ערעור על הרשעה בעבירות נהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה

הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה היתנהגות הגורמת נזק – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה וכן עבירה שגרמה לחבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961.

מיתחם הענישה לעבירות שעניינן גרימת תאונת דרכים בגינה נגרמו חבלות של ממש (הקבוע בסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה), כולל רכיב פסילת החל משלושה חודשים עד שנתיים, אולם כמובן שרף הרשלנות, טיב החבלות למשל במקרה בהם נותרה הנפגעת עם נכות בשיעור גבוה, ההשלכות שלהן על חיי הנפגעים, אשם תורם של הנפגע, עברו התעבורתי של הנאשם והאם הודה בהזדמנות הראשונה וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם -כל אלה יהיה בהם כדי לקבוע מהי תקופת הפסילה הנאותה בנסיבות אלה והאם יש לקבוע סנקציה של מאסר או של"צ. בעפ"ת (חי') 52547-01-20 סלימאן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.2.20) – המערער הורשע בגרימת חבלה של ממש, היתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לגוף, נהיגה רשלנית וסטייה מנתיב נסיעה.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

...

לאור הנסיבות ובאיזון המתבקש, לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה שלפני, אני סבור כי חוסר הזהירות מצוי במקרה דנן ברף הבינוני.

עפ"ת (מחוזי חי') 4955-04-20 פאולה קולר נ' מדינת ישראל (08.06.20) – המערערת הורשעה על יסוד הודאתה בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בביטחה והתנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.

...

לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי בנסיבות העניין ובשים לב לרמת הרשלנות וחומרת החבלות מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק זה נע מ-5 עד 12 חודשי פסילה, צו של"צ, פיצוי לנפגע העברה ורכיבי ענישה צופי פני עתיד, בכלל זאת מאסר על תנאי ללא רכיב מאסר בפועל.

לאור האמור לעיל ותוך מתן דגש לשיקולי השיקום המפורטים בתסקיר שירות המבחן, הגעתי למסקנה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם וכך אני עושה.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: פיצוי לנפגע העבירה אופיר אילוז ת.ז. 038614830 בסך 1,500 ₪.

· עפ"ת (מחוזי מרכז) 732-05-22 עמראן קבהא נ' מדינת ישראל (14.06.2022) – המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, סטיה ימינה מנתיב נסיעה וגרימת חבלה של ממש לנהג רכב אחר אשר עצר על אי תנועה (תמרור 815) ופתח את דלת הנהג כדי לצאת מרכבו.

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות בתיק זה, כשרף חוסר הזהירות בינוני לכל הפחות ומידת הנזק היא גבוהה, נע בין מאסר בפועל בן חודשים בודדים אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ויכול ויגיע עד 9 חודשי מאסר בפועל ובין 20-36 חודשי פסילה בפועל, ולצידם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים.

לכן, לא אוכל להיעתר לבקשת ההגנה להשית פסילה בת 8-11 חודשים החורגת מן הרף התחתון של המתחם אותו קבעתי.

וותק נהיגתה אינו מאפשר מיקום עונשה ברף התחתון אלא בסמוך לו. לפיכך ועל יסוד דברים אלה, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, במרכז יום מושב חירות, רחוב המייסדים.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון דיוני בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור 302 בצומת, נסיעה ללא טכוגרף וגרימת נזק וחבלות של ממש, עבירות לפי סעיפים 62(2), 38 (3) ו-38(2) לפקודת התעבורה ותקנות 22(א), 364ד(ב)(2) ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

· עפ"ת (מחוזי מרכז) 30028-12-15 גד ברכה נ' מדינת ישראל (מיום 30/01/17) (אליו הפניתה ההגנה)- המערער הורשע בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות במשאית בכך שלא שמר על ריווח מרכב שנסע לפניו וגרם לתאונת שכתוצאה ממנה נגרמו לנוסע שישב לצדו חבלות של ממש – קטיעת רגל.

...

עוד הוסכם, כי במסגרת הראיות לעונש - דוח הבוחן, ממצאיו ומסקנותיו ישמשו כראיה (פרט למסקנה כי הנאשם נהג בחוסר זהירות).

לאור כל האמור מצאתי כי מתחם הענישה לעבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש בנסיבות כמתואר בעובדות כתב האישום - רף רשלנות בינוני לצד חבלות גוף שנגרמו לנפגע ברף הבינוני גבוה כאשר חלקו של הנאשם בביצוע העבירות אינו מוחלט - באשר לרכיב המאסר, נע ממאסר מותנה ועד מאסר בפועל בן 6 חודשים ובאשר לרכיב פסילת רישיון הנהיגה נע בין 11 חודשים ומגיע עד ל-30 חודשי פסילה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי מאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של גרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש.

עפ"ת (מחוזי חי') 4955-04-20 פאולה קולר נ' מדינת ישראל (08.06.20) – המערערת הורשעה על יסוד הודאתה בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בביטחה והתנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.

...

ערעורו נדחה בהיעדר התייצבות.

במקרה שלפני, בשים לב למידת רשלנותו של הנאשם ולחומרת החבלה, בהתאם למדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים ולאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק זה נע מפסילת המינימום בת 3 חודשים ועד 12 חודשים ועונשים נלווים.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪.