ערעור על הרשעה בתקיפה הגורמת חבלה ממשית

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה כתב אישום כדלקמן: בתיק 3638-06-14 הורשע הנאשם בעבירות של איומים, תקיפת בן זוג ותקיפת בת זוג הגורמת חבלות של ממש, עבירות בנגוד לסעיפים 192, 379+ 382(ב) ו- 380+ 382(ג) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן – חוק העונשין.

· בש"פ 713/15 גור אריה נ' מדינת ישראל (5.2.15), המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה שגרמה חבלה ממשית לאישתו.

· ע"פ (י-ם) 8414-09-11 חחיאשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.9.12), נדחה עירעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ובהפרעה לשוטר.

...

לאור כל האמור, הרשעותיו של הנאשם תיוותרנה על כנן.

לאחר שלקחתי בחשבון את כל השיקולים שלעיל, אני סבורה כי לא ניתן לגזור את עונשו של הנאשם בגין כל האישומים ברף התחתון של המתחם, ויש מקום להטיל עליו ענישה מוחשית בדמות מאסר, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

סוף דבר: לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: הנני מטילה על הנאשם 50 ימי מאסר, שירוצה בדרך של עבודות שירות, ב"המשקם" קרית גת בכתובת הנתרן 19 קרית גת. הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

ביום 21.3.2021 הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון ועל-יסוד הודאתו, בבצוע עבירות של תקיפה שגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן תקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 בחוק המוזכר.

על כך נאמר: "מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד צבורי על פי דין, הנם בבחינת היתנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן אשר קוראת תיגר על אושיות שילטון החוק תוך היתעלמות מופגנת מנורמות ההיתנהגות הראויות שיש להקפיד עליהן" [ע"פ 8704/08 סמי הייב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (23.4.2009); ראו גם: 9878/09 מדינת ישראל נ' רמי מוסא (20.9.2010)].

[ראו והשוו: רע"פ 4648/21 בנימין פרידמן נ' מדינת ישראל (6.7.2021); ע"פ 8/16 אברהים חרירי נ' מדינת ישראל (16.8.2016); רע"פ 2065/14 מחמד אבו מדיגם נ' מדינת ישראל (9.6.2014); ע"פ 6040/13 מדינת ישראל נ' בחוס נעמאן (19.3.2014); רע"פ 6544/08 שלום ברדוגו נ' מדינת ישראל (28.7.2008); רע"פ 2324/05 יניב פרץ נ' מדינת ישראל (16.6.2005); ע"פ (המחוזי - י-ם) 28206-03-19 אייל טובול נ' מדינת ישראל (29.5.2019); ע"פ (המחוזי - י-ם) 44062-10-16 פלוני נ' מדינת ישראל (1.3.2017); עפ"ג (המחוזי - חיפה) 5020-03-15 ירון וייס נ' מדינת ישראל (15.10.2015); ע"פ 4943/15 שמעון זיתוני נ' מדינת ישראל (3.9.2015) שדן בעירעור על גזר הדין בת.פ. (המחוזי - נצרת) 7528-01-15 מדינת ישראל נ' שמעון זיתוני (18.6.2015)].

...

עוד הוסכם, כי בתיאור האירועים בגינם מורשע הנאשם, לא יחרגו הצדדים מעובדות האישום המתוקן, לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן.

סבורני כי הפולמוס דנן, אינו מעלה או מוריד לעניין חומרת הפגיעה, זאת משני טעמים; הראשון: כתב האישום מציין באופן ברור ומפורש שלשוטר נגרמה חבלה ממשית באפו (סעיף 7); השני: לפי מסמכי המל"ל (אשר ביחס אליהם ובכלל, לא נחקר קורבן העבירה), הוקנתה נכות לפי סעיף 69(2)(ב) בתוספת שתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, שעניינו הפרעות בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף.

לאחר שנתתי את דעתי לכל האמור לעיל, קובע בזאת כי מתחם הענישה ההולמת ביחס לעבירות מושא האישום נע בין מספר חודשי מאסר שיכול ורוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

עבירת התקיפה בוצעה כשהמבקש הוציא סכין שנטלה מידיה של המתלוננת ובשל כך ניפצע בידיו, אז הכה אותה בפניה במכת אגרוף, גרם לה חבלה ממשית ודחף אותה והיא נפלה ארצה.

· עפ"ג (ת"א) 46254-02-19 קיוסובסקי נ' מדינת ישראל (9.9.2019) שם הורשע המערער על יסוד הודאתו בבצוע עבירת תקיפה חבלנית של בת זוג בכך שתקף את המתלוננת במכת אגרוף בפניה וגרם לה לסימן כחול בפניה.

...

בקשר למתחמי הענישה אציין כי אמנם לעמדת המאשימה נכון לקבוע מתחם זהה לשני האירועים – אך אני סבורה אחרת.

יחד עם זאת, ולאחר שעיינתי בעובדות כתב האישום בהן הורשע בעת/2, ביצוע אותן עבירות בגינן הורשע בשנת 2016 מעיד כאלף עדים על התנהלות אלימה ושיטתית של הנאשם כלפי המתלוננת, כפי שעולה גם מאירועים מושא גזר הדין הנדון, מלמד על מסוכנותו, המחייבת ענישה מרתיעה בגין מעשיו באירועים דנן.

לעניין מדיניות הענישה ביחס לעבירות המיוחסות לנאשמים 1 ו – 2 הרי שאפנה לפסיקה כדלקמן: רע"פ 694/09 לוי נגד מדינת ישראל (03/06/09) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם, הסגת גבול פלילית, והיזק לרכוש במזיד, וזאת לאחר שניגש לרכבו של המתלונן, פתח את דלתו ללא רשות וחבט בו, הוציאו בכוח מהרכב, משך אותו והמשיך לחבוט בו. בהמשך, התעורר המתלונן, ניכנס בחזרה לרכבו והזעיק מישטרה, אולם המבקש המשיך לתקוף אותו בכך שירק עליו, וזאת אף לאחר שהגיעו שוטרים למקום.

רע"פ 2114/13 ע.ע.א.ה. נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20/3/13) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בגרימת חבלה ממשית בצוותא בכך שיחד עם שני בניו הקטינים ואדם נוסף תקפו מתדלק בתחנת דלק, לאחר דין ודברים במהלכו גידף המתדלק את המערער והפנה לעברו אצבע משולשת.

...

כל אלה מביאים למסקנה כי בעניינו יש מקום לתת משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם ועל כן אני מוצאת את העונש שהוסכם על ידי הצדדים כעונש ראוי ולפיכך, כאמור אני מאמצת את הסדר הטיעון לגביו.

באשר לנאשם 3 הרי שעברו הפלילי כולל עבירות סמים בעיקר ועבירת איומים אחת ללא עבירת אלימות פיסית ולפיכך אני סבורה שעונשו צריך להיגזר ברף התחתון של מתחם העונש שקבעתי בשים לב למתן משקל להודאתו בהזדמנות הראשונה.

לאור כל האמור אני גוזרת את עונשם של נאשמים 2 ו – 3 כדלקמן: נאשם 2 – 8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 1.3.23 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור כל עבירת אלימות ויורשע בה. 2 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של קשירת קשר ויורשע בה. קנס כספי בסך 1,500 ש"ח הקנס ישולם בתוך 90 ימים.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום מתוקן לאחר שחזר מכפירה בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות בעליו ונטישתו במקום אחר – עבירה לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה סתם – עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, סרוב לבדיקת דם שתן או אלכוהול – עבירה לפי תקנה 169א לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") + תקנה 62 (3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ואפנה לפסקי דין במקרים דומים ואף מקרים בנסיבות חמורות יותר ראו לדוגמא: רע"פ 694/09 לוי נגד מדינת ישראל (03/06/09) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם, הסגת גבול פלילית, והיזק לרכוש במזיד, וזאת לאחר שניגש לרכבו של המתלונן, פתח את דלתו ללא רשות וחבט בו, הוציאו בכוח מהרכב, משך אותו והמשיך לחבוט בו. בהמשך, התעורר המתלונן, ניכנס בחזרה לרכבו והזעיק מישטרה, אולם המבקש המשיך לתקוף אותו בכך שירק עליו, וזאת אף לאחר שהגיעו שוטרים למקום.

רע"פ 2114/13 ע.ע.א.ה. נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20/3/13) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בגרימת חבלה ממשית בצוותא בכך שיחד עם שני בניו הקטינים ואדם נוסף תקפו מתדלק בתחנת דלק, לאחר דין ודברים במהלכו גידף המתדלק את המערער והפנה לעברו אצבע משולשת.

...

אשר על כן בנסיבות תיק זה אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש של 9 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל בנוסף לענישה נלווית.

העובדה שהנאשם בחר להודות בעובדות כתב אישום מתוקן ובחר ל"וותר" על טענותיו לעניין חוקיות הבדיקה או ההליך אין בה כדי להוות נסיבה לקולא לעניין העונש בתיק זה. אשר על כן, במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 4.5.23 אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן חודשיים מת"פ 4307-08-2020 במצטבר לעונש שהושת על הנאשם בגין תיק זה. אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים מתיק תת"ע 1215-12-18 במצטבר לעונש שהושת על הנאשם בגין תיק זה. סך הכל ירצה הנאשם עונש של 21 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 4.5.23 אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי של 7 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אחת או יותר מהעבירות שלהלן ויורשע בגינה: עבירה של נהיגה בעת פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, עבירה של נהיגה בעת שכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, עבירה לפי תקנה 169א לתקנות התעבורה.

אני מורה על הפעלת עונש של פסילה על תנאי בן 4 חודשים מת"פ 4307-08-2020 במצטבר לעונש הפסילה בפועל בתיק זה. אני מורה על הפעלת עונש של פסילה על תנאי בן 8 חודשים מתת"ע 1215-12-18 במצטבר לעונש הפסילה בפועל שהושת על הנאשם בגין תיק זה. סך כל הפסילה בפועל בתיק זה 40 חודשי פסילה בפועל.