מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה בשוד מזויין ללא ייצוג משפטי

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: א' טל – נשיא; ד' מרשק מרום; ו-ד"ר ש' בורנשטין), בעפ"ג 5533-09-15, מיום 26.1.2016, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' הימן – סג"נ), בת"פ 26676-09-13, מיום 14.7.2015.
בהמשך, דחה בית משפט השלום את טענותיהם של הנאשמים, לפיהן מעשיהם לא אופיינו בתחכום רב. לשיטתו של בית משפט השלום, הנאשמים השתמשו בשבעה כרטיסי חיוב מזוייפים, לצורך השגת סחורות במירמה, דבר המבטא "תופעה עבריינית מתוחכמת ביותר". לצורך קביעת עונשו של המבקש בתוך המיתחם, זקף בית משפט השלום לחובתו את עברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעות בעבירות של שוד מזויין, גניבת רכב, התפרצות לדירה, וכיוצא באלה, בגינן ריצה המבקש בעבר עונשי מאסר לתקופות ממושכות.
הבקשה לרשות ערעור המבקש, אשר אינו מיוצג, הגיש את הבקשה לרשות ערעור שלפניי, במסגרתה טען כי עונשו חמור יתר על המידה.
הבקשה אינה נמנית על המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור ב"גילגול שלישי" בפני בית משפט זה. זאת שכן, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או סוגייה ציבורית רחבת הקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך, ואין מתעורר חשש מפני עוות דין חמור או אי-צדק של ממש שניגרם למבקש (רע"פ 1580/16 אגבריה נ' מדינת ישראל (28.2.2016); רע"פ 1544/16 זבידאת נ' מדינת ישראל (25.2.2016); רע"פ 1142/16 פלוני נ' מדינת ישראל (16.2.2016)).
...
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: א' טל – נשיא; ד' מרשק מרום; ו-ד"ר ש' בורנשטין), בעפ"ג 5533-09-15, מיום 26.1.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' הימן – סג"נ), בת"פ 26676-09-13, מיום 14.7.2015.
במקרה דנא, לא נגרמה כל סטייה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, ובוודאי שלא נעשתה חריגה קיצונית ממדיניות זו. בשל טעמים אלו, כשלעצמם, אינני רואה להיעתר לבקשה שלפניי, ודינה להידחות.
אציין, למעלה מן הצורך, כי אין בידי לקבל את טענותיו של המבקש, גם לגופו של עניין.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"ב 1383/17 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקש: מחמוד מג'אדבה נ ג ד המשיב: שרות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז (כב' השופטת מ' ברנט) מיום 01.02.2017 בעת"א 9570-08-16 בשם המבקש: עו"ד גלעד ברנע; עו"ד חגי קלעי בשם המשיב: עו"ד שרון אבירם החלטה
המבקש הוא אסיר המרצה מאז יום 12.8.1996 עונש מאסר של 21 שנים וחמישה חודשים בגין הרשעתו בעבירות של חבלה כשהעבריין מזויין, כניסה לישראל שלא כחוק, הדחה בחקירה, הטרדת עד, שוד מזויין, קשירת קשר לפשע, בעילה באיומים ובעילה על ידי קבוצת אנשים בבית סוהר איילון.
הלכה היא שרשות ערעור בעתירת אסיר תנתן רק במקרים מיוחדים שבהם מעוררת הבקשה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (ראו: רע"ב 5089/13 אוחנה נ' שירות בתי הסוהר (24.7.2013)).
אשר למינוי סניגור צבורי, לא שוכנעתי כי זה המקרה המצדיק זאת, אף לא לאחר שעיינתי בטיעוניהם המלומדים של באי-כח העותר שנטלו על עצמם את ייצוגו בבקשה דנן בשלב כלשהוא.
...
עם זאת, לא שוכנעתי כי פגמים אלה שנפלו בהחלטה יורדים לשורש העניין ומצדיקים התערבות בה לגופם של דברים.
אשר למינוי סנגור ציבורי, לא שוכנעתי כי זה המקרה המצדיק זאת, אף לא לאחר שעיינתי בטיעוניהם המלומדים של באי-כח העותר שנטלו על עצמם את ייצוגו בבקשה דנן בשלב כלשהו.
הבקשה נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטאטוטורית, שכן המעשים המיוחסים למשיב ועברו הפלילי - הכולל 6 הרשעות, לרבות עבירות דומות (שוד, שוד מזוין, חטיפה, תקיפה הגורמת חבלה ועוד), בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות - מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו.
בית המשפט לא נענה לבקשה תוך שקבע כי "עדיף ייצוג מוגבל מטעם הסנגוריה הציבורית על פני העידר ייצוג כלל". בהמשך אותו דיון העידו 8 עדי התביעה, ודיון נוסף נקבע ליום 8.3.2017 "לסיום פרשת התביעה, פרשת ההגנה וסיכומים". משחלפו בנתיים תשעת חודשים מיום תחילת מעצרו של המשיב, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו ב- 90 ימים או עד למתן פסק הדין בתיק העקרי.
המדינה הגישה ערעור על החלטה זו, אשר נדון בפני בית המשפט המחוזי ביום 23.11.2017, ואולם בתום הדיון ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה תבוטל החלטת הועדה, והמשיב ישוחרר מן האישפוז הכפוי, וכי שיחרורו יעוכב עד ליום 3.12.2017 ובזמן זה המדינה תפעל לחידוש ההליכים נגדו.
...
מסקנה זו עולה, כך נטען, מהוראות סעיף 62א לחוק ומדברי ההסבר להצעת החוק בה הוסף סעיף 62א. אשר לנימוקי בקשת הארכת המעצר לגופה, נטען למסוכנות של המשיב, וכן כי ההליך העיקרי בתיק מצוי לקראת סיומו, ומכל מקום מדובר בתיק קטן שהדיון בו לא יארך זמן רב. מנגד טען בא כוח המשיב כי יש לדחות את בקשת המדינה על הסף באשר הסמכות להורות על מעצרו של המשיב מסורה לבית המשפט המחוזי ולא לבית המשפט העליון.
אשר על כן, נוכח מכלול השיקולים האמורים ולאחר בחינת טענות הצדדים בכתב ובעל-פה בשאלת המעצר לגופה, אני מורה על מעצרו מחדש של המשיב.
יחד עם זאת, אני מורה כי מעצרו מחדש של המשיב יהא לפרק זמן מוגבל, עד ליום 31.1.2018, וכי בית משפט קמא יקיים ללא דיחוי הליך של עיון חוזר בשאלת מעצרו של המשיב, בגדרו יתבקשו חוות דעת עדכניות וייבחנו אפשרויות של חלופות מעצר; זאת במגמה שהליך זה יסתיים לפני תום תקופת המעצר עליה הוריתי, באופן שגם יאפשר לכל אחד מהצדדים להביא את שאלת המשך מעצרו של המשיב בפני בית משפט זה, בין בהליך של ערר על ההחלטה שתתקבל בהליך העיון מחדש ובין במסגרת בקשה להארכת המעצר מעבר למועד שנקבע.
סוף דבר: הבקשה למעצרו מחדש של המשיב מתקבלת בכפוף לאמור בפסקה 16 לעיל.

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים בתאריך 08.09.2003, ועדת השחרורים החליטה, בהסכמת המדינה, להורות על שיחרורו המוקדם של המבקש על תנאי, בהתאם לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: חוק שיחרור על תנאי או החוק), מעונש מאסר בן 11 שנים וחמישה חודשים, אשר נגזר על המבקש בגין הרשעתו בבצוע עבירות של שוד מזוין, נשיאת נשק, עבירות סמים, פציעה ותקיפת שוטר.
בתחילת הדיון, המבקש ציין כי שב"ס העבירו לאחרונה ממחוז דרום למחוז מרכז, וכי הוא אינו יודע האם עורך הדין שייצג אותו בעבר – מייצג אותו גם בהליך זה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הועדה החליטה להפקיע את מלוא תקופת רישיונו של המבקש, וזאת לאור עברו הפלילי המכביד וחזרתו לסורו, ובשים לב לעובדה כי גם בעבר הוא שוחרר בשחרור מוקדם ואף אז רישיונו הופקע כיוון שלא עמד בתנאי השיחרור, וכן לנוכח מידע מודיעיני עדכני בעיניינו של המבקש, אשר הונח בפני הועדה.
הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסיר, אינה ניתנת כדבר שבשיגרה והיא שמורה לאותם מקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית, או סוגיה עקרונית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה (ראו: רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל (21.02.2008); רע"ב 5663/12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.08.2012); רע"ב 7032/14 עבדאלסאלם נ' שירות בתי הסוהר (‏06.01.02015)).
...
למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי גם לגופם של דברים דינה של הבקשה – להידחות.
במקרה דנן, סבורני, כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת השחרורים וכי הפקעת מלוא תקופת רישיונו של המבקש היתה מחויבת המציאות, בנסיבות הענין, שהרי הוא נפל בגדרי הכלל הקבוע בסעיף 20(א) לחוק שחרור על-תנאי, המורה על ביטול תקופת התנאי.
לנוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב 1 הסכים לבקשה, בעוד שהמשיב היתנגד לה. בהחלטה מיום 18.11.2015 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, תוך שנקבע כי ישנן ראיות לכאורה לאשמתו כמו גם עילות מעצר של מסוכנות ושל חשש מפני המלטות מהדין ושיבוש הליכי משפט.
במסגרת בחינת האפשרות של חלופת מעצר, בית המשפט המחוזי נתן דעתו לעברו הפלילי של המשיב, שלחובתו שש הרשעות קודמות – בעבירות איומים, החזקת מכשירי פריצה, ניסיון לגניבת רכב, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, סיכון אדם בנתיב תחבורה, נהיגה פוחזת של רכב, גניבת רכב ושוד מזוין – שבגינם ריצה עונשי מאסר, האחרון שבהם עונש מאסר בן חמש שנים שממנו שוחרר במאי 2015, ברישיון ובתנאים מגבילים שכללו עבודה ומעצר בית לילי.
עוד שם בית המשפט לנגד עיניו את ניסיונות ההמלטות מהמשטרה וכן את העובדה שהמערער ביצע חלק מהמעשים המיוחסים לו בהיותו במעצר בית וכאשר שני מאסרים מותנים תלויים ועומדים מעל לראשו.
בא-כוח המשיב מצידו טוען כי קיבל עליו את ייצוג המשיב לפני ימים ספורים ואין בכוונתו לעכב את ההליך, וכי המשיב שוהה במעצר מזה זמן ממושך של כ-16 חודשים, כאשר בתקופה זו היתקיים דיון הוכחות אחד בלבד, שאף לא נגע לעניינו אלא לזה של משיב 1.
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה והיטיתי אוזן לטיעוני הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שמעצרו של המשיב יוארך בשלב זה ב-60 ימים, ובפרק זמן זה ייערך תסקיר מעצר בעניינו, כפי שיפורט להלן.
מבלי לייחס אחריות לצד זה או אחר, העובדה היא שקצב התקדמות ההליך אינו משביע רצון; והגם שלא ניתן להקל ראש במעשים של המשיב – ובנסיבות שבהן בוצעו, אשר ללא ספק מעידות על כך שקיים קושי ממשי לתת בו אמון – הגעתי לידי מסקנה כי יש מקום לערוך תסקיר מעצר, שיוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום מהיום.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת באופן חלקי כך שמעצרו של משיב 2 מוארך בזאת ב-60 ימים החל מיום 7.12.2016 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 24704-09-15, לפי המוקדם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו