מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה בעבירות תקיפה, איומים, שימוש לרעה בכוח המשרה ומרמה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד הביע הנאשם חשש מהמשך העסקתו במישטרה ומההשפעה שתהיה להרשעה על פרנסתו ועל הפנסיה שלו.
ע"פ 6873/14 ‏סרגי מלכוב נ' מדינת ישראל (18.12.2014) - נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה סתם לאחר שבעת שרותו כבלש במישטרה, היה מעורב בארוע שבו הלם במתלונן במכת אגרוף, לאחר שגם מפקדו עשה כן. על הנאשם הוטלו 50 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופצוי בסך 2,500 ₪ למתלונן.
ע"פ 10075-09-09 בן- עטר נ' מדינת ישראל (14.7.2009) - הנאשם, קצין בתחנת מישטרה, הורשע בעבירות תקיפה, שימוש לרעה בכוח המשרה, מירמה והפרת אמונים, כאשר  במהלך נסיעה פרטית עם רעייתו, עצר את רכבו, ניגש לרכב המתלונן, צעק לו שהוא קצין מישטרה והכה אותו בפניו.
ת"פ (י-ם) 34173-10-12‏ ‏מדינת ישראל נגד דוד ריינשטיין (7.9.14) – הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה סתם ואיומים.
...
לאור כל האמור, נמצא כי יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של מתחם הענישה.
סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע וממשי, שיהלום את הנסיבות לחומרה במעשיו של הנאשם, לצד מאסר מרתיע צופה פני עתיד.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ב"אנדרטת הנצחה לחללי הנח"ל וחיל חינוך", בדרך הים 1, פרדס חנה כרכור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אחד הורשע בעבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, תקיפה כדי לבצע פשע ודרישת נכס באיומים.
(טו) ת"פ (מחוזי ת"א) 12539-03-12 מדינת ישראל נ' אלבייב (26.3.2014) (כבוד השופטת י' אמסטרדם) – הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת שוד, תוך שימוש בנשק קר. נקבע מיתחם עונש בין 36 ל-72 חודשי מאסר בפועל.
(כ) ע"פ 3412/07 קרר נ' מדינת ישראל (19.9.2007) (כבוד השופט ע' פוגלמן) – המערערים הורשעו בעבירות קשר לפשע, קשר לעוון, שוד, קבלת דבר במירמה, זיוף, היתחזות לאחר, גניבת כרטיסי חיוב, הונאה בכרטיסי חיוב ועוד עבירות מירמה.
...
ערעור המדינה על גזר הדין נדחה וכן נדחה ערעורו של הנאשם בעניין ההרשעה.
עם זאת דומה, כי למניע לשיתוף הפעולה עשויה להיות חשיבות משנית בלבד, אם בסופו של דבר ניכר כי התהליך עצמו השיג את מטרתו, כך ש"מתוך שלא לשמה, בא לשמה" (תלמוד בבלי סנהדרין, קה, ע"ב).
איזון כל השיקולים האמורים ולאחר שקילת עמדת המאשימה וטענותיהם של באי-כוח הנאשמים, מובילים למסקנה כי אין להשית על הנאשמים מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כתב האישום המתוקן: הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של תקיפה – עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
ע"פ 6873/14 ‏ סרגי מלכוב נ' מדינת ישראל (18.12.2014) - נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה סתם לאחר שבעת שרותו כבלש במישטרה, היה מעורב בארוע שבו הלם במתלונן במכת אגרוף, לאחר שגם מפקדו עשה כן. על הנאשם הוטלו 50 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופצוי בסך 2,500 ₪ למתלונן.
ע"פ 10075-09-09 בן- עטר נ' מדינת ישראל (14.7.2009) - הנאשם, קצין בתחנת מישטרה, הורשע בעבירות תקיפה, שימוש לרעה בכוח המשרה, מירמה והפרת אמונים, כאשר  במהלך נסיעה פרטית עם רעייתו, עצר את רכבו, ניגש לרכב המתלונן, צעק לו שהוא קצין מישטרה והכה אותו בפניו.
ת"פ (י-ם) 34173-10-12‏ ‏מדינת ישראל נגד דוד ריינשטיין (7.9.14) – הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה סתם ואיומים.
...
לפיכך, סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש מוחשי, מרתיע וממשי, שיהיה בו כדי לשקף הלימה ראויה למעשיו של הנאשם, אשר פורטו בהרחבה לעיל, ואשר גבלו בחומרה יתרה, נוכח נסיבותיהם.
לאור כל האמור, מצאתי לנכון למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של מתחם העונש המתאים ולהטיל עליו עונש מאסר מדוד המתחשב במכלול הנימוקים המפורטים לעיל, שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר מותנה.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות, במעון לנכים אילן בית קסלר, רח' הגורדוניה 9 קרית חיים מזרחי חיפה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט קמא הרשיע את המערערים בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיפים 380 ו-382 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק; שימוש לרעה בכח המשרה- עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק ומרמה והפרת אמונים - עבירה לפי סעיף 284 לחוק.
על המערערים הוטלו העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים שלא יעברו את העבירות בהן הורשעו וכן פיצוי למתלונן בסכום של 1,500 ₪.
...
על פסק-דינו של בית משפט קמא מונחים בפנינו שני ערעורים: - המערערים מלינים על- כך שבית המשפט מצא אותם אשמים והרשיע אותם בעבירות נשוא כתב האישום.
בל נשכח, וליתר דיוק אין לשכוח, כי הספק הסביר נועד למקרה בו לאחר סיום הליך שמיעת הראיות ותהליך קביעת העובדות – המסקנה אינה ברורה.
את פסק-דינו בפרשת פלוני, שהוזכר לעיל, סיים כב' השופט ג'ובראן באלו המילים: "אין אני יכול לומר בוודאות כי מעשי האונס בגינם התלוננה המתלוננת לא קרו וכי מדובר בעלילה. יתכן ואלו קרו גם קרו. ואולם, הגם שעמדת התביעה נראית לי קרובה יותר לאמת ... שוכנעתי כי גירסת המתלוננת לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר". נראה לי, כי בשינויים המחוייבים ניתן לומר אותם דברים עצמם בענייננו.
ואולם, שוכנעתי כי קיים פער בלתי-ניתן לגישור בראיות התביעה ופער זה יוצר, כאמור, את הספק הסביר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בת"פ 36511-09-14 (מחוזי-מרכז) מדינת ישראל נ' גדייב ואח' (פורסם בנבו, 19.1.2016) גזר בית המשפט המחוזי על נאשמים 1 ו-2 שהורשעו בעבירות של שוד, 3 עבירות של הסגת גבול, 3 עבירות של שימוש לרעה בכח המשרה, 3 עבירות של מירמה והפרת אמונים, גניבה, שבוש מהלכי המשפט והחזקת נשק (ע"י אחד הנאשמים) עונש של 36 חודשי מאסר.
בעיניין יוספי דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהורשע בארבע עבירות של שוד, ארבע עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד לרכב, והותיר על כנו עונש של 18 חודשי מאסר.
נאשם 1 הורשע בעבירות של שימוש לרעה בכח המשרה, תקיפה כדי לבצע עבירה ודרישת נכס באיומים ובית המשפט הותיר על כנו עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
...
באשר לרכיב הקנס, סבורני כי יש לקבל את עמדתה העקרונית של המאשימה.
סבורני כי לא היה מקום "להפתיע" הנאשמים בעניין זה במהלך הטיעונים לעונש.
מה עוד, שסבורני כי אין הכרח במקרה זה לחלט את הטלפונים הניידים, וזאת בכפוף לכך שעובר להחזרתם לידי הנאשמים או מי מטעמם, יימחקו הסרטונים בהם תועדו המעשים מושא תיק זה. לאור כל האמור לעיל ולאחר שבחנתי את כלל השיקולים לחומרה ולקולה, אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 א. 48 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו