ערעור על הרשעה ונידון בעבירות ניסיון לרצח ואלימות

בגזר דינו מיום 10.10.2016, השית בית משפט קמא על המערער שמונה וחצי שנות מאסר בפועל; הפעלה במצטבר של ארבעה חודשי מאסר על תנאי, אשר הושתו עליו עקב הרשעה קודמת; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע; וחיוב בתשלום פיצוי בסך של 150,000 ש"ח לטובת המתלונן.

מנגד, ציין כשיקול לחומרה את הרשעתו הקודמת של המערער, בגינה ריצה עונש מאסר בפועל ונידון לעונש מאסר על תנאי, אשר היה בר-הפעלה בהליך זה. לנוכח האמור, גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים שפורטו לעיל.

העירעור על הכרעת הדין כפי שפורט לעיל, שתיים הן השגותיו של המערער כלפי הכרעת דינו המרשיעה של בית משפט קמא: האחת, טענת המערער לתחולתו של סייג אי־שפיות הדעת, אשר קבוע בסעיף 34ח לחוק העונשין, עקב מחלת הנפש בה הוא לוקה; השנייה, סברתו של המערער כי לא היתקיים בו היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירת ניסיון לרצח, ובפרט רכיב ה"החלטה להמית", אף זאת על רקע מצבו הנפשי.

...

טענות המשיבה המשיבה סבורה כי דין הערעור להידחות, על שני חלקיו.

לשיטתי, עניינו של המערער אינו נמנה עם אותם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בערכאת הערעור, מן הטעמים שיפורטו להלן.

אני סבור כי התוצאה שאליה הגיע משקפת כברת דרך לא מבוטלת שאותה הלך לקראת המערער, ולא מצאתי כי נדרשת התערבות נוספת בערכאה זו, משלא מגלם גזר הדין כל טעות של ממש או סטייה ממדיניות הענישה.

סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את הערעור, על שני חלקיו.

ביחס לעבירת נסיון הרצח, היה אקט אלים מצד המתלוננת, והנאשם לא נקט באלימות בחלל ריק.

מדיניות הענישה לשם בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מהסוג שבהן הורשע הנאשם, נעזר בדוגמאות ממקרים דומים, בין היתר, מקרים שבהם נידונו עבירות דומות בצד עבירת הרצח.

ב-ע"פ 5933/11 אדם איטל נ' מדינת ישראל (‏26.6.2014) נדחה ערעור על הרשעת המערער בשתי עבירות רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין; ניסיון רצח, לפי סעיף 305(1) לחוק; וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335 (א)(1) לחוק, בגינן הוטלו עליו שני מאסרי עולם; 15 שנות מאסר לריצוי בפועל, בגין עבירת ניסיון הרצח והחבלה החמורה; תשלום פיצויים בסך 200,000 ₪ לכל אחת ממשפחות הקורבנות, כאשר נקבע כי כלל עונשי המאסר ירוצו במצטבר.

...

על כן אנו קובעים כי את עונש המאסר שנקבע בגין עבירות נסיון הרצח והשוד, ירצה הנאשם בחפיפה חלקית למאסר העולם שהוטל עליו, באופן שיפורט להלן (השוו: ע"פ 10033/17 בילאל שאכר נ' מדינת ישראל, פסקה 54 (‏11.12.2019); ע"פ 437/13 אברהם אלחיאני נ' מדינת ישראל, פסקה 47 (‏24.8.2015)).

בנסיבות העניין מצאנו לחייב את הנאשם בפיצוי למתלוננת ולמשפחת המנוח.

סוף דבר בהתחשב במכלול השיקולים שפירטנו, אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר עולם (עונש חובה) אשר ירוצה החל מיום מעצרו 22.4.2019; 17 שנות מאסר בפועל מתוכן חמש שנים ירוצו בחופף למאסר העולם והיתרה 12 שנים במצטבר לו; פיצוי בסך 100,000 ₪ למתלוננת; פיצוי בסך 200,000 ₪ למשפחת המנוח בסין.

בתפ"ח (י-ם) 36026-12-15 מדינת ישראל נ' מקדאד אלחיח (9.11.16) נידון נאשם, אשר הורשע בעבירה של ניסיון לרצח אגב פציעתו של נפגע העבירה באמצעות סכין, בפיגוע טירור באיזור רמת בית-שמש, לעונש מוסכם של מאסר בפועל למשך שש-עשרה שנים וחצי.

בצד זאת הוסיף וציין בית-המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ): "בעניינינו, חומרה רבה ניבטת ממעשי המערער, אשר כללו רקימת תכנית של יציאה למסע טירור לשם פגיעה ביהודים באשר הם יהודים, וסופו של יום גם ביצועה בפועל. העונש שנגזר על המערער, הכולל 12 שנות מאסר בפועל, אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בדרך כלל בעבירות דומות. אוסיף כי גם לוּ היה המערער מורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולא בעבירות של ניסיון לרצח, ספק בעיניי כי בנסיבות ביצוע העבירות אם היה מקום להקל בעונשו, וודאי לא באופן משמעותי". עוד ניתן להפנות לפסק-הדין בע"פ 10111/16 טארק יחיא נ' מדינת ישראל (15.2.18), שבגדרו אישר בית-המשפט העליון עונש מאסר בפועל של שבע-עשרה שנים וחצי, שהושת על מפגע בן 20 בגין ניסיון לרצח חייל בעפולה, עת דקר את החייל בבטנו, ולאחר מכן – פעמיים נוספות – בחזהו.

בית-המשפט העליון ציין, בין-השאר, כי ניסיון לרצח על-רקע אידיאולוגי "פוגע לא רק בקורבן אלא אף באושיות הדמוקרטיה. הוא מעלה את שנאת החינם בחברה לרף חדש – מהמסד עד הטפחות... חברה חייבת להגן על עצמה ממעשים כאלה. כוונת העבריין האידאולוגי האלים ששואף לתוצאה קטלנית אינה מכוונת כלפי היחיד אלא כלפי הקבוצה שהקורבן הבודד נושא בעול" (בפִסקה 3 לפסק-הדין).

...

בצד זאת הוסיף וציין בית-המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ): "בענייננו, חומרה רבה ניבטת ממעשי המערער, אשר כללו רקימת תכנית של יציאה למסע טרור לשם פגיעה ביהודים באשר הם יהודים, וסופו של יום גם ביצועה בפועל. העונש שנגזר על המערער, הכולל 12 שנות מאסר בפועל, אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בדרך כלל בעבירות דומות. אוסיף כי גם לוּ היה המערער מורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולא בעבירות של ניסיון לרצח, ספק בעיניי כי בנסיבות ביצוע העבירות אם היה מקום להקל בעונשו, וודאי לא באופן משמעותי". עוד ניתן להפנות לפסק-הדין בע"פ 10111/16 טארק יחיא נ' מדינת ישראל (15.2.18), שבגדרו אישר בית-המשפט העליון עונש מאסר בפועל של שבע-עשרה שנים וחצי, שהושת על מפגע בן 20 בגין ניסיון לרצח חייל בעפולה, עת דקר את החייל בבטנו, ולאחר מכן – פעמיים נוספות – בחזהו.

לאור הערכים המוגנים העומדים ביסוד עבירת מעשה טרור של ניסיון לרצח, נסיבות ביצוע העבירה שתוארו לעיל, מדיניות הענישה בתקופה שקדמה לחקיקת חוק המאבק בטרור, והשינוי החקיקתי שיש בו כדי להביא להחמרה מסוימת בענישה – סבורים אנו, כי מתחם הענישה ההולם בגין העבירה שביצע הנאשם הוא מאסר בפועל ממושך, הנע בין 15-14 שנים לבין 20-19 שנים, זאת בצד מאסר על-תנאי, בדומה למתחם שנקבע בתפ"ח (י-ם) 703-01-17 בעניין אפגאני (לעיל), כאשר בשונה מעניין אפגאני, הנאשם הניף את הסכין לעבר השוטרת והחל לרוץ לעברה.

על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול שיקולי הענישה האמורים, אנו גוזרים את דינו של הנאשם כדלהלן: א. למאסר בפועל לתקופה של 16 שנים, מיום מעצרו – 3.5.17.

האלימות וההתעללות המילולית של הנאשם בנפגעת העבירה [סע' 40ט(א)(10) לחוק] - כפי שנקבע בהכרעת הדין וכאמור, במשך חודשים קודם לרציחתו אותה, הנאשם מירר את חייה של המנוחה, בכך שהתנהג כלפיה באופן אובססיבי, שכלל פרצי קנאה, אלימות מילולית, התקפי זעם, איומים, התבטאויות תוקפניות לרבות במסרונים רבים, גדושי חרפות, השפלות ולעיתים במסרים מאיימים (סע' 210 להכרעת הדין).

להלן יצויינו מספר פסקי דין שמהם ניתן ללמוד על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות איומים, וזאת בנסיבות ובנתונים שמהם ניתן להקיש לנסיבות ולנתונים שבתיק שבפנינו: · ע"פ 6468/13 צרפתי [(מיום 3.5.15); (תפ"ח (ת"א) 35192-06-12)] – הנאשם הורשע, לאחר הליך הוכחות, בעבירות של ניסיון לרצח, החזקת נשק שלא כדין, שתי עבירות של איומים והפרת הוראה חוקית – ביהמ"ש המחוזי (מותב זה) קבע מיתחם עונש הולם לגבי כל אחת משתי עבירות האיומים שבהן הורשע הנאשם, בין מאסר על תנאי ל- 3 חודשי מאסר בפועל.

· ע"פ 1483/10 נוביקוב (מיום 30.6.10) - הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירה של איומים ונידון, בין היתר, ל- 5 חודשי מאסר בפועל (בנוסף הופעל מאסר על תנאי בן 7 חודשים, חלקו בחופף, כך שסה"כ הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל).

· עפ"ג (ב"ש) 36839-12-12 בורוקאר (מיום 23.1.13) – המערער הורשע על סמך הודאתו בכך שסטר לבת זוגו ואיים עליה, והוטלו עליו, בין היתר, 10 חודשי מאסר בפועל.

...

לסיכום, התובעת עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר עולם חובה בגין עבירת הרצח, פיצויים בגובה המקסימלי הקבוע בחוק לבתה של המנוחה, וענישה מצטברת בגין ההרשעה בעבירות האיומים ובשיבוש מהלכי משפט.

על כן: לאור האמור והמפורט בהכרעת הדין, ולאור כל האמור והמפורט לעיל, לרבות עבירת הרצח שביצע הנאשם בנסיבות ביצועה, העבירות הנוספות שביצע, מתחם הענישה שנקבע לעיל לעבירות האיומים על רכיביו הרלבנטיים, הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות שביצע הנאשם, גילו של הנאשם, עברו הנקי, הצהרת נפגעת העבירה במ/1 והנזק שנגרם מביצוע העבירות ע"י הנאשם, הטיעונים לעונש, מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות שביצע הנאשם, והטלת עונש מאסר עולם חובה על הנאשם, אני מציע לחבריי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר עולם חובה.

גיליה רביד, שופטת סוף דבר: אנו גוזרים אפוא, פה אחד, על הנאשם, אילן בן עמי, את העונשים הבאים: מאסר עולם חובה.

העבירות בוצעו ביום 23.10.15, בסמוך לפרוץ גל פיגועי הטרור הרצחניים והאלימים נגד אזרחים יהודים ונגד כוחות הבטחון, שהחל בסוף חודש ספטמבר 2015.

בתפ"ח (י-ם) 36026-12-15 מדינת ישראל נ' מקדאד אלחיח (9.11.16) נידון נאשם, אשר הורשע בעבירה של ניסיון לרצח אגב פציעתו של נפגע העבירה באמצעות סכין בפיגוע טירור באיזור רמת בית-שמש, לעונש מוסכם של 16 שנות מאסר בפועל.

בצד זאת הוסיף וציין בית-המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ): "בעניינינו, חומרה רבה ניבטת ממעשי המערער, אשר כללו רקימת תכנית של יציאה למסע טירור לשם פגיעה ביהודים באשר הם יהודים, וסופו של יום גם ביצועה בפועל. העונש שנגזר על המערער, הכולל 12 שנות מאסר בפועל, אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בדרך כלל בעבירות דומות. אוסיף כי גם לוּ היה המערער מורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולא בעבירות של ניסיון לרצח, ספק בעיניי כי בנסיבות ביצוע העבירות אם היה מקום להקל בעונשו, וודאי לא באופן משמעותי". לאור הערכים המוגנים העומדים ביסוד עבירת ניסיון הרצח, נסיבות ביצוע העבירה שתוארו לעיל, ומדיניות הענישה הנוהגת – סבורני, כי מיתחם הענישה ההולם כולל רכיב של מאסר בפועל ממושך, הנע בין 14 שנים לבין 18 שנים.

...

בצד זאת הוסיף וציין בית-המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ): "בענייננו, חומרה רבה ניבטת ממעשי המערער, אשר כללו רקימת תכנית של יציאה למסע טרור לשם פגיעה ביהודים באשר הם יהודים, וסופו של יום גם ביצועה בפועל. העונש שנגזר על המערער, הכולל 12 שנות מאסר בפועל, אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בדרך כלל בעבירות דומות. אוסיף כי גם לוּ היה המערער מורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולא בעבירות של ניסיון לרצח, ספק בעיניי כי בנסיבות ביצוע העבירות אם היה מקום להקל בעונשו, וודאי לא באופן משמעותי". לאור הערכים המוגנים העומדים ביסוד עבירת ניסיון הרצח, נסיבות ביצוע העבירה שתוארו לעיל, ומדיניות הענישה הנוהגת – סבורני, כי מתחם הענישה ההולם כולל רכיב של מאסר בפועל ממושך, הנע בין 14 שנים לבין 18 שנים.