ערעור על הרשעת עו"ד בהתנהגות שאינה הולמת

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 17027-08-20 ד"ר זרחה מיכאל נ' מדינת ישראל – שר הבריאות ואח' לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק המערער ד"ר זרחה מיכאל ע"י ב"כ עו"ד שלמה יוספסון המשיבות 1. מדינת ישראל - שר הבריאות 2. מדינת ישראל – כב' השופט בדימוס אמנון סטרשנוב ע"י ב"כ עו"ד יעל בארי לוזון פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין

לפני ערעור על ההחלטה להרשיע את המערער בעבירת משמעת של היתנהגות שאינה הולמת רופא שיניים בגין היתנהלותו סביב פרסומים אסורים, ובגין ההחלטה להטיל עליו אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך שישה שבועות.

...

בנסיבות אלה צמצום האחריות המשמעתית צריך להוביל למסקנה שהותרת התלית הרישיון על כנה לא תהיה מידתית.

לכן, אני סבור כי הותרת אמצעי המשמעת של התליית הרישיון יהיה לא מידתי, ויש להחליפו באמצעי משמעת של התראה.

לאור זאת מתקבל הערעור על אמצעי המשמעת כך שחלף התליית הרישיון יוטל אמצעי משמעת של התראה.

בבית המשפט העליון רע"א 8747/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המבקש: אבנר שיפטן נ ג ד המשיב: השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) בעש"א 26752-07-20 מיום 17.11.2020 בשם המבקש: עו"ד חיים יצחקי; עו"ד יגאל דותן ][]החלטה

אשר להרשעה קבע בית המשפט בין היתר כי - "לא מצאתי ממש בטענות המערער לעניין הרשעתו בדין. עיון בהחלטת המשיב, אשר אימצה את המלצות הביניים של הועדה, מלמד כי מדובר בהחלטה מנומקת, המתייחסת באופן פרטני לטענות שנשמעו בפני ועדת המשמעת ולשיקוליה, ומתבססת על מסד ראייתי ועובדתי עשיר. המשיב עמד על העובדות ותיאר אותן לאשורן, שקל את המלצות הועדה הרפואית, היתחשב בשלל נסיבות התיק והגיע לכלל מסקנה כי יש לאמץ את המלצות הועדה להרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בקובלנה. המשיב אף עמד על מעשי המערער, על המסוכנות הטמונה בהם לציבור היולדות והיילודים ועל כך שפעל באופן המנוגד להנחיות משרד הבריאות. המשיב אף קבע כי היתנהגות המערער במקרה דנא 'אינה הולמת היתנהגות של רופא, ממנו נידרשת רמה גבוהה של היתנהגות אתית ומוסרית'. קביעות אלו מקובלות עליי במלואן ולא מצאתי כל מקום להתערב בהן..." (פסקה 14 לפסק הדין, ההדגשות במקור).

...

אשר להרשעה קבע בית המשפט בין היתר כי - "לא מצאתי ממש בטענות המערער לעניין הרשעתו בדין. עיון בהחלטת המשיב, אשר אימצה את המלצות הביניים של הוועדה, מלמד כי מדובר בהחלטה מנומקת, המתייחסת באופן פרטני לטענות שנשמעו בפני ועדת המשמעת ולשיקוליה, ומתבססת על מסד ראייתי ועובדתי עשיר. המשיב עמד על העובדות ותיאר אותן לאשורן, שקל את המלצות הוועדה הרפואית, התחשב בשלל נסיבות התיק והגיע לכלל מסקנה כי יש לאמץ את המלצות הוועדה להרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בקובלנה. המשיב אף עמד על מעשי המערער, על המסוכנות הטמונה בהם לציבור היולדות והיילודים ועל כך שפעל באופן המנוגד להנחיות משרד הבריאות. המשיב אף קבע כי התנהגות המערער במקרה דנא 'אינה הולמת התנהגות של רופא, ממנו נדרשת רמה גבוהה של התנהגות אתית ומוסרית'. קביעות אלו מקובלות עליי במלואן ולא מצאתי כל מקום להתערב בהן..." (פסקה 14 לפסק הדין, ההדגשות במקור).

אשר לאמצעי המשמעת, מצא בית המשפט להפחית את תקופת ההתליה, וזאת לאחר שמצא כי בהליך הקודם משנת 2015 זוכה המבקש מחמישה מתוך שישה האישומים בגין ביצוע לידות בית ורשלנות חמורה בהם הואשם, כך שהרשעתו מושא ההליך דנן היא מקרה שני, ולא מקרה שביעי, כפי שנקבע בטעות, של ביצוע לידות בית בניגוד להנחיות משרד הבריאות.

לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות.

אוסיף, כי גם לגופו של ענין לא מצאתי ממש בטענות המבקש - לא לענין ההרשעה וגם לא לענין אמצעי המשמעת שהוטל עליו, אשר אף אני סבור, כמו המשיב, כי הוא מתון נוכח חומרת המעשים.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

לפניי ערעור על גזר-דינו של בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (בראשות עו"ד אורי כהן) ב-בד"מ 68/21 מ-15/12/21, אשר הטיל על המערער את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה; פיטורים לאלתר; פסילה למשרד החינוך למשך 8 שנים; ופסילה לשירות המדינה למשך 6 שנים.

בתובענה בבית-הדין למשמעת טענה התביעה כי מעשי המערער בגינם הורשע בבית-משפט השלום בנצרת מהוים היתנהגות שפגעה במשמעת בשירות המדינה, אי-קיום המוטל על המערער כעובד מדינה, היתנהגות שאינה הולמת את תפקידו של המערער כעובד מדינה, או היתנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.

...

בהקשר לכך יש לציין כי ההליכים המשמעתיים קיימים בסקטורים שונים, ולא רק בשירות המדינה (למשל לגבי עורכי-דין, רופאים, רואי-חשבון, אדריכלים, וכיו"ב), וגם בהקשר להליכי משמעת בסקטורים אחרים נפסק באשר להיבטים אישיים ולנסיבות אישיות כי: "לכל ההיבטים הללו ישנו משקל ניכר מן הבחינה האנושית, והיה להם בוודאי מקום נכבד בשיקולי הענישה הפלילית, ואף יש להם מקום מסוים במסגרת שיקולי הענישה המשמעתית. עם זאת, אין הם מכריעים את הכף בדין המשמעתי. מעמדה ואמינותה של המערכת המקצועית בעיני הציבור הם העומדים במוקד כאן, ואין מנוס ממתן משקל מכריע להיבטים אלה מן הטעמים שבאינטרס הציבור..." עיין לעניין זה ב-על"ע 3467/00 הוועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נ' צלטנר (18/2/02).

בעניין שופניה, תיאר בית-המשפט בהרחבה כי המורה התכוונה למנוע מפגש אלים בין שני תלמידים, ובית-המשפט מצא לנכון ליתן משקל כאשר בחן את הנסיבות שבהן אירעה התקיפה (עיין סעיפים ל"ג ו-ל"ד לפסק-הדין בעניין שופניה).

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את ערעור המערער בכל הקשור לאמצעי המשמעת של נזיפה חמורה ופיטורים לאלתר, ומקבלת באופן חלקי את ערעור המערער באשר למשך פסילתו משירות המדינה וממשרד החינוך, כך שמשך הפסילה יקוצר כמפורט לעיל.

ערעור על גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בבד"מ 78/22 (אב"ד עוה"ד א' כהן, חב"ד גב' ר' בוקצ'ין ומר ש' סעדון) מיום 21.5.2023.

ההחלטה בדבר הטלת אמצעי משמעת על המערער, מושתתת על היות ההיתנהגות מושא ההליך הפלילי משום היתנהגות בלתי הולמת את עסוקו כעובד מדינה בכלל וחבר צוות חינוכי בפרט.

כך בידי בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות להשית אמצעי משמעת של פיטורין על תנאי, עת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה אינו מוסמך לעשות כן. אף בכך אין כדי להסביר את הפער המשמעותי בין אמצעי המשמעת שננקטו כנגד המערער דכאן לבין אלו שננקטו כנגד הנאשם בעיניין אבו ח'יט. נאשם, אשר על פני הדברים דומה, כי המעשים בהם הורשע אף חמורים מאלו שביצע המערער.

...

המשיבה סבורה, כי דין הערעור להידחות.

מקובלת עלי אף עמדת המשיבה, לפיה אי הרשעת המערער אין דינה כדין זיכוי.

אשר על כן הערעור מתקבל בחלקו, באופן בו מבוטל סעיף 9(ד) לגזר הדין מושא ערעור זה, קרי - מבוטלת פסילת המערער לשירות המדינה למשך שנתיים.

בקובלנה יוחסה למערער היתנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים וכן הפרת סעיפים 17 ו-18 לחוק זכויות החולה.

לצורך בירור הקובלנה מינה המשיב מס' 1, שר הבריאות, ועדת משמעת אשר החברים בה הם: ד"ר לנה נטפוב, יו"ר, נציגת המנהל הכללי; ד"ר סמיון בביץ', נציג הסתדרות רופאי השיניים; ועו"ד עירית אלטשולר, נציגת היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "הועדה").

בעניינינו לא מצאתי כי נפל פגם או משגה כלשהוא בשקול הדעת בהחלטת המשיב, ואני סבורה כי העונש שהושת על המערער הוא סביר, מידתי ומוצדק בנסיבות העניין ואין כל עילה כי בית משפט יתערב בה. עיון בהמלצת הועדה לעניין אמצעי המשמעת, אשר אומצה על ידי המשיב, מלמד כי הועדה שקלה את כל טענות המערער, לרבות טיב העבירות בהן הורשע, נסיבות ביצוען ופגיעתן באנטרס הציבור.

...

סוף דבר הערעור נדחה.

לנוכח העובדה שביצוע אמצעי המשמעת עוכב לצורך הליך זה, אני קובעת כי התליית הרישיון של המערער תחל ביום 1.4.2024.

המערער ישלם הוצאות למשיבים בסך כולל של 4,000 ₪, אשר ישולמו מהפיקדון שהופקד על ידי המערער, כאשר היתרה תושב לידיו באמצעות בא כוחו.