ערעור על הרשעה ו-7 שנות מאסר בעבירות מרמה, גניבה ואיומים

בעניינינו, פגע הנאשם בערכים החברתיים המוגנים במידה שאינה מועטה, זאת כנלמד מנסיבות ביצוע העבירה – הנאשם החזיק באקדח מסוג "יריחו", אשר נגנב קודם לכן, כשהאקדח טעון במחסנית ובתוכה 16 כדורים 9 מ"מ. האקדח הוסלק מאחורי מגירה במטבח בית המגורים, כשהוא למעשה מוכן לפעולה.

ערעור על קולת העונש היתקבל ובית המשפט המחוזי קבע – "גם כאשר הנשק מוחזק לצורך הגנה עצמית אין בכך כדי להפחית מהחומרה, 'אדרבא, מדובר במצב העלול להיתדרדר להסלמה אלימה ולירי ופגיעה, הן במעורבים בסכסוך והן בעוברי אורח בלתי מעורבים'". גם בע"פ 5646/15 תיהאווי נ' מדינת ישראל (14.2.16) היתייחס בית המשפט העליון לטענה וקבע – "החזקת נשק שלא כדין היא עבירה חמורה המאיימת על שלום הציבור וביטחונו ומגלמת בתוכה פוטנציאל לגרימת נזק קטלני. על כן, היא מחייבת ענישה אשר תרתיע את היחיד והרבים... הדברים האמורים נכונים במשנה–תוקף, מקום שהנשק מוחזק על רקע סיכסוך פעיל – כפי טענת המערער בעניינינו – וזאת גם אם הוא מוחזק לשם הגנה עצמית". ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה.

עפ"ג (מחוזי חי') 64033-11-22 מדינת ישראל נ' מיכאלוב (27.3.23) – המשיב, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת אקדח ו-5 כדורים, וכן כ-47 גרם קאנבוס לצריכה עצמית; בית משפט קמא קבע מיתחם עונש הולם בגין עבירת הנשק הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר; בית משפט קמא סטה ממיתחם העונש ההולם משקולי שקום וגזר על המשיב 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות; ערעור המדינה היתקבל ובית המשפט המחוזי גזר על המשיב 10 חודשי מאסר, וזאת נוכח ההליך הטיפולי בו החל וכן נוכח ההלכה לפיה ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין.

לנאשם עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות מן השנים 2018 (עבירות קשר ומרמה בגינן ריצה 4 חודשי מאסר בעבודות שרות); 2014 (בגין החזקת סכין שלא כדין); ו-2006 (בגין הפרעת שוטר ושיבוש מהלכי משפט).

...

נוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 13 ל-36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

את עונשו של הנאשם החלטתי למקם מעט מעל מתחם העונש ההולם, וזאת נוכח נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט להלן – הנאשם כבן 45, נשוי ואב ל-4 ילדים קטנים.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, 12.1.21-6.1.21.

- ברע"פ 158/13 עוז נ' מ"י (7.2.2013) (אליו בוצעה הפניה במסגרת רע"פ 5423/14 דלעיל), הורשע המערער במסגרת 24 אישומים בכתב האישום אשר הוגש כנגדו, ב- 15 עבירות של קבלת דבר במירמה, 8 עבירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, 20 עבירות הוצאת שיק ללא כסוי, גניבה, 3 עבירות גניבה בידי מורשה, איומים וזיוף, בכך שהנאשם הציג עצמו בכזב כאיש עסקים עתיר ניסיון כסף וקשרים, ועוד מצגים רבים, ובעקבות פגישות עם המתלוננים במצגים כוזבים שהציג, קיבל שיקים וגלגלם הלאה, או פרטם, ובסה"כ הוציא במירמה מקורבנותיו כסף מזומן שווה כסף וסחורה בסכום של כ- 1.7 מיליון ₪, ושיקים בסכום של 4.9 מיליון ₪.

על המערער אשר נשא בעבר שתי תקופות מאסר בגין עבירות מירמה, הוטל מאסר בפועל לתקופה של 6.5 שנים, והופעל במצטבר מאסר מותנה בן 15 חודשים.

- בע"פ 4190/13 סמואל נ' מ"י (18.11.2014), הורשע המערער בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ורישום כוזב במסמכי תאגיד, כאשר כתב האישום המקורי כלל 18 אישומים ביחס לשתי פרשות מרכזיות, המערער הורשע במרבית העבירות, וזוכה מחלקן, העונש הכולל של 7.5 שנות מאסר אשר בחלקו חפף בין הענישות של שתי הפרשות, צומצם בבית המשפט העליון ל- 6 שנים ו- 9 חודשים ובוטל רכיב הקנס.

...

לאור כל האמור, לאור הערכת הסיכון הגבוהה בעניינו ולאור אי לקיחת האחריות על העבירות, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית או שיקומית בעניינו של הנאשם.

מובן כי זוהי זכותו של הנאשם כזכות כל נאשם לכפור ולנהל הליך של שמיעת ראיות, ואולם, משנדחית גרסה עובדתית של נאשם, לדבר משמעות לגבי לקיחת אחריות, אשר רלבנטית לעונש.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 8 שנים.

בבית המשפט העליון רע"פ 2155/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד ב-עפ"ג 56130-06-21 מיום 13.2.2022 שניתן על ידי השופטת מ' ברנט, השופט ש' בורנשטין והשופטת א' פינק בשם המבקש: עו"ד רועי לנג ][]החלטה

בית המשפט קבע כי תחתית מיתחם העונש ההולם בגין אישומים 4-2, בגדרם הורשע המבקש בעבירה של מעשה מגונה, צריך לעמוד לכל הפחות, על רבע מהעונש המירבי של 7 שנות מאסר, קרי – על 21 חודשי מאסר, וזאת נוכח הוראת סעיף 355 לחוק.

זאת בשל ביצוע עבירות רבות ומגוונות של קבלת דבר במירמה, גניבה, היתחזות כעובד ציבור, רכישה או החזקת נשק, סחיטה באיומים, תקיפת קטין ועוד.

נוכח כל אלה, בית המשפט גזר על המבקש 78 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת מין בקטין, למשך 3 שנים; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור כל עבירת מין אחרת, למעט לפי סעיף 349 לחוק, למשך 3 שנים; פסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים מיום שיחרורו; 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי לבל יעבור עבירת מין, למשך שנתיים; ופיצויים לנפגעות העבירה בסכום כולל של 100,000 ש"ח. ערעור המבקש על גזר דינו – נדחה.

...

דין הבקשה להידחות.

למעלה מן הנדרש, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי בית המשפט המחוזי בדחותו את ערעורו, לא נימק כראוי את מסקנתו.

רוצה לומר: משבית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי התוצאה העונשית אינה מצדיקה התערבות, לא נפל כל פגם בהחלטתו להותיר את עונשו של המבקש על כנו, וזאת "גם אם נפלה טעות בקביעת מתחם הענישה ההולם על-ידי הערכאה הדיונית" (ע"פ 2454/18 שיינברג נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (6.12.2018); ע"פ 448/14 מדינת ישראל נ' אזולאי, פסקה 8 (24.11.2014)).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ערעור על חומרת העונש נדחה.

רע"פ 6388/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.10.21), המבקש הורשע על פי הודאתו ב-24 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, 13 עבירות של ניסיון קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה של היתחזות, עבירה של גניבת כרטיס חיוב, 37 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות וכן 8 עבירות של מידע כוזב או פלט כוזב.

ת"פ 6028/07 מדינת ישראל נ' ללוש (26.12.07), על הנאשם העקרי נגזרו 7 שנות מאסר בגין פרשה חמורה של "מעשי עוקץ" על ידי הוצאה במירמה ובגניבה כרטיסי אשראי מקשישים.

רע"פ 1569/11 עמיקם כוכבי נ' מדינת ישראל (23.10.12), מדובר ב-51 אישומים שהרקע הוא התפרצות לבתי קשישים, גניבת כספיהם וכרטיסי חיוב ובצוע הונאות בכרטיסי חיוב וכן קבלת דבר במירמה, עבירה אחת של איומים ועבירה אחת של תקיפה סתם.

...

לנוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העבירות המתוארות בכתב אישום זה, מתחם הענישה נע בין 3-6 שנות מאסר לצד ענישה נלווית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 שנות מאסר בפועל.

הנאשמים מורשעים או מואשמים בעבירות מסוג פשע והוחזקו במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום במשמורת שב"ס כפי שיפורט להלן: · נאשם מס' 1 מרצה מאסר עולם ועשר שנות מאסר לריצוי בחופף החל מיום 19.11.1997 בגין ביצוע עבירות ביטחון ובהן רצח השוטר מאיר אלוש ז"ל. · נאשם מס' 2 מרצה שני מאסרי עולם מצטברים זה לזה ועוד 35 שנות מאסר במצטבר להם החל מיום 3.2.2004 בגין שורת עבירות ביטחון חמורות וגרימת מותם בכוונה של יוסף עזמי ז"ל ומשה חזקייה ז"ל. בנוסף מרצה עונש של 18 חודשי מאסר במצטבר בגין החזקת ציוד קצה רט"ן בנגוד לפקודת בית הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971.

בתיק של בני סלע הנאשם הורשע גם בשתי התפרצויות וגניבות, הכיר את ת"א וברח לאיזור, סלע שתק בחקירה, ניהל משפט ולא ויתר על אף עד, לא הביע חרטה ולא מסר פרטים, מאסרו בגין ביצוע עבירות מין ורכוש חמורות.

רע"פ 6349/17 ישראל עמרם נ' מדינת ישראל (16.07.2017) (הוגש ע"י ב"כ הנאשמים 4, 9 ו-10): המבקש הורשע, על פי הודאתו, בבצוע עבירות חבלה חמורה, בריחה ממשמורת חוקית, הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במירמה, הפרת הוראה חוקית, היתנגדות למעצר, ונהיגה ללא רישיון.

המערער הנו אסיר שנידון ל-7 שנים ו-3 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות מס. הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל, הופעל תנאי למשך שנתיים וחצי מתוכם 18 חודשים במצטבר.

העירעור על חומרת העונש נדחה.

ת"פ (עכו) 8241-08-09 מדינת ישראל נ' טרביה ואח' (18.02.2010) (הוגש על ידי באי כוח הנאשמים 4, 7 , 9 , 10 ו-11): הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות סיוע לבריחה ממשמורת חוקית, איומים, הפרעה לשוטרים, תקיפת שוטרים וחבלה במזיד לרכב.

...

יחד עם זאת, אני דוחה את הטענה כי מחדלי שב"ס מסירים מעל הנאשמים את האחריות לביצוע העבירה בה הורשעו, ולו בחלקה.

ערעורו נדחה.

למרות שהמחוקק, בקבעו עונש מאסר מרבי של 7 שנים, אינו מבחין בין מסייע לבריחה לבין מבצע הבריחה, הרי שנסיבות ביצוע העבירות הביאו אותי למסקנה כי יש לאבחן בין הנאשמים 1-6 שברחו, לבין הנאשמים 7, 9, 10 ו-11 שסייעו.