הנאשם 1 (להלן גם: "הנאשם") הורשע, לפי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן מיום 24.11.19 המייחס לו, בשלושה אישומים, שתי עבירות סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, עבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה בצרוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, ושתי עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
צוין כי במהלך תקופת הדחייה ניפתחו נגד הנאשם תיקי מב"ד חדשים – בחשדות לבצוע עבירות סמים, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין מיום 13.12.20, וכן בחשדות לבצוע עבירות איומים ועבירות מין מן התקופה שבין אפריל לדצמבר 2020, בגינם נעצר.
בין היתר, הפנה בית-המשפט המחוזי לע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל, שם הורשע הנאשם בהחזקת קוקאין במשקל של 43 גרם שלא לצריכה עצמית, ובית-המשפט העליון דחה את עירעורו על עונש של 36 חודשי מאסר בפועל.
ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו, תוך קביעה כי אין מקום לתת רשות ערעור בעיניינו של המבקש "משקולי צדק".
ת"פ (חי') 19625-03-18 מדינת ישראל נ' עמוס (24.10.19) – הנאשם הורשע בעבירות של סחר בסם מסוכן לאחר שמכר, בשלושה מקרים, לסוכן משטרתי קוקאין במשקל של כ-30 גרם, תמורת אלפי שקלים.
...
אין בידי לקבל טענה זו, שעה שבסופו של יום נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, בעקבות העדר אפשרות מעשית לשלבו בטיפול שמטרתו להפחית את הסיכון להישנות ביצוע עבירות בעתיד.
לסיכום, בפניי נאשם אשר חרף גילו הצעיר הסתבך מספר פעמים בביצוע עבירות מתחומים שונים, ובתיק זה – מתחום הסמים, כאשר במקרה דנן דובר בסחר בקוקאין בהיקף לא מבוטל ובתמורה כספית משמעותית, לשם הפקת רווח כספי, תוך אדישות לפגיעה העלולה להיגרם לציבור כתוצאה מהפצת סם זה. חרף שילובו הממושך במסגרת טיפולית באמצעות שירות המבחן לנוער ובהמשך באמצעות שירות המבחן למבוגרים, לאורך השנים, שב הנאשם וביצע עבירות באופן שלא איפשר את המשך שילובו בטיפול שיסייע להפחתת הסיכון.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם 1 כדלקמן:
21 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לכל עונש מאסר אחר ובניכוי ימי המעצר בתיק זה מיום 3.6.19 ועד 2.7.19.
