(1) ביום 7.12.2011 נדון המערער בבית המשפט המחוזי ב-ת"פ (מחוזי חיפה) 8389-06-11 בגין עבירות שביצע ביום 29.5.2011:
תקיפת קטין וגרימת חבלה על ידי אחראי (כלפי בתו) לפי סעיף 368ב(א) סיפא של חוק העונשין, ובנוסף גם תקיפה סתם של בת זוגו (היא המתלוננת) לפי סעיף 382(ב) של חוק העונשין, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וכמו כן מאסר מותנה בן 12 חודשים לתקופה של שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירות של אלימות פיזית במשפחה.
לפיכך, עונש המאסר של שישה חודשים בפועל שהטיל בית משפט קמא על המערער, לפי הרף התחתון של מיתחם הענישה, משקף למעשה פסיקה לקולא, חרף הרשעותיו הקודמות של המערער בגין אלימותו החוזרת ונשנית כלפי המתלוננת, וזאת תוך היתחשבות לקולא, בין היתר, גם בחלוף השנים שמאז ביצוע העבירה מושא הדיון כאן ועד מועד מתן גזר הדין.
הסניגור הפנה גם לת"פ (שלום אשקלון) 36936-10-13 ואולם, לא התאפשר לנו לעיין בגזר הדין שבאותו תיק, לא באתר "נבו" ולא במערכת "נט המשפט".
נתנו דעתנו גם לטענת הסניגור, לפיה התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא איננה מידתית נוכח המאסר המותנה הארוך שהוטל על המערער בגזר הדין שניתן כנגדו בשנת 2013.
...
בנסיבות העניין כפי שכבר פירטנו, סבורים אנו כי תוצאה זו מידתית ומאוזנת, ואיננו רואים מקום להתערב בגזר הדין של בית משפט קמא.
התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו מורים על דחיית הערעור.
אנו מורים למערער להתייצב למאסרו בבית המעצר קישון ביום ראשון 20.6.2021 עד השעה 10:00 או על פי החלטת שב"ס שברשותו תעודת זהות או דרכון.