מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ערעור על הרשעה בשוד בסכין

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

ב-ע"פ 6339/12 פלוני נ' מדינת ישראל (21.4.2013) נדחה ערעור שכוון נגד חומרת העונש בן 32 חודשי מאסר בפועל שנגזר על המערער, שהורשע בשוד בנסיבות מחמירות של אשה תוך שימוש בכוח ובאיומי סכין.
...
סוף דבר, בית המשפט המחוזי העמיד את עונשו על 28 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל עונש של 5 חודשי מאסר על תנאי שירוצו במצטבר.
בדיון שנערך לפנינו, טענו באי כוח המשיבים כי דין הערעור להידחות בהיעדר הצדקה להתערבות בגזר הדין.
בהינתן כל האמור לעיל, עונשי המאסר בפועל שנגזרו על המשיבים אינם מתיישבים עם מדיניות הענישה הנוהגת ועם חומרת מעשיהם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בע"פ 2163/05 דג'מיל אלייב נ' מדינת ישראל (12.12.05, פסקה ו' לפסק הדין) נדחה ערעור על עונש של 9 שנות מאסר בפועל, על מי שהיה מעורב בשוד קשישים, ובית המשפט העליון ציין בפסק דינו כי "חברה שבה תחושת הבטחון האישי של בניה ובנותיה ובמיוחד החלשים שבהם, כגון קשישים, מעורערת – זקוקה לשקום ולחיזוק, כדי שתחושה ראויה תשוב על כנה... בית המשפט הוא אחת הכתובות ההכרחיות לציפיה זו. אין בידו ארנק של תקציבים לחזוק הבטחון האישי, אך יש בידו חרב שבמקרים המתאימים עליו להניפה, חרב הענישה". בית המשפט (שם) הוסיף וציטט מפסק דינה של הערכאה הדיונית, בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי "כשם שחברה מתוקנת חייבת להקפיד על מתן יחס אנושי לנאשמים ולאחרים, כך חובתה להגן על חסרי ישע ועל אזרחים תמימים מן השורה מפני אכזריות של תוקפיהם. חלק מההגנה שהחברה חייבת לתת לאזרחיה, מתבטאת בחובת בתי המשפט לגזור עונשים כאלה שירתיעו עבריינים מסוג הנאשמים כאן מלבצע מעשים מהסוג שבוצע..." בע"פ 5209/17 סופיאן אבו נסרה נ' מדינת ישראל (25.01.2018)‏‏ נאמר כי "חומרתה של עבירת השוד ברורה מאליה, קל וחומר כאשר קורבנות העבירה הם אזרחים מבוגרים, שלעתים הם 'טרף קל' לבצוע עבירות שוד; אזרחים אלו זכאים לתחושת בטחון ולידיעה כי מי שיתקוף אותם לא יחמוק מן העונש הראוי לו". ובע"פ 7961/07 מדינת ישראל נ' שכטר (19.3.2008): "הענישה במקרים מעין זה ראוי לה שתשקף הגנה על כבודם, גופם וקניינם של קשישים, תבטא את הצורך בהקניית ביטחון אישי גם למי שבערוב ימיהם אינם נהנים עוד מחוסן גופני מלא ולא תהפכם הפקר למעשי בריונות. האלימות הננקטת כלפי קרבן תמים, חלש וחסר אונים, שנבחר לצורך ביצוע העבירה משום מאפייניו אלה, הברוטאליות חסרת המעצורים, תוך השפלה והתאכזרות לקורבן, לא כל שכן כאשר מטרתה של היתנהגות זו היא בצע כסף, כל אלה מלמדים על חומרת המעשים ומצדיקים ומחייבים כי יינתן משקל משמעותי בגזירת העונש למטרות ההרתעה והגמול" (שם, בפסקה 8).
המערער הורשע בשוד מזויין, החזקת סכין והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות.
...
לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כמפורט להלן: מאסר בפועל לתקופה של 4.5 שנים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.
אני מורה על חילוט רכב פיאט פונטו ל.ז. 15-957-50 שבבעלות הנאשם לטובת המדינה.
כמו כן אני מורה על החזרת סכום של 49,800 ₪ וסכום של 30 אירו שנתפסו אצל הנאשם לידי המתלוננת.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

השודד פגש בה בכניסה לדירתה בתל-אביב, כפה עליה להכנס לדירה, באיימו עליה כי ירצח אותה בסכין שהיתה בידיו, הכריח אותה לגלות לו היכן מצויים תכשיטיה, ולאחר שכפת אותה למיטתה, גנב מתוך קופסת התכשיטים שרשרות זהב, טבעות יהלומים, צמידי זהב, חפתי זהב, סיכה משובצת יהלומים, שעון זהב ועוד.
בכתב העירעור טען המערער אף כנגד חומרת עונשו, אולם בדיון שבפנינו, חזר בו מהערעור על גזר-הדין, והתמקד בעירעור על ההרשעה בשוד.
...
טענת המערער היא, כי עדות הזבנית, עדה אובייקטיבית, סותרת את המסקנה המרשיעה העולה מטביעות-האצבעות שנמצאו בדירה, ולמיצער, מעלה ספק באשמתו של המערער.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בע"פ 4149/12 רחמן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.12.12) דחה ביהמ"ש העליון ערעור על קולת העונש וקבע כי עונש מאסר של 18 חודשים שהושת על המערער שהורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות (בחבוהר ותוך שימוש בסכין) מאזנת בין שקולי קטינותו בעת ביצוע העבירה לבין הקושי שלו לקחת אחריות על מעשיו.
...
כמו כן אינני מקבל את גירסת הנאשם בפני שירות המבחן לפיה הוא לא היה מודע לפרטי העיסקה והגיע למקום ביצוע העבירה רק לצורך השוד.
שיקולי השיקום כפי שהובאו בתסקיר שירות המבחן אינם מצדיקים סטייה לקולא ממתחם הענישה ואינני מקבל את המלצת שירות המבחן להשית עליו הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות שכן מדובר בנאשם צעיר שכבר צבר לחובתו הרשעות קודמות ועל אף שבית המשפט הקל עמו הוא לא נרתע מלשוב ולבצע עבירות.
אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן בסכום של 2,000 ₪ שיופקד בקופת ביהמ"ש תוך 90 יום ויועבר למתלונן על פי פרטים ומספר חשבון בנק שיימסרו על ידי ב"כ המאשימה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט צ' זילברטל: ערעור על גזר דינו מיום 10.7.2013 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) בת"פ 19912-11-12, בגדריו נגזרו על המערער, אשר הורשע בעבירות שוד בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין, העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 52 חודשים; מאסר על תנאי למשך 18 חודשים, כשהתנאי הוא שהמערער לא יורשע בתוך שלוש שנים בעבירה מהסוג שעבר או בעבירות אלימות ורכוש שהעונש הקבוע בצידן הוא שלוש שנות מאסר ומעלה; ופצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח. רקע נגד המערער, יליד 1963, הוגש כתב אישום המייחס לו מעשה שוד בנסיבות מחמירות.
...
לאחר העיון בגזר הדין מסקנתי היא כי לא נפלה טעות במשקל שניתן לנסיבות אלה.
בהתחשב בכך סבורני כי ראוי להעמיד את תקופת מאסרו בפועל של המערער על 45 חודשי מאסר.
לעומת זאת, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת המערער להפחית מעונש המאסר על תנאי שנגזר עליו, בהיותו עונש סביר בנסיבות העניין (השוו: פרשת קסה).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו