ערעור על הרשעה בניסיון שוד וחומרת עונש

העירעור שבפנינו מופנה כנגד גזר הדין בלבד ובו קובל המערער על חומרת העונש.

מעשי השוד וניסיון השוד שבהם הורשע המערער בוצעו על ידו במהלך תקופה בת ארבעה חודשים (בין ה-20.3.2013 ל-15.7.2013) והתאפיינו בשיטה דומה לפיה, בתמצית, היה המערער מגיע לסניפי בנק שונים באיזור הצפון (יוקנעם, רמת ישי, בנימינה וזיכרון יעקב), ניגש לפקידות הבנק כשהוא חובש כובש מצחייה ומרכיב משקפי שמש ומציג בפניהן פתק בו נכתב כי הוא דורש לקבל כספים.

למען שלמות התמונה יצוין כי לאחר מתן גזר הדין נושא העירעור דנן, נגזרו על המערער בבית משפט השלום בחיפה 12 חודשי מאסר בפועל (מתוכם שישה חודשים בחופף לעונש שנגזר על המערער בהליך נושא העירעור דנן), וזאת על פי הסדר טיעון אשר בעקבותיו הורשע המערער בבצוע עבירות של גניבה בידי עובד וקבלת דבר במירמה במועדים שקדמו לבצוע העבירות נושא ההליך דנן.

...

בכל הנוגע למצבו הרפואי של המערער התייחס בית המשפט לטענתו כי הוא חולה בסרטן ונזקק לתרופות, כפי שאף נכתב בחלק מהפתקים שהוצגו לפקידות הבנק כמפורט לעיל, אך לאחר שבחן את המסמכים הרפואיים שהוצגו הגיע בית המשפט למסקנה כי בניגוד לטענת המערער אין כל אינדיקציה למחלה הנטענת וכי גם רשויות שב"ס אינן מודעות לכך שהמערער סובל ממנה.

דין הערעור להידחות.

אשר לטענה כי ראוי היה לקבוע מתחם אחד לכל המעשים כולם, גם אם אניח לטובת המערער כי כך הוא - ואינני קובעת זאת (למבחנים השונים בהקשר זה ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) - אין בכך כדי להועיל לו שכן בית המשפט המחוזי קבע בסופו של דבר עונש אחד לכל המעשים ואף הסביר כי הוא עושה כן על מנת שלא לגזור עונש "דו ספרתי של שנות מאסר - תוצאה שאינה מידתית בנסיבות העניין", אליה היה מגיע אילו פסק עונש בנפרד לכל אישום ואישום.

אשר על כן, הערעור נדחה.

מיתחם העונש ההולם בתי המשפט עמדו פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות השוד, במיוחד כאשר אלו נעברות בשעת לילה מאוחרת ומבוצעות כלפי עובדי לילה אשר חשופים לזדון הזולת, ובפרט כאשר המעשה כרוך בשימוש בנשק קר (ראו למשל: ע"פ 212/14 יעקב נ' מדינת ישראל (11.8.2014); ע"פ 4133/13 עטיה נ' מדינת ישראל (6.1.2014); ע"פ 9157/10 אגבאריה נ' מדינת ישראל (15.1.2012); ע"פ 9647/09 שור נ' מדינת ישראל (14.10.2010)).

ע"פ 6001/13 קסה נ' מדינת ישראל (29.1.2014) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות בכך שהגיע בשעה 03:00 לפנות בוקר לחנות נוחות כשהוא שתוי ומחזיק על גופו סכין מיתקפלת ובקש לקנות בקבוק בירה.

...

כמו כן, במהלך ביצוע העבירה, אמר הנאשם למתלונן "אל תדאג יהיה בסדר". בסופו של דבר, לא נגרמו למתלונן פגיעות או פציעות והנאשם לא נקט באלימות כלפי המתלונן.

בנסיבות אלה ושעה שמדובר בעמדתם המשותפת של הצדדים, לא ראיתי להרחיב בעניינו של האישום השני, ואסתפק בכך שאציין כי עמדתם של הצדדים מקובלת עליי.

סבורני כי נתונים אלה, שהם בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, משליכים על מתחם העונש ההולם.

אף שברור כי ההליך השיקומי לא השיג את המטרה הראויה של ניהול אורח חיים יצרני ונורמטיבי, סבורני כי יש משקל מסוים, גם אם לא רב, למאמציו של הנאשם להשתקם, כפי שאלו השתקפו באסופת המסמכים שנערכה בשב"ס. לצד השיקולים האמורים שהם בבחינת שיקולים ממתנים, אין ספק כי יש לשקול לחובת הנאשם את עברו הפלילי המכביד הכולל הרשעות במגוון עבירות (שתי עבירות של שוד, קשירת קשר לביצוע פשע, איומים, החזקת סכין, הפרעה לשוטר ועוד) וריצוי תקופות מאסר לא קצרות (7 חודשים; 6 חודשים; 4 שנים; 8 חודשים; 58 חודשים).

למען הסדר הטוב, אפרט שוב את פסקי-הדין המרכזיים שהינחו אותי בקביעת מיתחם ענישה הולם: ע"פ 4777/17 פלוני נגד מדינת ישראל [10.1.18]: עניינו במערער שהורשע על יסוד הודאתו בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, לאחר שיחד עם אחד תיכננו ביצוע עבירות שוד.

העירעור על חומרת העונש נדחה, תוך שבית-המשפט העליון ציין כי העונש מתון ואף נטה לקולה.

שותפו של המערער הורשע על-פי הודאתו בנסיון שוד ונדון ל- 4 שנות מאסר בפועל.

...

בע"פ 5617/13 כהן נגד מדינת ישראל [27.5.14], נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של שוד והפרת הוראה חוקית.

על רקע כל האמור לעיל, הכרעתי היא, כי בהתחשב במכלול הנסיבות ובגזר-דינו של הנאשם 1, יש להטיל על הנאשם ענישה המצויה באמצע המתחם (ולא כפי שעתר ב"כ המאשימה).

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את עונשים הבאים:  חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 9.9.19, אך במצטבר לכל עונש מאסר בפועל אחר; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות אלימות מסוג פשע ו/או עבירות רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות אלימות מסוג עוון; מטילה על הנאשם פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪, שישולם עד ליום 1.12.21.

לכן, לצורך קביעת מיתחם העונש ההולם אפרט באשר למספר פסקי דין מרכזיים המתאימים לענייננו (בשינויים המתחייבים): ע"פ 3255/02 כנפו נגד מדינת ישראל (11.2.03) – בו נדון עניינו של מערער, אשר הורשע בעבירה של ניסיון שוד לפי סעיף 403 לחוק העונשין, בקבלת רכב גנוב ובשימוש בו ללא רשות, ובית-המשפט המחוזי גזר עליו מאסר בפועל בן 4 שנים ומחצה.

שותפו של המערער הורשע על-פי הודאתו בנסיון שוד ונדון ל- 4 שנות מאסר בפועל.

בית-המשפט העליון דחה את העירעור וקבע כי יש בעונש שהושת על המערער כדי לשקף את חומרת מעשיו, טיבם והצטברותם.

...

הנאשם ושותפו ידעו היטב לאן פניהם מועדות – כאשר ניגשו אל המתלונן וניסו לתלוש את התיק שהיה על גבי המתלונן, אשר הכיל ממון רב. פעולות אלו של הנאשם מביאות למסקנה, כי היה פעיל מרכזי במזימה העבריינית.

פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת מתחם עונש הולם אשר נע בין 42 חודשים ל – 72 חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות אלו, יש להעמיד את עונשו של הנאשם לקראת אמצע המתחם, תוך הפעלת המאסר על תנאי במצטבר וללא ניכוי תקופות המאסר שבינתיים ריצה תוך כדי מעצרו בתיק זה. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים והעושה, תוך שמירת יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 5 שנות מאסר בפועל.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים בעבירות בהן הורשע הנאשם ועל חומרת הפגיעה באותם ערכים: נטען כי הערכים המוגנים בעבירת השוד הם הגנה על שלומו, בטחונו וקניינו של הפרט, והודגשה הפגיעה הנפשית בנפגע עבירת השוד.

(-) ע"פ 3658/14 יליסייב נ' מדינת ישראל (23.1.2015): נדחה ערעור נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

(-) ע"פ 6001/13 ‏קסה נ' מדינת ישראל (29.1.2014): במקרה זה נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בניסיון שוד בנסיבות מחמירות.

...

לסיכום, בשים לב לעבירות בהן הורשע הנאשם ולנסיבות המקרה אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של מקרה זה נע בין 18 ל-42 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן, פסילת רישיון נהיגה, ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.

גזר הדין לאור האמור לעיל, בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבא: (-) מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 3.2.2022.

(-) אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, ויורשע בה. (-) אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן, עד תביעה מס' 1, בסכום של 7,500 ₪.