מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ערעור על הרשעת נאשם בעבירת הפקרה

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מיתחם הענישה ומדיניות הענישה הנהוגה ברע"פ 7029/15 צאנורי נ' מדינת ישראל, מיום 24.11.15 (להלן: "עניין צאנורי") נדון עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של הפקרה לפי סעיף 64א(א) ונהיגה ללא ביטוח, ללא אחריות לקרות התאונה.
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור המאשימה באשר לקולת העונש וקבע כי מיתחם הענישה עומד על מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר והעמיד את עונשו של המערער על חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.
...
ובהמשך קבע כי: "סבורני כי יש מקום להחמיר במידת מה בעונשו של נאשם אשר נסע ברכב שהיה מעורב בתאונה בה נפגע אדם ולא מילא את חובתו המוסרית הבסיסית, משנמנע מלהזעיק את כוחות ההצלה למקום [ראו: עניין ויצמן, עמ' 230]. זאת, הן לנוכח פסיקותיו העקביות של בית משפט זה באשר לחובתו של נוסע ברכב, במקרים בהם היה מעורב נפגע בתאונת דרכים; הן לנוכח חקיקתו בעת האחרונה של סעיף 64א1 לפקודת התעבורה וקביעת העונשים של שלוש שנות מאסר וחצי ושבע שנות מאסר לצדו, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה; והן לנוכח התכלית ההרתעתית הניצבת ביסודו של סעיף 64א1 לפקודה, עליה עמדתי לעיל. כן סבורני כי אף שהעונש אשר הושת על חנונה – של 12 חודשי מאסר – היה עשוי להיות על הצד הגבוה של מדיניות הענישה שהייתה נהוגה בגין העבירה של סיוע להפקרה, הרי שעתה, משנחקק סעיף 64א1 לפקודה, עונשו של חנונה הוא ברף הבינוני של מדיניות הענישה הראויה וההולמת את חומרת מעשיו". בעניין חנונה הורשע נאשם 2 בעבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי ההצלה כאשר נאשם 1 הורשע בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, הפקרה אחרי פגיעה בניגוד לסעיף 64א(ג), שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה ובעבירות נוספות.
מהמקובץ עולה כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר , פסילה של מספר חודשים עד שנת פסילה, פיצוי לנפגע העבירה ועונשים נלווים נוספים.
לפיכך, אני דנה את נאשם 2 לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך חודשיים.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי דחה את העירעור על העונש בין השאר באומרו כי אין מקום לשקול חריגה מפסילת המינימום אך בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם: "בהתאם לגישה הרווחת בפסיקה נסיבות מקילות, כמו חרטה, העדר עבר פלילי ותעבורתי,  הרעה במצב האישי והכלכלי בעקבות התאונה ונסיבות אישיות  אחרות, ככלל אין לראות בהן כנסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה מפסילת המינימום (עפ"ת 46198-03-18 אבו כליב נ' מדינת ישראל, פס' 14 בחו"ד השופטת חן-ברק והאסמכתאות שם ( 31.5.18). רק במצבים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל תיקון כן ואמיתי של הפגם המוסרי שדבק בהתנהגות הנאשם, שבא לידי ביטוי   בדאגה וטפול בנפגע וגילוי חמלה וסולידריות, גם אם היתרחשו והובעו באיחור ולא בזירת התאונה (חו"ד הנשיא שפירא בעיניין אבו כליב שלעיל). אלה הן נסיבות חריגות המהוות עילה לסטייה  מעונש המינימום - אלא שבעניינינו, כל אשר נטען והודגש הוא נסיבותיו האישיות של המערער – נסיבות שאינן חריגות כלל וכלל, ואין בהן די כדי להצדיק היתערבות בעונש הפסילה בפועל." בעפ"ג (ב"ש) 18523-07-15 דאזנשוילי נ' מדינת ישראל, מיום 18.11.15, שהוגש על-ידי המאשימה, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה ברשלנות, גרימת חבלה, הפרת חובה לנהוג על הכביש בלבד, מעבר על פני המדרכה ועבירת הפקרה אחר פגיעה לפי סעיף 64א(א) לפקודה.
...
לפיכך אני סבורה כי כאשר מדובר בעבירת הפקרה ברף הנמוך בה היסוד נפשי הוא של רשלנות וכאשר יש לנאשם אחריות לקרות התאונה כבמקרה דנן, נע מתחם הענישה ממאסר לתקופה קצרה של מספר חודשים שיכול ותרוצה בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל במקרים החמורים.
העונש צריך להיות כזה שיוביל למסקנה כי הימלטות ממקום התאונה אינה משתלמת.
עם זאת בשל נסיבות המקרה ואי ידיעת הנאשם בפועל אני סבורה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בסמוך לתחתית מתחם הענישה.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בדיון בפנינו הודיע ב"כ המערער כי אין ביכולתו ובכוונתו להיתמודד עם הממצאים העובדתיים אותם קבע ביהמ"ש קמא והוא היתמקד בעבירת ההפקרה ובעונשי המאסר והפסילה שהוטלו על המערער.
ב"כ המערער הציג טבלה ובה 19 מקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירת הפקרה שהעונשים בהם נעו בין יום מאסר אחד ועד שישה חודשי מאסר בעבודות שירות .
...
מאידך בת"פ 22775-12-09 (בימ"ש מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' תורן (ניתן ביום 12.7.10) נאמר: "בדקתי שורה ארוכה של פסקי דין מן השנים האחרונות, בין של בית המשפט העליון ובין של בתי המשפט המחוזיים, ורמת הענישה באלה נעה בין 6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות (במקרה של זיכוי מעבירה של גרימת מוות ברשלנות וקביעת אחריות להפקרת הנפגע) לבין עונשי מאסר בפועל של 5, 7, 9, 12, 18, 22 ו-24 חודשי מאסר בפועל. במרביתם של מקרים נלוותה להרשעה בעבירת ההפקרה גם עבירה של גרימת מוות ברשלנות או גם עבירות אחרות. במקרים ספורים נגזרו עונשי מאסר בפועל של 36 חודשים ובכל אחד מהם קופחו חיי אדם, בנוסף למעשה ההפקרה של הקורבן". בשים לב לערך החברתי המוגן בענייננו, שהוא המוסר, המצפון והסולידריות החברתית, ובהתחשב בנסיבות המקרה לפיהם המערער היה ער לעובדה כי ברכב המעורב בתאונה יכול היה להיפגע אדם ואף על פי כן לא עשה את המינימום הנדרש כדי לבדוק אם אכן נפגע אדם והוא זקוק לעזרה ותחת זאת דאג בראש ובראשונה לרכושו והודיע לחברת הליסינג על התאונה, אנו סבורים כי מתחם העונש ההולם במקרה זה הוא בין 6 חודשים לריצוי בעבודות שרות ועד שנתיים מאסר בפועל.
אנו תמימי דעים עם בית משפט קמא שציין כי: "ניתן היה לצפות כי נידון שכבר הורשע בעבירה דומה (אך לא זהה), בעבר שיפיק לקחו, ולא הנה שוב הוא מבצע עבירה בעל מאפיינים דומים. יתרה מזו לאחר ביצוע העבירה שבגינה נשפט בתיק שלפני, מבצע ומורשע הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקה אלכוהולי, עבירה מיום 25.5.10 – נדמה שהנדון פשוט לא לומד לקח ובנהיגתו מסכן את חיי משתמשי הדרך, ומדובר בשיקול לחומרא במסגרת מתחם הענישה". באשר לתקופת הפסילה, בהתחשב בעברו התעבורתי של המערער ובחומרת העבירה מחד, ובשינוי בסעיף האישום מאידך מצאנו לנכון להפחית מתקופת הפסילה שנקבעה על ידי בימ"ש קמא ולהעמיד אותה על 7 שנים.
בהתחשב באמור, אנו מקבלים את הערעור על גזר הדין כך שעונש המאסר שהוטל על המערער יעמוד על 15 חודשים לריצוי בפועל ותקופת הפסילה תעמוד על 7 שנים.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

  ברע"פ 835/21 חאלד סוילם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.2.2021) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של הפקרה  במודעות, נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה ללא ביטוח ועבירות תעבורה נוספות והותיר על כנו עונש של 10 חודשי מאסר ופסילת רישיון נהיגה למשך 48 חודשים לאחר שערעורו על גזר הדין ועל הכרעת הדין נדחה בבית המשפט המחוזי.
...
לאור האמור אני קובעת כי מידת המסוכנות הנובעת מעשיו הנאשם היא לכל הפחות בינונית.
לאחר שבחנתי את נסיבות התאונה וההפקרה ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם לא מצאתי לחרוג ממתחם הענישה בעניינו של הנאשם ולהטיל עליו מאסר בעבודות שירות.
לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 10 חודשים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

הטענה המרכזית של המערער היא כי אין בסיס בלשון הפקודה להרשעה בעבירת ההפקרה, כאשר ההרשעה מבוססת אך ורק על כך שהנאשם לא מסר את פרטיו לחוקרי המישטרה ולא סיפר להם על מעורבותו בתאונה.
סוף דבר, אציע לחבריי כי נקבל את העירעור על הכרעת הדין, כך שהמערער יזוכה מהעבירה של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה, ותחת זאת יורשע בעבירה לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה (סעיפים (א)(1), (א)(3) ו-(ב)); כי נדחה את העירעור על ההרשעה בעבירות של שבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה; וכי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת לשמוע את טיעוני הצדדים לעונש ומתן גזר דין חדש.
...
נוכח זאת, ובנסיבות המיוחדות של תיק זה, סבורני כי יש לאפשר לצדדים לטעון לעניין העונש קודם לגזירתו מחדש.
סוף דבר, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור על הכרעת הדין, כך שהמערער יזוכה מהעבירה של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה, ותחת זאת יורשע בעבירה לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה (סעיפים (א)(1), (א)(3) ו-(ב)); כי נדחה את הערעור על ההרשעה בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה; וכי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת לשמוע את טיעוני הצדדים לעונש ומתן גזר דין חדש.
כמו חברי, גם אני סבור כי בשלה העת "להעמיד פסיקה על מכונה" ולקבוע כי בבסיס עבירת ההפקרה לאחר פגיעה (להלן: עבירת ההפקרה) תכלית אחת ויחידה – מתן עזרה מידית ככל האפשר לנפגע התאונה (להלן: תכלית העזרה).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו