לביטוח לאומי. המשיבה צרפה לתגובתה אסמכתא לגבי גובה דמי האבטלה שקבלה. לא מצאתי כי קיימת רלוואנטיות למסמכים המבוקשים מעבר לאמור.

המוסד לביטוח לאומי שילם בתקופת הקורונה דמי אבטלה גם עבור חל"ת. הנמקות המשיבה בטפסי התביעה למל"ל אינם רלוואנטיים לרכיבי התובענה שנתבעו בהליך זה. לאור עתוי הבקשה בחלוף המועד המיועד לבקשות מקדמיות, ומשנדחתה, יישא המבקש בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪".

סעיף 1(7) לצוו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017, קובע כי לא תנתן רשות ערעור על "החלטה בעיניין הטלת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו". רכיב זה בהחלטה בא בגדר הצוו, ובפרט משנדחה חלק מבקשת רשות העירעור שהגיש המבקש, ודי בטעם זה כדי להצדיק מחיקת הבקשה למתן רשות ערעור ברכיב זה. סוף דבר – דין הבקשה ביחס לגילוי התקבולים שקבלה העובדת מהמוסד - להדחות, כאמור בסעיף 13 לעיל.

...

אשר לטענת המבקש כנגד חיובו בתשלום הוצאות, הרי שדין הבקשה ברכיב זה להימחק על הסף.

סעיף 1(7) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017, קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו". רכיב זה בהחלטה בא בגדר הצו, ובפרט משנדחה חלק מבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, ודי בטעם זה כדי להצדיק מחיקת הבקשה למתן רשות ערעור ברכיב זה. סוף דבר – דין הבקשה ביחס לגילוי התקבולים שקיבלה העובדת מהמוסד - להידחות, כאמור בסעיף 13 לעיל.

דין הבקשה ביחס להוצאות משפט - להימחק על הסף, כאמור בסעיף 15 לעיל.

בע"א 3901/15 נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ' בשאראת (1.2.2016), נקבע מפי כב' השופט י' עמית כי :"מיצוי הזכויות במל"ל צריך להעשות על ידי הנפגע בכנות, בסבירות ובתום לב ואלו כוללים פניה בתביעה להחמרה (ראו תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956). זאת מקום בו קיימת עילה לתביעה להחמרה, למשל, כאשר מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית העריך את הנכות בשיעור גבוה משמעותית מהנכות שנקבעה במל"ל (לתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה וסעיף 6 ב לחוק הפיצויים ...ראו רע"א 863/93 התעשיה האווירית בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז (4), 815, 822 (1993)). בנוסף, על הנפגע להעלות את העובדות והטענות ולהציג את המסמכים הרלוואנטיים כדי לשכנע את המל"ל לקבל את התביעה, כגון הצגת חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית..." (פסקה 8).

מובהר כי על התובע להגיש תביעה להחמרה והכרה בנכות שנקבעה בתחום הכאב בצרוף חוות דעתו של ד"ר שטיין ולעמוד בפני וועדה רפואית, ככל שיידרש לכך על ידי המל"ל. ואולם, אין חובה להגיש ערעור על החלטת המל"ל או ערר על קביעת הועדה הרפואית.

לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת לנכוי הסכומים שהתובע קיבל כדמי אבטלה שכן לא נפסק פיצוי בגין הפסד מלא בגין התקופה שבגינה שולמו דמי אבטלה.

לא ראיתי לקבל את עתירת התובעים לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליכים במל"ל, בשיעור של 15% מכל הסכומים שהתובע קיבל ויקבל מהמל"ל, בהתאם להסכם שכ"ט שנחתם בין התובע לבא כוחו.

מעבר לכך שהסכם שכ"ט האמור, לא הוגש כראיה ולא נזכר בתצהירו של התובע, (ולא ניתן לקבל את טענת התובעים בסיכומי התשובה כי ככל שבית המשפט יבקש זאת, הסכם שכה"ט יוגש לעיונו), הרי שהתביעה דנן היא תביעה על פי חוק הפיצויים ואין מקום לפסוק במסגרתה הוצאות ושכ"ט בגין טפול בתביעה שהוגשה למל"ל. בנסיבות העניין, כשמדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים, יש לפסוק שכ"ט עו"ד בהתאם לסעיף 16 לחוק, זאת ותו לא. ככל שהתביעה להחמרה תיתקבל, כולה או חלקה, תוגש חוות דעת אקטוארית עדכנית, בצרוף תחשיב ופסיקתא לחתימה בהתאם להוראות פסק הדין, זאת תוך 30 יום ממועד קבלת הודעת התובעים על קביעת הועדה הרפואית של המל"ל. במקרה זה פסק הדין יראה כפסק דין חלקי.

...

לטענתם, "עוול זה" תוקן על ידי בית המשפט עת נעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור ומינה מומחה בתחום הכאב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורה אני כי נוכח העובדה שבוועדות הרפואיות של המל"ל לא ישב מומחה בתחום הכאב ואף לא נקבעה לתובע נכות בגין פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, על התובע למצות את זכויותיו במל"ל ולהגיש תביעה להכרה בהחמרה במצב ולהכרה בנכות שנקבעה בתחום הכאב, בצרוף חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר שטיין.

במקרה זה, גמלאות המל"ל עולות על סכום הנזק כפי שנפסק לעיל ודין התביעה היה להידחות שכן סכום הפיצויים "נבלע" בגמלאות המל"ל ובנסיבות העניין, התובע אינו זכאי ל - 25% מהנזק.

בבית המשפט העליון ע"א 444/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: יעקב כשדי השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אהרון זכאי 2. עו"ד נפתלי נשר 3. כונס הנכסים הרישמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.1.2022 בפש"ר 7480-08-15 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המערערת: עו"ד יעקב כשדי ][]פסק-דין

בדיון נדונה האפשרות כי יינתן לחייב הפטר מותנה כנגד הוספת סכום שיוסכם לקופת פשיטת הרגל, לאחר שהחייב, החי מדמי אבטלה ומקצבאות ביטוח לאומי, הפקיד עד לאותו מועד סך של כ-368,000 ש"ח. בתום הדיון נתן המותב הפטר המותנה בכך שהחייב ישלם סכום נוסף של 200,000 ש"ח ב-100 תשלומים שוים ורצופים של 2,000 ש"ח. למחרת הדיון, בבוקר יום 2.11.2021, הגישה המערערת בקשה לתיקון הפרוטוקול ובה טענה כי אף שפרוטוקול הדיון טרם נחתם ופורסם היא מבקשת כי יתועד שבא-כוחה ביקש להביע את היתנגדותו להפטר המותנה אך המותב לא התיר לו להביע את עמדתו ודבריו לא נרשמו בפרוטוקול הדיון.

המותב דחה בקשה זו, וקבע, בין היתר, כי המערערת היא שבחרה לנקוט בהליך פשיטת רגל נגד החייב ומשכך אין להתיר לה "להנות מכל העולמות" ולתבוע במקביל להליך פשיטת הרגל גם "ריביות גבוהות ביותר" של ההוצאה לפועל.

לבסוף מלינה המערערת על כך שנפסקו הוצאות לטובת קופת פשיטת הרגל, אף שלא נגרמו הוצאות ליתר הצדדים מאחר שלא התבקשה תגובתם לבקשת הפסלות ואף שמדובר "בסכום חסר פרופורציות בעליל". לפי המערערת, הטלת ההוצאות כך שהלכה למעשה החייב הוא שייהנה מהן, מלמדת אף היא על דעתו המוטה של המותב נגדה.

...

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

כבר נפסק כי רק במקרים חריגים שבהם התבטאויות המותב הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המוביל למסקנה כי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים, תקום הצדקה לפסילתו (ראו: ע"א 1192/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (5.5.2021); ע"א 7214/21 בסרגליק נ' אלימלך, פסקה 7 (28.10.2021)).

מן הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה.

המבקש הגיש ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת תמי לוי יטח) מיום 1.8.23 בתיק חדל"פ 54046-12-21, במסגרתה נדחתה בקשתו לביטול פסק הדין מיום 10.7.23 אשר הורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעיניינו.

לטענתו, לאחר שבוטל הליך חידלות הפרעון, חודשו עיקולים על דמי אבטלה בנגוד להוראות חוק הגנת השכר ובנסיבות אלו אין בידו לשלם דמי השכירות וצרכים בסיסיים נוספים.

הממונה מיתנגד לבקשה וטוען כי מלבד דפי חשבון מיום 4.8.23 ועד 29.9.23 בהם מופיע תשלום בסך 2,135 ₪ מביטוח לאומי, המבקש לא צירף אסמכתות מהמוסד לביטוח לאומי בדבר גובה דמי האבטלה וכיצד חושב ועוד מפנה כי להודעת העירעור צורף אישור מיום 6.6.23 מהביטוח הלאומי על תשלום דמי אבטלה בו צוין כי "מדמי האבטלה הופחתו הכנסותיך כעצמאי" ובהליך בבית המשפט קמא טען כי עבד כשכיר אצל גיסו והשתכר סך של כ- 8,000 ₪.

בנוסף, בפסק הדין נקבע כי המערער חדל מלשלם התשלום החודשי שהוטל עליו וכי אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לשלם את התשלום החודשי תהא אשר תהא הסיבה ליצירת פיגורים בתשלום.

מאחר שמטרת הערובה היא הבטחת הוצאותיו המשפטיות של המשיב, ככל שיידחה העירעור, בבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנידרש בכל הקשור לבחינת סכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה (בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרישמי (17.10.07).

...

לעניין סיכויי הערעור, טוען המבקש כי אלה טובים באשר החלטת בית המשפט קמא ניתנה על יסוד טענות שגויות, ומבלי שניתן לו יומו בבית המשפט.

בנוסף, המערער לא פירט בבקשתו את סיכויי הערעור, אך מעיון בהודעת הערעור ובהחלטה המנומקת והמבוססת של בית המשפט קמא, ולאור העובדה כי מדובר בביטול שני של ההליך בשל מחדלי המבקש, אני סבורה, בזהירות הראויה, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור טובים.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.