ערעור על הרשעה בתמיכה בארגון טרור

השופט י' אלרון: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בת"פ 19019-10-16 (השופט ע' קובו) מיום 28.12.2017, במסגרתו הושת על המערער עונש של 36 חודשי מאסר בפועל; מאסר מותנה לתקופה של 12 חודשים שלא יעבור עבירה של הצתה, או עבירה מסוג פשע שתבוצע מתוך מניע גזענות או עוינות לציבור בתוך 3 שנים; מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים שלא יעבור עבירה מסוג עוון שתבוצע מתוך מניע גזענות או עוינות לציבור בתוך שנתיים; וכן פיצוי בסך 26,000 ש"ח לעריית טייבה.

העובדות הצריכות לעניין המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של תמיכה באירגון טרוריסטי, לפי סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טירור; קשירת קשר לפשע מתוך עוינות כלפי הציבור, לפי סעיף 499(א)(1) יחד עם סעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הסגת גבול כדי לעבור עבירה מתוך מניע עוינות כלפי הציבור, לפי סעיף 447(א)(1) יחד עם סעיף 144ו לחוק; הצתה בנסיבות מחמירות בצוותא, לפי סעיף 448(א) סיפא יחד עם סעיף 29 לחוק; וכן עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

...

ונדגיש, עבירת האיומים אשר עבר המערער היא כשלעצמה מצדיקה לטעמנו את הפער במתחמי הענישה שנקבעו.

סוף דבר, מעשיו של המערער וחומרתם המיוחדת מצדיקים את העונש שנגזר עליו, ואין מקום לערכאה זו להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה.

הנאשם, כבעל חשבון הפייסבוק, שלט בתכנים, שלט בתגובות לפרסומים והיה ביכולתו לחסום עוקבים ולמחוק תמונות אך הוא נימנע מלעשות כן. הנאשם הורשע על שב-14 מקרים תמך באירגון טירור, וב-3 מקרים פירסם קריאות לעשיית מעשה אלימות או טירור, או דברי שבח, אהדה או עדוד למעשה אלימות או טירור, תמיכה בו או הזדהות עמו ועל פי תוכנו של הפירסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טירור.

ובלשון פסק הדין נוסחו הדברים כך: "[...] מסכימים אנו כי הגיעה העת להחמרה מסוימת ברמת הענישה בגין עבירות ההסתה לאלימות ולטרור מהסוג שלפנינו, זאת בין היתר בשל השפעתם המזיקה של פרסומים כאמור על מפגעים פוטנציאליים. הטלת עונשי מאסר בפועל בגין עבירות אלה כבר איננה בגדר חידוש, וחזקה על המעורבים בעבירות אלה כי הם מודעים לחומרתן של העבירות וכתוצאה מכך לחומרת העונשים הצפויים בגינן. נוכח מכלול הנתונים הנוגעים לפרסומים שבגינם הורשע המערער – מספרם, חומרתם, עתוי פירסומם, מספר העוקבים ומשך הזמן שבו פורסמו, מיתחם העונש ההולם למסכת עבירות זו עומד על מאסר בפועל של 30-10 חודשים". עפ"ג 16030-01-17 נתשה נ' מדינת ישראל (20.7.2017): ביהמ"ש המחוזי אישר עונש של 3 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה.

...

ככלל אני סבור שבעבירות מסוג זה יש להעדיף הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח משיקולים של חומרת העבירה, חומרתה הפוטנציאלית של תוצאתה, והצורך בהרתעת היחיד והרבים.

ארבעה נימוקים מצטברים עומדים בבסיס החלטתי ואלו הם: הנאשם הפסיק את פרסום הפוסטים המסיתים ותומכי הטרור מיוזמתו ולא בעקבות פעולות אכיפה שננקטו נגדו.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם ומידתם ואת השפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 9 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות.

להלן אפנה למספר מתחמים שנקבעו לפני 7.10.23 בגין פרסומים בודדים: · ברע"פ 4419/19 מדינת ישראל נ' טאטור  (25.9.19) המשיבה פירסמה שלושה פרסומים שונים במרשתת, בגינם הורשעה בבית משפט שלום בעבירות של הסתה לאלימות ועבירה של תמיכה באירגון טירור.

· בעפ"ג 48097-06-22 כמאל טנוס נ' מדינת ישראל (8.5.23), אליו הפניתה ב"כ הנאשם, המערער הורשע בגין שתי עבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור ובריבוי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טירור.

· בת"פ 24777-09-22 מדינת ישראל נ' למא גושה (14.7.23), אליו הפניתה ב"כ הנאשם, הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טירור (7 עבירות) והסתה לאלימות.

...

מכאן, בשים לב לעיתוי הפרסום, מיד עם תחילת אירועי 7.10.23, חשיפת הפרסום בפני אלפי עוקבים בחשבון, וניסיון לחשוף חשבון אחר עם אלף עוקבים וחברים לתוכן המסית של הפרסום, ומאידך היותו של הפרסום פרסום בודד אשר נמחק ביוזמתו של הנאשם כעבור 24 שעות, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

לאחר שקלול כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות עיתוי הפרסום, תוכנו, אופי הפרסום וחשיפתו בפני קהל גדול אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

אשר על כן, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלהלן: 8 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 10.10.23.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בבצוע עבירה של הסתה לטרור בנגוד לסעיף 24(ב)(1) לחוק המאבק בטרור תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור") ועבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טירור, עבירה בנגוד לסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

להלן אפנה למספר מתחמים שנקבעו לפני 7.10.23 בגין פרסומים בודדים: · ברע"פ 4419/19 מדינת ישראל נ' טאטור  (25.9.19) המשיבה פירסמה שלושה פרסומים שונים במרשתת, בגינם הורשעה בבית משפט שלום, בעבירות של הסתה לאלימות ועבירה של תמיכה באירגון טירור.

המשיב ביקש מהעוקבים לשתף את הסירטון "שיגיע לכמה שיותר אנשים". בית משפט השלום זיכה את המשיב משני האישומים אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את המשיב בשני האישומים, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך גזירת העונש.

...

מכאן, בשים לב לעיתוי הפרסום, תוכנו אשר כלל קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור ולווה בהמחשה ויזואלית, ופוטנציאל הנזק, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

לאחר שקלול כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות עיתוי הפרסום, תוכנו הכולל המחשה ויזואלית של אירועי 7.10.23, העובדה כי פרסום ה"סטורי" כלל 5 "פוסטים", וכי מדובר בקריאה ישירה למעשה טרור לצד הזדהות עם ארגוני טרור, אופן הפרסום ופוטנציאל חשיפת הפרסום בפני קהל של אלפי אנשים, ומאידך עובדה כי מדובר במי שאינו דמות ציבורית ואין לו השפעה מיוחדת על עיצוב דעה הקהל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

אשר על כן, אני גוזרת את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם אותו קבעתי לעיל, כדלהלן: 9 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 23.10.23.

פסיקה לפני ארועי 7.10.23: · בעפ"ג 48097-06-22 כמאל טנוס נ' מדינת ישראל (8.5.23), המערער הורשע בגין שתי עבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור ובריבוי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טירור.

· בת"פ 40084-09-16 מדינת ישראל נ' חאלד מואסי (6.3.17), הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות של הסתה לאלימות או טירור - 14 עבירות, תמיכה באירגון טרוריסטי - 8 עבירות והסתה לגזענות.

...

המערערת הגישה ערעור נגד המתחם והעונש שנקבעו, אך הערעור נדחה.

לאחר שקלול כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לרבות עיתוי הפרסומים, אשר החלו מיד עם מעשי הטבח ב- 7.10.23, תוכן הפרסומים שכללו הסתה בוטה, קריאה ישירה למעשי טרור לצד עידוד מעשי טרור והזדהות עם ארגוני טרור, אופן הפרסום בחשבון הפייסבוק ופוטנציאל חשיפת הפרסום בפני קהל גדול של אנשים, ומאידך העובדה כי מדובר במי שאינו דמות ציבורית ואין לו השפעה מיוחדת על עיצוב דעת הקהל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 28 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

אשר על כן, אני גוזרת את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם אותו קבעתי לעיל, כדלהלן: 12 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 25.10.23.