ערעור על הרשעה בעבירות איומים, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והכשלת מעצר

המערער שבפנינו הורשע בבית משפט קמא, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין; העלבת עובד הציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין; והכשלת מעצר לפי סעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן - פקודת המעצרים).

עוד נטען, כי השוטרת עצמה התרכזה בעדותה בבית המשפט רק באיום הגופני, ולא באיום המילולי (פס' 103-96 להודעת העירעור); אשר להרשעה בעבירת העלבת עובד ציבור נטען, כי הגם שהמערער הודה כי הטיח בשוטרת קללות וגידופים; הרי שאין במילים מעליבות אלה כדי ליצור ודאות קרובה לפגיעה ממשית באופן מילוי תפקידה הצבורי של השוטרת (פס' 114-104 להודעת העירעור); לסיכום העירעור על הכרעת הדין נטען, כי בהנתן כל הפגמים שנפלו בהליך והפגיעה בזכויותיו של המערער, יש לזכותו מכל העבירות בהן הורשע או לחלופין, להורות על ביטול כתב האישום מכח הגנה מן הצדק, או להסתפק בהארכת המאסר על תנאי (ראה בהקשר זה פרו' עמ' 6 ש' 8).

...

בהמשך, פנה בית משפט קמא לניתוח הסיטואציה בהתאם לקביעות בית המשפט העליון בע"פ 7510/00 במנוקלר נ' מדינת ישראל, נו(4) 258 (2002) וכן ברע"פ 7589/97 רחמים נ' מדינת ישראל, נב(2) 651 (1998) (להלן - הלכת רחמים); התייחס לקביעה לפיה אין לפצל את תקופת התנאי השיפוטי; וקבע כדלקמן: "מהכלל אל הפרט - בענייננו יש למנות את תקופת התנאי השיפוטי מיום מתן גזר הדין דהיינו מתאריך 20.12.12 למשך שלוש שנים עד ליום 20.12.15. מנקודה זו יש להתחיל למנות את תקופת התנאי הסטטוטורית שבה ריצה הנאשם עבודות שירות כאשר תקופה זו מצטברת לתקופת התנאי השיפוטית. הנאשם החל את ריצוי עבודות שירות ביום 29.01.13 ואלו הופסקו בהחלטה מנהלית ביום 21.07.13. מכאן שיש לצבור שישה חודשים נוספים לתקופת התנאי השיפוטי שהסתיימה כאמור ביום 20.12.15 וזהו התנאי הסטטוטורי. התוצאה היא שהתנאי חל עד חודש יוני 2016. הואיל והעבירות בוצעו ביום 10.02.16 התוצאה היא שבוצעו בשעה שעונש המאסר המותנה היה תלוי ובר הפעלה". לשיטת המערער, שגיאתו המרכזית של בית משפט קמא נעוצה בהתעלמותו מעמדת בית המשפט העליון ברע"ב 4024/12 מדינת ישראל נ' איטח (16.6.2013) (להלן - הלכת איטח), שם נקבע כי לצורך חישוב הימים בהם ריצה נאשם עבודות שירות, יש לספור את כל הימים בהם ביצע את עבודות השירות בפועל, להציב אותן על לוח השנה ברצף, ואז לספור אותם מחדש יחד עם ימי השישי והשבת שביניהם (להלן - שיטת הציפוף).

נטען כי החלת שיטת הציפוף בענייננו, ולאור העובדה כי המערער ביצע אך ורק 35 ימי עבודות שירות, הייתה צריכה להוביל למסקנה כי יש להוסיף לתקופת התנאי השיפוטית (המסתיימת ביום 20.12.2015) כ- 49 ימים בלבד (35 ימים בתוספת ימי השישי וימי השבת באותה תקופה), ומכאן שהעונש המותנה פקע ביום 7.2.16, דהיינו - שלושה ימים לפני מועד ביצוע העבירה בענייננו.

סיכום סוף דבר, הערעור על שני חלקיו – נדחה.

<#2#> גזר דין לנאשם 1 כתב האישום נאשם 1 הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום כדלקמן: בתיק 54515-11-16 בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים, עבירות בנגוד לסעיפים 380+29, 275 ו- 192 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

כשהשוטר הודיע לו על מעצרו, היתנגד הנאשם והשתולל תוך שהוא תופס בידו של השוטר.

ראו למשל : רע"פ 2039/15 גריב נ' משטרת ישראל (2.4.15), יוחסו למבקש 8 אישומים בעבירות הבאות: 2 עבירות הפרעה לשוטר, 2 עבירות איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפה שוטר, היתנהגות פרועה במקום צבורי ו-5 עבירות של הפרת הוראה חוקית.

ע"פ (מרכז) 24457-03-15 גוטרמן נ' מדינת ישראל (30.8.15), המערערים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של הפרעה לשוטר ומערער 1 הורשע גם באיומים והעלבת עובד ציבור.

ת"פ (עכו) 1202-03-12 מדינת ישראל נ' שאהין (28.5.13), לנאשם 1 יוחסו עבירות של איומים והכשלת שוטר.

...

<#3#> הכרעת דין בתיק 32955-10-15 על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בביצוע עבירות של איומים והפרעה לשוטר בניגוד לסעיף 192 ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

הערעור נדחה בבית המשפט המחוזי.

לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בתיק 54515-11-14 לעבירות שביצע נאשם 1 באירוע, בנסיבות שבפני, נע ממאסר של מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר.

" ראו עוד את הדברים שנאמרו בע"פ 6040/13 מדינת ישראל נגד בחוס נעמאן (19.3.14): "סבורים אנו, כי העונש שהוטל על המשיב בגזר דינו של בית המשפט קמא אינו הולם דיו את חומרת עברותיו ואת חשיבותם של הערכים המוגנים אשר נפגעו בהתנהגותו – יכולתם של גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם, שמירת הסדר הצבורי והגנה על ביטחון הציבור, ועם אלה עיקרון שילטון החוק וכיבודו..". נסיבות הקשורות בבצוע העבירה הנאשם איים על שני שוטרים, לאחר שאלה עצרו אותו בצו מעצר שהוצא נגדו.

אציין כי בחלק ניכר מהמקרים בוצעו עבירות נוספות מלבד עבירת האיומים, כגון העלבת עובד ציבור או תקיפה וכד'.

עפ"ג (מרכז) 16233-05-15 יוסי חדידה נגד מדינת ישראל (08.12.15), המערער הורשע בעבירות איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ע"פ 38759-05-14 יניב זגורי נגד מדינת ישראל (21.01.15), בית המשפט המחוזי דחה את עירעורו של המערער על הכרעת הדין וגזר הדין של ביהמ"ש השלום בעבירת איומים.

ת"פ (חדרה) 7624-10-10 מדינת ישראל נגד אלמן איסקוב (09.05.11), הנאשם, נעדר עבר פלילי, למעט הרשעה בתקופת שרותו הצבאי, הודה והורשע בעבירות – איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.

ת"פ (עכו) 1202-03-12 מדינת ישראל נגד מוופק שאהין (28.05.13), אליו הפנה גם ב"כ הנאשם, נגזרו על נאשם נעדר עבר פלילי, 5 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות איומים והכשלת שוטר במילוי תפקידו.

...

לאחר שעיינתי בחומר שהוצג בפני, ואשר לא הועבר לנאשם, מצאתי כי אין באמור באותו חומר למנוע את הצבת הנאשם כאסיר בעבודות שרות.

לסיכום בעניין זה – מצאתי, כאמור, כי ענישה בעבודות שרות לתקופה המקסימלית האפשרית הנה הענישה ההולמת את נסיבות העבירה כאן, ואת נתוני הנאשם, ואיני רואה מניעה מלגזור את העונש ההולם, על אף ההערכות המבוססות על החומר שנאסף בידי המשטרה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.

ע"פ (מחוזי-חיפה) 23505-07-09 סמיר ג'ארחי נ' מדינת ישראל (18.2.10), דן בית המשפט בעירעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו אשר הרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד והטיל עליו עונש של 3 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה של 4 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בתיק אחר באופן שחודש ירוצה בחופף ושלושה חודשים במצטבר ובסה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופצוי.

עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל - נדחה עירעורו של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר.

ת"פ (קריות) 46226-12-15‏ ‏ פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' אנאס כורדי (10.7.18) - הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירה של תקיפת ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שנעצר רכב בו נסע לבדיקת שיכרות, ובמהלך הבדיקה של הנהג, התקרב הנאשם בצעקות לעבר השוטר והניף ידיו באויר על מנת להפריע לו בתפקידו.

ת"פ (שלום י-ם) 6747-05-15 מדינת ישראל נ' רונן אהרון קרדי (15.3.16) - הנאשם הורשע על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.

...

עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל - נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר.

זאת ועוד, סבורני כי להתחשב בנזקים הנוספים שנגרמו לנאשם כתוצאה מביצוע העבירה ובהם: איבוד מקום עבודתו, שברו של החלום שנגנז לשרת במשמר הגבול ולהגיע לקצונה, הרשעתו בדין שלא בוטלה בסופו של יום מהנימוקים שפורטו לעיל, אשר לה משמעות הרתעתית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 120 שעות של"צ אשר יבוצעו במסגרת מרכז הילדים והנוער "אמונה" בעפולה, בהתאם ולפי תוכנית שיכין שירות המבחן אשר תובא לאישורו של בית המשפט.

המבקש הורשע בעבירות איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והכשלת מעצר או חפוש חוקי, וזאת בגין ארוע שהתרחש ביום 10.2.2016 – כשנתיים לאחר שיחרורו ממאסר.

על רקע זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור וטען, בין היתר, כי תקופת התנאי החלה להימנות מיום מתן גזר הדין – ופקעה טרם ביצוע העבירות נושא ההליך הנוכחי – וכי ניתן היה לדחות את כניסתה לתוקף רק אם היה נגזר עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, להבדיל ממאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ביום 8.2.2022 ניתן פסק דין הדוחה את העירעור על כל היבטיו (השופט אלרון בהסכמת השופטים ברון וקרא).

...

חרף טענות המבקש בהיבט זה, לא שוכנעתי כי נימוקי פסק הדין או תוצאתו מעוררים קושי שיש בו כדי להקים עילה לדיון נוסף (ראו והשוו: דנ"פ 5862/21 מדינת ישראל נ' זייצב, פסקה 12 (30.1.2022); דנ"פ 5583/21 דברה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (10.1.2022)).

בניגוד לטענת המבקש, לא שוכנעתי כי יש בכך משום אפליה בלתי-מוצדקת בין נידונים שונים, ומכל מקום אין מדובר בהלכה ש"קשיותה" משמעותית עד כדי הצדקת דיון נוסף בה (ראו והשוו: דנ"פ 4090/21 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 26 (13.1.2022)).

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.