מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה בעבירות אלימות חמורות נגד בת זוג

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

עוד צרף נאשם 2 תיק נוסף שבו הורשע בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות אלימות כלפי בת זוגו ובעבירה של היזק במזיד (ת"פ (שלום-נתניה) 8456-07-19) על פי הנטען בכתב האישום, ביום 9.5.19 בסמוך לשעה 18:00, ארעה קטטה רבת משתתפים בגן צבורי במושב פורת, במהלכה הכה נאשם 1 את מר לירן חסן, המתלונן, בכך שהטיח בקבוק זכוכית על ראשו והכה באגרופים לחזה.
השני – על ההרשעה להוות פגיעה חמורה בשיקום הנאשם (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997) בפסיקה מאוחרת יותר הדגיש בית המשפט העליון כי מדובר בחריג מצומצם שייעשה בו שימוש "רק במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה" (ראו רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל, מיום 10.6.14) וכי על הנאשם להציג מסד ראייתי מבוסס ומוחשי המלמד על פגיעה קונקרטית בעתידו.
"עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח" (רע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל (20.8.2009).
עירעורו ובקשת ר"ע- נדחו; רע"פ 1/15 כצמן נ' מדינת ישראל (19.1.2015) הדן בעיניינו של רופא שהורשע בדין, על אף עסוקו והמלצת שירות המבחן; רע"פ 5100/14 מסרוואה נ' מדינת ישראל (28.7.2014) הדן בהרשעת רופא בעבירת תקיפה; רע"פ 1931/15 מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.2015) – הדן בעיניינו של כבאי שהורשע בדין ורע"פ 4357/13 בן נון נ' מדינת ישראל (26.3.2013) שם סרב בית המשפט לאשר הסדר טיעון שכלל ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה.
...
נקודת המוצא היא שמשנקבע כי אדם ביצע עבירה, עליו להיות מורשע, זהו הכלל ואי ההרשעה הינה חריג בהתקיים הנסיבות המיוחדות והחריגות אשר נקבעו, ושמורה למקרים יוצאי דופן.
עוד אשית על הנאשמים פיצוי לטובת המתלונן שיהיה בו להשיב ולו במעט על הנזק ועוגמת הנפש הרבה שנגרמו לו. סוף דבר אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר בן 4 חודשים בדרך של עבודות שירות.
נאשם 2: למען הסר ספק אני מרשיעה את הנאשם בשנית (הרשעתו בוטלה לצרכי צירוף) בעבירות המיוחסות לו בת"פ 8456-07-19.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים: רע"פ 5080/20 ‏אביגל בן דוד נ' מ"י (27.7.20) נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש בן ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות שנגזר על המבקש שאיים על בת זוגו שיפגע בה והביע תמיכה בארוע רצח במשפחה שאירע בעבר.
מאסר למשך 4 חודשים, והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות כנגד בת זוג.
...
עפ"ג (מחוזי מרכז) 3328-05-15 פלוני נ' מ"י (6.9.15) נדחה ערעורו על חומרת העונש בן שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, וכל זאת בגין כך שאיים על בת זוגו ובמקרה אחר סטר לה. ת"פ (רח') 35311-11-21 מ"י נ' צ'פל (14.3.22) הורשע הנאשם בשני אישומים הכוללים איומים ותקיפה סתם-בן זוג, בכך שהכה בארון שמאחורי המתלוננת ואחז בחוזקה בפניה.
בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש הולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
סוף דבר לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 2 חודשים לנשיאה בדרך של בעבודות שירות.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום בראשון לציון (השופט א' נוריאלי) מיום 12.7.2023 שניתן בת"פ 56855-11-20, לאחר שהמערער הורשע על יסוד הודאתו, אולם לאחר שמיעת עדות המתלוננת, בעבירות שעניינן תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ותקיפה סתם כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק.
על חומרתן המיוחדת של עבירות אלימות נגד בנות-זוג ועל מגמת ההחמרה בענישה הנדרשת בעבירות אלו עמד השופט ע' גרוסקופף בע"פ 6968/16 גרני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (22.5.2018): "בית משפט זה קבע, וחזר וקבע, כי עבירות אלימות נגד נשים במסגרת התא המשפחתי יזכו ליחס מחמיר (ראו: ע"פ 1568/14 דובגילנוק נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (31.3.2015); ע"פ 305/12 ‏מדינת ישראל נ' צוובנר, פסקה 9 (24.6.2013)). החמרת הענישה במקרים אלה מייצגת את חשיבותו של הערך המוגן שמונח על הכף, והוא "לספק בטחון לכל אשה ואשה בביתה, מקום מבצרה, בחיק משפחתה" (שם, שם)".
נוסף על כל אלו היתייחס בית המשפט קמא לעברו הפלילי של המערער, הכולל 3 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שתיים מהן עבירות אלימות נגד בת זוג.
...
ודוק, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות אינו עומד בגבולות מתחם הענישה שנקבע, ומשלא מצאנו לחרוג מהמתחם, ברי שממילא לא ניתן לרצות בדרך זו את תקופת המאסר שנקבעה.
בהינתן האמור, הגענו לכלל מסקנה שאף בסוגיית מיקום עונשו של המערער בגבולות מתחם העונש ההולם, לא נפלה כל שגגה תחת ידיו של בית משפט קמא.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

השופטת ברון הוסיפה את הדברים הבאים: "אלימות נגד נשים מצד בן זוגן היא תופעה חמורה ומסוכנת. היקפה הוא ניכר ומדאיג, כאשר ידוע כי נתוני האמת עולים באופן משמעותי על מקרי האלימות המדווחים לרשויות – וזאת בשל ניסיונות של המעורבים לכסות ולהסתיר את שמתרחש בחדרי חדרים. מעגל האלימות שואב אליו לא רק את אותן נשים שנפלו קורבן לגבר אלים ומכה, אלא אף את ילדיהן הגדלים בצילה של האלימות. לא פעם עמד בית משפט זה על הצורך לנקוט בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות של אלימות נגד נשים בתוך המשפחה – וזאת כדי להעלות את המודעות לחומרתה של התופעה ובניסיון לצמצם את היקפה"..
בית המשפט העליון, חרף בקשת המתלוננת כי יקלו בעונשו של המערער, קבע כך: "ריבוי העבירות וחומרת המעשים לצד עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, ובכלל זה אלימות כלפי בת זוג והפרת צו שפוטי שנועד להגן על המתלוננת – מהוים שיקולים כבדי משקל להחמרה בעונשו. לא רק שהענישה הקודמת שהושתה על המשיב לא הובילה אותו לשנות מדרכו אלא שהתנהגותו האלימה הסלימה. נוסף לכך, המשיב אינו מקבל ולו בדל אחריות על מעשיו. מכאן, שבעוד שזכותו לטעון לחפותו, הוא אינו זכאי להקלה בעונש השמורה למי שמקבל אחריות על מעשיו ומביע חרטה כנה. על כן, קשה לאתר ולו שיקול בודד לטובת הקלה בעונשו של המשיב. מדיניות הענישה הנוהגת אף היא מצדיקה את קבלת ערעור המדינה. דומה כי הפסיקה שהוצגה בפני הערכאה קמא, אף זו שהוצגה על ידי המדינה, אינה משקפת את מלוא חומרת הדברים בעניינינו. אמירתו החוזרת ונשנית של בית משפט זה בדבר הצורך בענישה מחמירה בגין עבירות אלימות בין בני-זוג, אינה מן השפה ולחוץ. מדובר בכורח המציאות." יצויין כי מעבר לכך שמדובר בתיק זה בשני אירועים בפער של כחצי שנה, הרי שהארוע המאוחר יותר בזמן, חמור מענייננו.
מתברר כי הוגש ערעור על גזר הדין (ע"פ 8063/16 מדינת ישראל נ' חררדו אלברטו קלביחו (26.9.17)), ערעור אשר היתקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל- 6.5 שנות מאסר, תוך שבית המשפט כותב כך: "פסיקתנו עמדה לא אחת על החומרה היתרה של עבירות אלימות כלפי בנות זוג ובנות זוג לשעבר. נקבע כי "זוהי אלימות הפוצעת לא רק את הגוף אלא גם מנתצת את הריקמה הדקה והחשובה כל כך של אמון ובטחון במרחב האישי" (ע"פ 4221/13 ואנונו נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 12 (‏26.3.2015) (להלן: עניין ואנונו); ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (11.10.2007)).
...
בענייננו לא סברתי כי העונש לנאשם צפוי לפגוע בו או במשפחתו באופן המצדיק מתן משקל לכך, זאת משום שלא מצאתי כי בעניינו של הנאשם הפגיעה חמורה מזו אשר נגרמת לכל נאשם אחר המורשע בעבירות דומות.
בעניינו של הנאשם לא הוגש תסקיר שירות מבחן וזולת העובדה כי המדובר באב לשלושה ילדים רכים בשנים, והפניה לעמדתה הסלחנית של המתלוננת לעבירות אשר בוצעו בה על ידי הנאשם, כאשר זו פעם שניה שבה הוא מורשע בעבירות בהן היא הקרבן, ולרצונה ב"שלום בית", הרי שלא מצאתי כל נסיבות מקלות של ממש הטמונות בנאשם בעצמו.
לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הגעתי לכלל דעה כי את דינו של הנאשם יש לגזור בחלקו האמצעי - העליון של המתחם, בעיקר משום עברו הפלילי המכביד והצורך בהרתעת היחיד והרבים בעבירות מסוג אלו בהן הורשע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בהקשר זה ראיתי לנכון להפנות לקביעת כב' השופט ס' ג'ובראן, ב-רע"פ 6577/09 צמח נ' מדינת ישראל (20.8.09): "עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי 'להוציא' את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח". מן הכלל אל הפרט : לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בטיעונים בכתב, ובתסקיר שוכנעתי כי מקרה זה אינו נימנה בגדר אותם מקרים חריגים, שבהם יהיה זה מוצדק לסטות מהכלל לפיו נאשר שעבר עבירה יורשע בדינו.
בעפ"ג 70674-03-24 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 15.5.24 במקרה בו הורשע הנאשם בשני תיקים בגין הטרדה ואיומים כלפי אדם שחשד בו שהוא מנהל קשרים עם בת זוגו, מתוה בית המשפט דרך בשיקולי הענישה בנסיבות בהן יש ליתן משקל לפרמטרים נוספים בנגזרות התוצאה העונשית באומרו : " על פני הדברים פסק דינו של בית המשפט קמא אינו חורג במידה מובהקת לחומרה. עם זאת, בחינה מדוקדקת של מכלול נסיבות העניין הובילה אותנו למסקנה כי יש מקום לקבל את העירעור במובן זה שתחת 2 חודשי המאסר בעבודות השרות, יושת על המערער עונש של"צ בהקף משמעותי של 200 שעות.
...
מאז ביצוע העבירות לא הסתבך בפלילים, כמו גם קודם לכן ושירות המבחן התרשם בסופו של דבר אף כי המערער יכול להשתלב בהליך טיפולי וכיום קיבלנו דיווח כי המערער השתלב בהליך זה, מתמיד בו ומגיע לפגישות.
נוכח כל האמור ובשים לב להשתלבות המערער באופן חיובי בהליך טיפולי ושיקומי אנו מקבלים את הערעור במובן זה שתחת חודשיים עבודות שירות, המערער יבצע של"צ בהיקף גבוה מזה שביקש שירות המבחן – 200 שעות וזאת במשך שנה מהיום.
לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 240 שעות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו