ערעור על הרשעה בתקיפה חבלנית של בת זוג ותקיפה סתם

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה חבלנית של בת זוג ותקיפה סתם, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

ברע"פ 6821/08 מסרי נ' מד"י נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו ונדון ל-8 חודשי מאסר בפועל.

...

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 10.8.16.

· רע"פ 303/16 צלוין טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.2016): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפת סתם של בת זוג בכך שדחף את המתלוננת אשר מעדה לרצפה ובעט בה. הנאשם מכור לאלכוהול אשר סרב להישתלב בטיפול.

· רע"פ 8833/15 אבו רומי נ' מדינת ישראל (23.12.2015): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בתקיפה חבלנית כלפי בת זוגו, תקיפת סתם כלפי בת זוגו ואיומים בארבע אירועים שונים.

ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש היתקבל ונגזרו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, תוך שבית המשפט ציין כי המלצת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם המפורט בתסקיר וכי הנאשם מיזער מעשיו וטען שאינו זקוק לטפול.

...

זאת בפרט נוכח העובדה שגם במסגרת התיק הקודם שולב הנאשם בהליך טיפולי המיועד לגברים אשר נהגו באלימות בבנות זוגם, (הגם שצויין בגזר הדין כי הנאשם נמצא בתחילת התהליך, משתף פעולה אך מתקשה לזהות חלק מהמצבים כאלימים) ובית המשפט מצא להתחשב בנאשם בעת שגזר את דינו.

מובן כי מסקנה זו נובעת מנסיבותיו הייחודיות של המקרה ומהדרך אותה עשה הנאשם, ואין לשכוח כי עבירות אלימות במשפחה מצדיקות באופן רגיל ענישה ממשית ומרתיעה.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: אני מורה על הארכת המאסר על-תנאי אשר הוטל על הנאשם בת"פ 7702-04-15 למשך 9 חודשים בגין ביצוע עבירת אלימות כלפי גופו של אדם מסוג פשע למשך שנתיים נוספות.

בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

בנסיבות חמורות יותר של מספר אישומים הכוללים תקיפה חבלנית של בת זוג, תקיפה סתם והיזק לרכוש, נדון נאשם ל-10 חודשי מאסר בפועל על בסיס מיתחם שבין 8 ל-18 חודשי מאסר.

בשני מקרים שנידונו לפניי והיו חמורים מנסיבות מקרנו, נדונו הנאשמים לשל"ץ ומאסר מותנה, ולא הוגש ערעור על גזרי הדין.

אשר לתנאי השני – הנאשם לא טרח להציג ולו ראשית ראיה לפגיעה חריגה הצפויה לו אם תיוותר הרשעתו על כנה, גם לאחר שניתנה לו היזדמנות נוספת מול שירות המבחן לעשות כן. תושב זר התלוי ברשויות המדינה לצורך הארכת אשרת שהייתו, שאינו מוכיח כי הוא פועל באופן מעשי להאריך את אותה אשרה, ובנוסף, אינו מוסר לשירות המבחן מידע מדויק בנוגע לקשר עם בתו (שנסתר ע"י המתלוננת), אינו עומד ברף המינימאלי לשקול את ביטול הרשעתו.

...

על-כן המלצת שירות המבחן אינה מבוססת ואין מקום לאמצה בהקשר זה. לפיכך, העתירה לביטול ההרשעה נדחית.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות פיזית או מילולית, למעט פגיעה ברכוש, בתוך שנתיים מהיום; התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות פיזית או מילולית למעט פגיעה ברכוש, במשך שנתיים מהיום.

ביום 17/9/2021 הוגש נגד המערער כתב אישום במסגרת ת.פ. 26421-09-21 (שלום – טבריה) המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית – בת זוג, תקיפה סתם - בת זוג, ואיומים.

מנגד, טוענת המשיבה בכתב התשובה אשר הוגש על ידה ביום 2/7/2023, כי הבקורת על החלטת המשיב 2 אמורה להעשות בהתאם לכללי המשפט המינהלי, ואילו העירעור אינו מגלה עילה כלשהיא המצדיקה היתערבות בהחלטה, שעה שמדובר בהחלטה מנומקת הנסמכת על המלצתה הנרחבת של הועדה, החלטה הנעוצה בשיקולים עינייניים בלבד, ולא נפל בה שום פגם, לא כל שכן כזה היורד לשורש העניין, וזו מצויה כל כולה במיתחם הסבירות ובגדר שיקול הדעת הנתון למשיבים.

מעיון בכתב האישום, עולה כי המערער הורשע בגין תקיפת המתלוננת בשני אירועים בודדים, בהפרש של יומיים בין השניים, כשבאחד מבין שני האירועים גרם המערער למתלוננת חבלה מסוג הימטומה, וכן איים המערער על המתלוננת במהלך אחד משני האירועים.

מנגד, הציג ב"כ המערער שורה של החלטות והמלצות של וועדות בעיניין רופאים אחרים, לרבות רופאי שיניים, שהורשעו בעבירות של תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג ואיומים, ודומה כי הדוגמאות להם הפנה ב"כ המערער דומות יותר לעניינו של המערער, וניתן ללמוד מהן על רמת הענישה הנהוגה והמקובלת במקרים דומים למקרהו.

...

איני מקבלת את טענות המשיבים שנושא עבירות מין כלל לא נלקח בחשבון על ידי הוועדה בעת שגיבשה את המלצתה בעניינו של המערער, שכן בסעיף 24 להמלצה, נכתב על ידי הוועדה 'ברחל בתך הקטנה', כי מסכת האירועים המיוחסים למערער דומים יותר בחומרתם לתקדים שעליו הצביע ב"כ הקובל בעניין רופא אחר שהורשע באונס, וזאת, לטעמה של הוועדה, בשל אופייה של האלימות שביצע המערער, ואשר נמשכה כ- 3 שנים וכללה אלימות מינית.

לאור המקובץ לעיל, ולאחר שהצבתי לנגד עיניי את מסכת העובדות שבגינן הורשע המערער, את המלצת הוועדה והחלטת המשיב 2, ואת הטיעונים המפורטים של שני הצדדים, בכתב ובעל פה, ובהתחשב בכלל הנתונים שנשקלו ע"י הוועדה, אלה שלקולא ואלה שלחומרא, ובהתחשב בתקופה שבה נמנעה מהמערער האפשרות לעבוד במקצוע רפואת השיניים, במהלך התקופה שבה שהה במעצר בית ובמהלך התקופה שבה ריצה את עונש המאסר שהוטל עליו בעבודות שירות, הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לקבל את הערעור במובן זה שתקופת התליית רישיונו של המערער לעסוק ברפואת שיניים תקוצר ותעמוד על תקופה של 6 חודשים, וזאת החל מיום 13/7/2023.

סוף דבר הריני מקבלת את הערעור ומעמידה את תקופת התליית רישיונו של המערער לעסוק ברפואת השיניים על תקופה של 6 חודשים, החל מיום 13/7/2023.

מעיון בפסיקה הקיימת במקרים דומים בחלקם וחמורים פחות עולה התמונה הבאה: רע"פ 1529/23 אבנר שמלה נ' מדינת ישראל (נבו 15.03.2023) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפה חבלנית של בת זוג, תקיפת בת זוג (סתם) ואיומים, בכך שעל רקע רצונה של המתלוננת להפרד, איים ותקף המתלוננת ב-3 אירועים סמוכים.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

...

שיקול נוסף אשר נשקל במסגרת שיקולי מידת הסטיה ממתחם הענישה כרוך בפרק הזמן הארוך יחסית (למעלה משלושה חודשים) בו היה הנאשם עצור בתיק עד לשחרורו למסגרת "בית נעם". פרק זמן זה לא ינוכה ממאסר כנהוג, בהיות הענישה שיקומית, אך עומד בכל זאת "לזכות" הנאשם, כתקופה בה נשללה חירותו בתיק זה. ואחרי שנאמרו הדברים שלעיל, סבורני כי על הענישה השיקומית אשר תוטל על הנאשם במקרה זה, להכיל רכיב של"צ משמעותי מזה אשר הומלץ, ועל צו המבחן להיות ממושך משמעותית בבחינת שטר חוב אשר ניתן לפורעו בעתיד, ככל והנאשם ימעד ויחזור חלילה על מעשיו.

זאת לצד רכיבי ענישה נלווים, הכוללים הן ענישה צופת פני עתיד אשר תרתיע את הנאשם מחזרה על מעשיו, והן פיצוי למתלוננת ואמה (על אף שהפיצוי "נשאר במשפחה" נוכח המשך קיום התא המשפחתי, סבורני כי יש לו ערך ערכי במסגרת רכיבי הענישה שבגזר הדין).

נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבֵרת אלימות.