מיתחם העונש ההולם
בתי המשפט עמדו פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות השוד, במיוחד כאשר אלו נעברות בשעת לילה מאוחרת ומבוצעות כלפי עובדי לילה אשר חשופים לזדון הזולת, ובפרט כאשר המעשה כרוך בשימוש בנשק קר (ראו למשל: ע"פ 212/14 יעקב נ' מדינת ישראל (11.8.2014); ע"פ 4133/13 עטיה נ' מדינת ישראל (6.1.2014); ע"פ 9157/10 אגבאריה נ' מדינת ישראל (15.1.2012); ע"פ 9647/09 שור נ' מדינת ישראל (14.10.2010)).
ע"פ 6001/13 קסה נ' מדינת ישראל (29.1.2014) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות בכך שהגיע בשעה 03:00 לפנות בוקר לחנות נוחות כשהוא שתוי ומחזיק על גופו סכין מיתקפלת ובקש לקנות בקבוק בירה.
...
כמו כן, במהלך ביצוע העבירה, אמר הנאשם למתלונן "אל תדאג יהיה בסדר". בסופו של דבר, לא נגרמו למתלונן פגיעות או פציעות והנאשם לא נקט באלימות כלפי המתלונן.
בנסיבות אלה ושעה שמדובר בעמדתם המשותפת של הצדדים, לא ראיתי להרחיב בעניינו של האישום השני, ואסתפק בכך שאציין כי עמדתם של הצדדים מקובלת עליי.
סבורני כי נתונים אלה, שהם בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, משליכים על מתחם העונש ההולם.
אף שברור כי ההליך השיקומי לא השיג את המטרה הראויה של ניהול אורח חיים יצרני ונורמטיבי, סבורני כי יש משקל מסוים, גם אם לא רב, למאמציו של הנאשם להשתקם, כפי שאלו השתקפו באסופת המסמכים שנערכה בשב"ס.
לצד השיקולים האמורים שהם בבחינת שיקולים ממתנים, אין ספק כי יש לשקול לחובת הנאשם את עברו הפלילי המכביד הכולל הרשעות במגוון עבירות (שתי עבירות של שוד, קשירת קשר לביצוע פשע, איומים, החזקת סכין, הפרעה לשוטר ועוד) וריצוי תקופות מאסר לא קצרות (7 חודשים; 6 חודשים; 4 שנים; 8 חודשים; 58 חודשים).