ערעור על הרשעת ראש עיריית בת ים בעבירות מרמה והפרת אמונים

בפסק הדין היתקבל עירעורו של המשיב, ונקבע כי אין להתערב בתוצאות הבחירות לעריית בת ים. רקע ביום 13.1.2015 היתקיימו בחירות לראשות עריית בת ים. בחירות אלו היתקיימו בעקבות השעייתו של ראש העיר הקודם – מר שלומי לחיאני (להלן: לחיאני), אשר הורשע בעבירות מירמה והפרת אמונים.

לכל היותר, ניתן לראות בטענותיו של המבקש ערעור על אופן יישום ההלכה.

...

גם בסוגיה זו, כפי שטענו המשיב והמדינה, דין טענת המבקש להידחות.

הכרעה נוכח כל האמור, דינה של הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

רע"פ 3292/15 לחיאני נ' מדינת ישראל (17.11.2015), שבו הורשע המבקש, שכיהן בתפקיד ראש עריית בת ים, בשלוש עבירות של הפרת אמונים – קבלת כספים לצורך כסוי חובותיו מאנשי עסקים התלויים בעריית בת ים (שבראשה עמד), בסכום כולל של כמיליון ₪, וקבלת כספים מתשעה עובדי ערייה, אשר תנאי העסקתם היו תלויים בו באופן ישיר.

ע"פ 9168/02 ביטון נ' מדינת ישראל (14.1.2003), שבו נדחה העירעור על חומרת העונש בן 8 חודשי מאסר בפועל שהושת על המערער (בנכוי 4 חודשי מאסר בעבודות שירות שריצה המערער טרם היתקבל ערעור המדינה על זיכויו מאחד האישומים), בגין שתי עבירות של מירמה והפרת אמונים שביצע כסגן מנהל חטיבת הרשוי והפיקוח וכמנהל מחלקת הפיקוח במינהל לתיכנון הנדסה ותחבורה בעריית ירושלים, תוך שצוין כי "יש להגיב על ביצוען של עבירות מסוג זה ביד קשה, מתוך כוונה להרתיע את הרבים, וענישה מחמירה בתחום זה צריכה לכלול, למעט מקרים חריגים, רכיב של מאסר בפועל. כך נהגה הערכאה הראשונה, שלא זו בלבד שלא החמירה עם המערער אלא שיש רגליים לסברה כי נהגה כלפיו במידת הרחמים". ע"פ (ת"א) 36171-07-19 מדינת ישראל נ' ליטבינוף (22.9.2019), שבו בהסכמת הצדדים היתקבל העירעור על קולת העונש והושתו על המשיב 6 חודשי מאסר בעבודות שירות – חלף 3 חודשים – בגין עבירה של הפרת אמונים שביצע המשיב עת היה ראש המועצה האזורית "תמר". ע"פ (ת"א) 71154/06 עמר נ' מדינת ישראל (13.1.2008), שבו נדחה העירעור על חומרת העונש בן 12 חודשי מאסר בפועל שהושת על המערער בבית משפט קמא, אשר לא אימץ את העונש שלו עתרו הצדדים במשותף במסגרת הסדר טיעון – 3 חודשי מאסר בעבודות שירות – בעקבות הרשעת המערער בשתי עבירות של מירמה והפרת אמונים, בגין שני מקרים של קבלת כספים מגורמים שנזקקו לרישיון עסק, עת עבד המערער בעריית תל אביב.

...

לסיכום, מכל המקובץ לעיל עולה כי השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על הנאשמת, בהתאם למתחם העונש ההולם, בעוד שעל הנאשם מוטל כאמור עונש של עבודות שירות, היתה גורמת לפחות לתחושה של עיוות דין ולפגיעה בלתי-מידתית בחוש הצדק ובעקרונות השוויון ואחידות הענישה [ראו גם והשוו: ע"פ 2447/13 קליין נ' מדינת ישראל, בפסקה 20 (8.4.2014)]; ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל, בפסקאות 14-12 (1.5.2019); ע"פ 1997/20 מור נ' מדינת ישראל, בפסקאות 3-1 (8.4.2021).

שלישית, בשים לב לפער המשמעותי בין תוכן כתב האישום – שכלל עבירות חמורות יותר, של קשירת קשר לביצוע פשע ובעיקר של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה (שהעונש המרבי הקבוע לצדה הוא 9 שנים), שיוחסו לנאשמת ושמהן זוכתה – ובין העבירה שבה הורשעה הנאשמת בסופו של דבר במסגרת הכרעת הדין, דהיינו – סיוע ללקיחת שוחד (שהעונש המרבי שהיה קבוע לצידה בעת ביצועה עמד כאמור על 3.5 שנים); זאת, מבלי להפחית מהחומרה של נסיבות ביצוע העבירה של סיוע ללקיחת שוחד שבה הורשעה הנאשמת.

סוף דבר סוף דבר, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הכוללים הבאים: נאשם 2 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; וזאת, בתנאים ובמקום אשר בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של מרמה והפרת אמונים; 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של הטרדת עד; קנס בסך 50,000 ₪, שישולם תוך 120 ימים, או 100 ימי מאסר תמורתו.

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.4.2015 (הנשיאה ד' ברלינר, סגן הנשיאה ג' קרא והשופטת א' נחליאלי-חיאט) בעפ"ג 34767-11-14, בו היתקבל ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (סגן הנשיא – כתארו אז – ד' שגיא) מיום 30.9.14, בת"פ 2906-10-13, והוטל על המערער גזר דין הכולל שמונה חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, חלף שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; זאת, בנוסף למאסר על תנאי וקנס, והכל בגין שלוש עבירות של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברו בתפקידו כראש עריית בת-ים, כפי שיפורט.

רקע והליכים קודמים נגד המבקש, אשר כיהן כראש עריית בת-ים החל משנת 2003, הוגש ביום 1.10.13 כתב אישום בגין ארבעה אישומים, הכוללים בין היתר עבירות של לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים, היתקשרות אסורה בחוזה, ועוד.

ומן הכלל אל הפרט: המבקש הורשע לפי הודאתו בשלוש עבירות נפרדות של מירמה והפרת אמונים, לגביהן קבע בצדק בית המשפט קמא שהן מצויות ברף החומרה העליון של עבירה זו, "על גבול עבירת השוחד" (פסקה 24 וכן פסקות 34 ו-46).

...

סוף דבר, אין בידינו להיעתר לבקשה.

והתוצאה היא שפל בדימוי הציבורי של המערכת הפוליטית ובעיית מנהיגות - התרחקות של אנשים מוכשרים וערכיים מהפוליטיקה.

בנסיבות אלה ונוכח האמור לעיל באשר לחומרת עבירות השחיתות השלטונית וחשיבות המאבק בהן ללא פשרות, נקל להבין מדוע אינה מקובלת עלי כלל ועיקר הטענה כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המבקש יתר על המידה כאשר העמיד את עונשו על 8 חודשי מאסר בפועל, ולא הסתפק בעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות שנגזר עליו בבית משפט השלום.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4071/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם המערער: יוסי בכר - ראש עריית בת ים נ ג ד המשיבים: 1. אלי יריב 2. מדינת ישראל / משרד הפנים - מנהל הבחירות המבקשת להצטרף כמשיבה: עו"ד חנה כהן מוצן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 19.04.2016 בה"פ 22514-03-15 על ידי השופטת ר' לבהר שרון בשם המערער: עו"ד עודד רביבו; עו"ד מיכל תמר; עו"ד דורון קול; עו"ד איתן הברמן; עו"ד אורי הברמן בשם משיב 1: עו"ד בעז בן צור; עו"ד אלעד פלג; עו"ד אסנת גולדשמידט-שרייר בשם משיבה 2: עו"ד יונתן ברמן בשם המבקשת להצטרף כמשיבה: עו"ד יובל נחמני פסק-דין

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי ביום 13.1.2015 נערכו בחירות מיוחדות לראשות עריית בת-ים. הבחירות היתקיימו בעקבות השעייתו מתפקיד של ראש העיר הקודם – מר שלומי לחיאני (להלן: לחיאני), אשר הורשע בעבירות מירמה והפרת אמונים.

...

סבורני, כי פער זה בין שני המסלולים אינו רצוי, ועלול ליצור אי ודאות באשר לתוצאה הסופית של הבחירות.

סבורני, כי יש מקום לבחינה מחודשת של המערך הנורמטיבי בסוגיה זו, וככל שיוחלט לשמֵר את שני מסלולי הערעור הקיימים, מן הראוי כי המחוקק יתן דעתו לתוצאות הבלתי רצויות הנובעות מההבדלים הדיוניים בשני המסלולים, כמפורט לעיל.

בשל הרגישות העצומה הנדרשת בבוא בית המשפט להתערב בתוצאתה של מערכת בחירות, חובה עליו לאחוז באמות מידה קשיחות ומובהקות הן לצורך המסקנה שמדובר בליקוי בהליך הבחירות והן לצורך המסקנה כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.

לאחר ניהול של הוכחות הורשע הנאשמים 2 ו-3 בעבירות של מירמה והפרת אמונים וברישום כוזב במסמכי תאגיד.

ב"כ הנאשם ציין לעניין אי ההרשעה כי אם תיוותר ההרשעה על כנה יילקח מהנאשם רישיון הקבלן שלו והפנה בענין זה לחוק רישום קבלנים .

תקנה 1 לתקנות אלה קובעת: "כל אחת מהעברות המפורטות להלן, נקבעת בזה כעבירה שיש בה כדי לערער מהימנותו של קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, אם הוא נידון עליה לשלושה חודשי מאסר או מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין." ולפיכך מכוח סעיף 8 לחוק רישום קבלנים, יהיה בכך כדי לבטל רשומו על פי חוק רישום קבלנים.

יש בהן כדי לפגוע פגיעה קשה ביותר באמון הציבור ובכך לפגוע באושיות שילטון החוק ובנורמות ערכיות החייבות לשרור בחברה מתוקנת ועל כך, אין אלא להפנות אלא לדבירים אשר אמר לאחרונה ביהמ"ש העליון ברע"פ 3292/15 בעיניינו של שלמה לחיאני ראש עירית בת ים. ועם זאת, יש לאבחן את עניינו של לחיאני, ראש עירית בת ים ואת עניינו של רוכברגר, ראש עירית רמת השרון, אשר אוזכר אף הוא על ידי המאשימה מעניינה של פרשה זו שבפנינו.

...

ב"כ הנאשם 4 ציין כי דווקא נאשם זה הורשע סוף דבר בעבירה של מתן שוחד.

גם נאם זה לקה מאז במחלה קשה, כעולה ממסמכים רפואיים שהציג לביהמ"ש. בשל כל האמור לעיל סבור ב"כ הנאשם כי יש מקום להורות על ביטולה של ההרשעה.

מתוך מתן משקל משמעותי לחלוף הזמן הארוך במיוחד מאז ביצוע העבירות ומתן משקל נכבד ביותר לעונש שהוטל על יהושע פורר, נאשם 1 , שדינו הופרד ולאמור באשר לנקיטת הצעדים כלפיו, כאמור לעיל וכאמור בהכרעת הדין, ותוך מתן משקל נכבד ביותר למצבם הרפואי של הנאשמים, מצאתי שלא להטיל עליהם עונש מאסר בפועל , אף בדרך של עבודות שירות וכן מצאתי להימנע מהטלת של"צ. אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים – 75 ימי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע.