מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה ברצח בפרשת הרוצחים הסדרתיים

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"פ 4186/13 ע"פ 4200/13 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט א' שהם כבוד השופט מ' מזוז המערער בע"פ 4186/13: המערער בע"פ 4200/13: ע'אלב מחמד ע'נאים חידר זידאנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ( סגן הנשיא ת' כתילי, והשופטים א' קולה, ו-ד' צרפתי) מיום 29.04.2013 בתפ"ח 40270-06-10 תאריך הישיבה: ו' בשבט תשע"ה (26.1.15) בשם המערער בע"פ 4186/13: עו"ד ראפי מסאלחה בשם המערער בע"פ 4200/13: עו"ד סמדר בן נתן; עו"ד עדי לרנר בשם המשיבה: עו"ד שאול כהן פסק דין
כן, הרשיע בית המשפט המחוזי את שני המערערים בפרשת הקשר לרצח נוצרי (אישום 3); את ע'אלב בפרשת הצתת אוטובוס התיירים (אישום 11); ואת חידר בפרשת גניבת הקטנוע (אישום 15).
בפנינו מקרה חמור במיוחד של קבוצה הפועלת באופן שיטתי וסדרתי לפגיעה בכל מי שאינו נימנה על דת האיסלאם.
...
טענות באשר לגזר הדין סבורני כי אין לקבל את הערעורים אף ביחס לגזר הדין.
אין בידי לקבל את הטענה.
יפים לכך דבריו של השופט – כתארו אז – חשין (רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל, פסקה 40 לפסק הדין (2002)): "על רקע כל אלה ראוי להם לבתי-המשפט כי יעשו שימוש בסמכותם לפסוק פיצויים לנפגעים ולקורבנות העבירות, שימוש תדיר משהיה עד כה. מדוע, למשל, לא יחוייב אַנָס בידי בית-משפט שהרשיעו בדין לשלם לנאנסת פיצויי-סבל ופיצויי-נזק נכבדים, ואף בסכום המרבי הקבוע בחוק? אכן, ראויים הם הקורבנות והנפגעים כי בית-המשפט יהיה להם לעזר, שהרי בית-משפט אֵם ואב ואפוטרופוס היה להם". סוף דבר, אין מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואיננו נעתרים לערעורים.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במחצית חודש נובמבר 2012 נעצרה המערערת על ידי משטרת ישראל בחשד שסייעה לקופר ברציחת אישתו.
לסברתו, חברי הועדה והשופט סטרשנוב "לא השכילו להבין את הנסיבות החמורות שבהן פעלה המערערת, ובעיקר לא השכילו להבין כי גם המערערת נפלה קורבן למעשיו הנפשעים של רוצח סדרתי". כן טוען, "כי נפלה טעות חמורה בשקול דעתו של המשיב, עת מצא לנכון לאבחן בין ההליך הפלילי שהתנהל בעיניינה לבין ההליך המשמעתי". בתמיכה לטענותיו מציין ב"כ המערערת כי בפני הועדה העידו שלושה רופאים בכירים שהם קולגות של המערערת, לפיהם מדובר ברופאה מקצועית מן הדרגה הראשונה, אשר מסורה לעבודתה ואשר השקיעה את חייה לשם טפול מסור והולם בכל המאות של פאציינטים שעברו תחת ידיה בשנות עבודתה הרבות עובר להפסקת עבודתה כרופאה עקב פתיחת ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדה.
לטענת ב"כ המערערת, לעובדות אלו – אשר אושרו בתסקיר שהוגש לבית המשפט הפלילי ואשר על פיהן נגזר על המערערת בהליך האמור עונש קל יחסי של שישה חודשי עבודות שרות - לא ניתן משקל ממשי בהחלטת המשיב, ובכך החטיא את המטרה שבענישה המשמעתית; שכן, בנסיבות המתוארות, ההרתעה נגד חזרה על המעשים בהם הורשעה המערערת הנה כה מלאה עד שאין כל סיכוי שתחזור על מעשים דומים עד יומה האחרון, והיא צומחת מעצם התובנה באשר למימדי קריסת שיקול דעתה המקצועי של המערערת מול שכנועיו של קופר.
עם כל ההבנה למצוקתה וסבלה של המערערת בפרשה האומללה שנפרשה לפניי, אין ביכולתי להסכים עם טענת ב"כ המערערת שיש בכך כדי להטיות את הכף לטובת קבלת העירעור.
...
סבורני כי אותו היגיון דברים, כפי שפורט בהרחבה בהחלטה הנ"ל, ישים גם למקרה דנן, בו הושעה הנקבל מעבודתו כרופא – בין באופן מלא ובין באופן חלקי – וזאת עפ"י החלטות שיפוטיות של בתי המשפט, מבלי שעסק בפועל, אותה תקופה, בעיסוקו כרופא המטפל בחולים.
אי לכך, מקובלת עלי טענת ב"כ המערערת כי יש להתחשב בימי השעיית המערערת בהליך הפלילי, בחישוב תקופת ההתלייה שהוטלה עליה בהליך המשמעתי.
כללו וסיכומו של דבר – הערעור מתקבל חלקית, במובן זה שתקופת ההתלייה של שמונה שנים שנגזרה על המערערת תישאר על כנה, וחישוב התקופה יחל מיום 26.11.12.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7083/12 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט א' שהם המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פטריק כהן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.8.2012 ב-ת"פ 12814-07-11 שניתן על ידי השופטת רג'יניאנו תאריך הישיבה: כ"ה בכסלו התשע"ד (28.11.2013) בשם המערערת: עו"ד נעימה חנאווי בשם המשיב: עו"ד איתי בן-נון ][]פסק-דין
עסקינן בפרשה שראשיתה מוזרה למדי, כעולה מכתב האישום, אשר בחלק ממנו הורשע המשיב, קרי – "שדוך" בין המתלונן הנסחט לבין המשיב על-ידי קטין, שהראה למתלונן סירטוני אינטרנט המגוללים את סיפור חייו של המשיב.
העירעור והדיון בעירעור המדינה נטען, כי העונש – בהיתחשב בחומרת הפרשה ובעברו של המשיב – אינו הולם, בשל סדרתיות המעשים והסלמתם, גם אם תחילתם לא היתה פלילית; המשיב – כך נטען – החליט "להיתפרנס על חשבונו של אזרח תמים, אדם מן היישוב, אשר מרוויח את לחמו בזיעת אפו. מלבד הפגיעה הכספית במתלונן ניתן לשער את הפחד שאחז במתלונן לאורך כל תקופת המעשים". נטען לצורך בהרתעה, לקופת שרצים של המשיב – גליון רישום פלילי ובו הרשעות קודמות רבות מאוד, ולכך שהמשיב היה אסיר ברישיון בעת המעשה.
עיינו בעברו הפלילי המכביד ביותר של המשיב, שראשיתו בעבירות רכוש בהיותו בן שתים עשרה שנים והמשכו בעבירות אלימות ואיומים עד לשיא של הרשעה ברצח ב-1987, ובסך הכל עמד 23 פעמים בפני בתי המשפט, ורוב חייו שהה מאחורי סורג ובריח.
...
ואולם הפיכת המתלונן לכספומט תוך הטלת אימה, ראויה לטעמנו לענישה מחמירה מזו שהושתה, ואף אם ניתן לפקפק באפקטיביות של הרתעת הרבים, עדיין יש לה מעמד גם בדין (ראו סעיף 40ז' לחוק העונשין, בתיקון 113); ובכל מקרה הגמול על המעשה והרתעת היחיד מצדיקים החמרה.
בשקלול כל האמור, וכמקובל בערעורי מדינה מבלי למצות את הדין, החלטנו להעמיד את העונש על 24 חודשי מאסר בפועל, קרי, 10 וחצי חודשי מאסר יצורפו למאסר הנוכחי שמרצה המשיב, וזאת במצטבר.
הערעור מתקבל לפי האמור.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הזכיר, כי החקירה נמשכה כשנתיים, לאחר הרצח עברה החקירה לימ"ר מרכז ונאספו תיקי חקירה רבים, היתקיימו מארבים שיטתיים בסניפי הבנקים בתקווה ללכוד את השודד הסדרתי, ובוצעו פעולות חקירה לא שגרתיות – אשר הובילו לבסוף גם לאיתור ראיות פורנזיות.
מעבר לכך, נפגעה גם תחושת הביטחון הכללית, כפי ששמענו מהחוקרים הבכירים בפרשה, כשדמותו של "השודד הסדרתי" מצויה היתה בתודעה הציבורית, באופן שהצריך השקעת משאבים רבים על-ידי כוחות המישטרה עד שנתפס.
בע"פ 7537/16 מזרחי נגד מדינת ישראל [30.1.17] נדון עניינו של מערער, שהורשע על יסוד הודאתו בעבירה של שוד בכך שהגיע רכוב על אופנוע לסניף בנק, החנה את האופנוע בסמוך לבנק, וניכנס לבנק כשהוא לבוש במעיל, חבוש בקסדה, מרכיב משקפיים אטומים ומצויד בשקית.
...
יישום השיקולים בעניינו של הנאשם מובילים למסקנה הברורה לפיה יש להטיל ענישה מצטברת משמעותית בגין מעשי השוד שביצע הנאשם – לרבות מעשה השוד בבנק בבאר יעקב, אותו ביצע בקור רוח לאחר שרצח את יניב אנגלר ז"ל. מעשי השוד אינם חלק אינטגרלי מאותה "תכנית עבריינית" של רציחת המנוח; בנסיבות תיק זה, ובמיוחד לאחר שנחשפנו לכל הראיות והעדים הרבים שהושפעו ממעשי הנאשם, עליו לתת את הדין בגין כל אחד ואחד מאירועי השוד, כביטוי לעקרון הגמול הראוי למעשי הנאשם.
לאור כל האמור לעיל, כשאנו לוקחים בחשבון את מתחמי הענישה שנקבעו, תוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעליו לשאת בה, וכן בהתחשב בעובדה שעסקינן בענישה מצטברת לעונש מאסר עולם חובה, אציע לחבריי להטיל על הנאשם עונש כולל של 18 שנות מאסר בפועל במצטבר בגין הרשעתו במסכת הסדרתית של מעשי השוד.
סוף דבר: אנו מטילים על הנאשם את העונשים כמפורט בחוות דעתה של השופטת מרשק מרום.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המדובר בסם מסוכן, אשר זכה לתאור "סם מוות סדרתי שכוחו עמו לגרום רע" (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ (15.02.2016); כן ראו: ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734, 743 (2004) (להלן: "עניין שמאי")).
בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בע"פ 5812/14 גורליק נ' מדינת ישאל (29.11.2015): "עבירת הסיוע לרצח, בה הורשעה המערערת על-פי הודאתה, כוללת רצף של "סוגי סיוע" למיניהם, הנעים על ציר של מעורבות משתנה.
10.5 תמצית טיעוני ההגנה לעונש ב"כ הנאשם 17, עו"ד ליאור שטלצר, טען כי יש להקל בעונשו של הנאשם ממספר טעמים ובעיקר אלה: כלל אחידות הענישה שצריך להשפיע על מיתחם הענישה; חלקו המצומצם של הנאשם בעבירות שהן הורשע; העובדה שמדובר במעשים שבוצעו בחו"ל ללא זיקה לישראל, מעמדו הזוטר באירגון; הפער הגדול בין המתחמים להם עתרה התביעה לבין העונשים שהוטלו על הנאשמים שהודו במסגרת הסדר טיעון; ענוי דין משמעותי עקב הצורך לנהל הליך ממושך בגלל צרופו לשל הנאשם לפרשיות אחרות שלא הייתה לו כל זיקה אליהן.
...
בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).
10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.
סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו