ערעור על הרשעה בתקיפת קטין והדחה בחקירה

בשם המבקש: עו"ד שמעון תורג'מן החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, והשופטים י' עדן ו-ג' שלו) בע"פ 15116-10-17 מיום 23.5.2018, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ר' סולקין) בת"פ 54318-02-12 מיום 8.6.2016 ומיום 1.10.2017 בהתאמה.

בכתב האישום מיוחסות למבקש עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין, איומים והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, שביצע כלפי גרושתו ובנה הקטין (להלן: הקטין).

לבסוף, נגזרו על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל, והופעל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים שרבץ עליו בגין הרשעה קודמת, לריצוי במצטבר, כך שבסך הכל על המבקש לרצות 42 חודשי מאסר, בנכוי ימי מעצרו.

...

בשם המבקש: עו"ד שמעון תורג'מן החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, והשופטים י' עדן ו-ג' שלו) בע"פ 15116-10-17 מיום 23.5.2018, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ר' סולקין) בת"פ 54318-02-12 מיום 8.6.2016 ומיום 1.10.2017 בהתאמה.

על כן, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי פגם זה "שומט את הקרקע" עליה בנויה הכרעת הדין.

בענייננו, די בעיון בסקירת הפסיקה המפורטת שערך בית משפט השלום בגזר הדין על מנת ללמוד כי המקרה דנן אינו חורג מאמת מידה זו. סוף דבר, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, על מנת לאפשר למבקש לבצע מיון מוקדם, אני מורה כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.7.2018 עד השעה 10:00, בימ"ר דקל, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשבידו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים 08-9787377, או 08-9787336.

בכתב האישום יוחסו למערער עבירת תקיפת קטין או חסר ישע בידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, עבירת תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין וכן עבירת הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

בהמשך לכך הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום המתוקנים – תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין ותקיפת קטין או חסר ישע בידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין.

...

כפי שצוין, המערער היה מיוצג בבית המשפט המחוזי, ולא מצאנו כל בסיס להטלת הדופי בבאי-כוחו.

מקריאת טענותיו של המערער אפשר להתרשם, לכל היותר, כי מבחינתו הסובייקטיבית הוא מאמין שנגרם לו אי-צדק, אך לא מצאנו לכך אחיזה בחומרים שהונחו בפנינו.

סוף דבר: הערעור נדחה.

פירוט האישומים והכרעת בית המשפט קמא: ביום 11/6/18 הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות של תקיפת קטין הגורמת חבלה ממשית - עבירה לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפות שונות - עבירה לפי סעיף 382(ב(2) +379 לחוק העונשין, כליאת שוא - עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין, איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, הדחה בחקירה - עבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין, ושיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

לאחר מכן שפך המערער על הקטינה מים על מנת להעירה.

...

בסופו של דבר קבע בית המשפט קמא כי מאחר והחל משנת 2014 כן נוטל המערער חלק באופן עקבי בקבוצה לטיפול באנשים שנקטו באלימות במשפחה, וכן השתלב באופן פעיל בטיפול קבוצתי המיועד לאבות שנהגו באלימות כלפי ילדיהם, במסגרתו רוכש כלים להתמודדות מול ילדיו, יש להעדיף את ההיבט השיקומי, ולסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע.

אין בידי לקבל את טענת המערער כי היה מקום לקבל המלצת שירות המבחן ולהסתפק במקרה דנן בענישה הכוללת של"צ וצו מבחן בלבד.

לעניין זה דעתי שונה מדעתו של בית משפט קמא וסבור אני כי מתחם העונש בעבירות של התעללות קשה בילדים צריך להיות במנעד רחב יותר ובענישה מקסימאלית משמעותית יותר.

מאחר והמועד שנקבע לתחילת ריצוי עבודות השירות חלף אנו מורים כי המערער יתייצב אצל הממונה על עבודות השירות ביום 4.8.19 עד השעה 9:00 במפקדת עבודות השירות, בימ"ר עמקים המצוי במתחם תחנת משטרת טבריה בכתובת דרך הציונות 14 טבריה.

השופטת ד' ברק-ארז: האם בדין הורשע המערער בבצוע עבירות מין חמורות בבתו? באופן יותר ספציפי, האם ניתן היה לסמוך לצורך כך על עדותה, בהיתחשב במצבה הנפשי הקשה, כמו גם על התימוכין לה שנמצאו בעקרו של דבר בעדות אחותה, שבעת קרות האירועים הייתה קטינה רכה בשנים? לבסוף, ומכל מקום, האם העונש שהושת על המערער הוא הולם בנסיבות העניין? שאלות אלה עמדו במרכז העירעור שבפנינו.

האישום הראשון ייחס למערער שורה של עבירות מין שאותן ביצע לפי הנטען בבתו, המתלוננת: אינוס על-ידי בן מישפחה לפי סעיף 351(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין (ריבוי מקרים); מעשה סדום על-ידי בן מישפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיפים 347(ב) ו-345(א)(3) לחוק העונשין; מעשים מגונים על-ידי בן מישפחה לפי סעיף 351(ג)(1) בנסיבות סעיפים 348(א) ו-345(א) לחוק העונשין (ריבוי מקרים), איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין (ריבוי מקרים); תקיפת קטין בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין (ריבוי מקרים); וכן הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי ביום 8.1.2018 הרשיע בית המשפט המחוזי (השופטים ש' דותן, מ' לוי ו-י' לוי) את המערער פה אחד במרבית העבירות שיוחסו לו במסגרת שני האישומים – למעט בעבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב), לחוק העונשין, ותוך תיקון כתב האישום בנוגע לעבירה של מעשה הסדום שבה הואשם המערער (כך שנקבע כי זה נעשה באמצעות החדרת איבר מינו או באמצעות אצבעותיו – בשונה מן הניסוח המקורי שהתייחס ספציפית לכך שנעשה באמצעות איבר מינו של המערער).

...

יתר על כן, בית המשפט המחוזי היה ער אף לפערים המסוימים בגרסאות, ובסופו של דבר – לאחר ששוכנע מעבר לספק סביר כי המעשה בוצע, גם אם לא בנוגע לאופן ביצועו – הורה על תיקון כתב האישום בהתאם.

בסיכומו של דבר, כאמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור, על שני חלקיו.

אני סבור כי לא רק ש"חלוקת התפקידים" בין ערכאת הערעור לערכאה הדיונית לענין קביעת ממצאי עובדה ומהימנות חלה גם בעבירות מין, אלא שיש אף לתת יתר תוקף ומשקל לחלוקה זו בעבירות מין בכלל, ובעבירות מין במשפחה בפרט (ע"פ 1933/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (11.2.2015); ע"פ 8630/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (19.2.2017); ע"פ 6072/17 ורון נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (12.3.2018); וע"פ 8050/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (‏31.10.2018).

ע"פ 2358/14 פלוני נ' מדינת ישראל (21.5.14) – המערער הורשע, בהתאם להודאתו, במספר עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג, איומים והדחה בחקירה, לאחר שתקף את אישתו ואם ילדיו במקרים רבים, וכן איים לפגוע בה ובחייה.

עפ"ג (באר שבע) 12847-03-15 פלוני נגד מדינת ישראל (18.03.15), המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה סתם של קטין ע"י אחראי.

...

לפיכך, אני סבורה כי ראוי להטיל על הנאשם עונש שלא ירוצה בעבודות שרות, כי אם במאסר בפועל ממש.

            סוף דבר 26.

       לאור כל האמור לעיל אני קובעת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 8 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, בניכוי תקופת המעצר מיום 2.9.19 ועד ליום 10.10.19.