ברע"פ 4976/18 כהן - ריאני נגד מדינת ישראל (12/08/18), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבצוע עבירת איומים ו-4 עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק כנגד פרודתו, ובית משפט השלום הטיל עליו, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל.
בת"פ (ראשל"צ) 9067-10-10 מדינת ישראל נגד כהן (12/01/12) הורשע נאשם בבצוע עבירת איומים, עבירת הפרת הוראה חוקית ועבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, ובית המשפט הטיל עליו 7 חודשי מאסר מותנה.
בית המשפט העליון קבע מספר שיקולים מנחים בעיניין זה ובהם עברו הפלילי של הנאשם, חומרת העבירה, מידת הפגיעה בקורבנות העבירה, הערכת סיכון, דפוסיו של הנאשם, יחסו של הנאשם לעבירה, השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם ועוד.
...
לאור המפורט, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות ומבצעה, כמפורט לעיל, ובייחוד נוכח היעדר שיתוף פעולה עם הליך טיפולי אשר יפחית את מידת הסיכון מהישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד, לצד היעדר פגיעה קונקרטית משמעותית בעתידו של הנאשם - שוכנעתי כי במקרה זה לא קיימים שיקולים המצדיקים אי הרשעת הנאשם.
באיזון בין השיקולים השונים שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, דהיינו מאסר מותנה לצד התחייבות וקנס, על אף שלא שולב בכל הליך טיפולי, וזאת בייחוד נוכח העובדה כי עצם הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לגרום לו נזק ומהווה ענישה מוחשית ומשמעותית עבורו.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב אחת מהעבירות בהן הורשע.
