למרות שהוצא צו שפוטי האוסר על המבקש להטריד את המתלוננת, המבקש הגיע אל המושב בו התגוררה המתלוננת, איים על המתלוננת, הכה את המתלוננת בפניה, צבט אותה, ירק עליה ואיים כי יהרוג אותה.
בית המשפט המחוזי דחה את עירעורו וקבע כי: " חסד עשה בית משפט קמא עם המערער כשהסתפק בהטלת עונש מאסר בן שישה חודשים (לפי הרף התחתון של מיתחם הענישה) חרף חומרת העבירה וההרשעות הקודמות".
· עפ"ג (י-ם) 48832-10-15 פלוני נ' מדינת ישראל (9.8.2016): נדחה ערעור של המערער שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפת בן זוג ואיומים בכך שהדף את אישתו בשתי ידיו ושלח לה מיסרון מאיים.
· ת"פ (ת"א) 15030-05-14 מדינת ישראל נ' פלוני (9.11.2015): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג וכליאת שוא בכך שדחף את המתלוננת, משך מידה את הטלפון הנייד שלה, כשרצתה לצאת מהדירה, חסם את הדלת ונעל אותה, הנאשם תפס את המתלוננת היכה אותה, הפיל אותה על המיטה והיכה אותה פעמיים באגרופים בכתפה.
...
אשר על כן, בשים לב לעקרון המנחה בענישה, לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובע כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה נע בין 6 חודשי מאסר, ועד 12 חודשי מאסר בפועל.
במקרה דנא, שוכנעתי כי הנאשם – השתקם, או למצער קיים סיכוי ממש שהוא ישתקם ועל כן יש להשית עליו עונש החורג לקולא ממתחם הענישה שנקבע לעיל.
בנסיבות אלה, שוכנעתי גם אני, כמו שירות המבחן, כי יש להשית על הנאשם ענישה שיקומית, החורגת לקולא ממתחם העונש ההולם, ועניינו הולם בהחלט את תנאי סעיף 40ד לחוק העונשין.
עם זאת, לאור חומרתן ונפיצותן של עבירות האלימות במשפחה, ועל אף המלצת שירות המבחן בתסקירו האחרון להימנע מעשות כן, אני סבור כי יש מקום במקביל לצו המבחן להורות על עונש חינוכי בדמות צו של"צ, אשר יהא בו אף כדי להעביר מסר ברור כי לא ניתן לוותר על ענישה קונקרטית בעבירות בהן הורשע הנאשם, אף אם מדובר בענישה חינוכית במהותה.
