על פי המתוכנן הוא דיבר עם בוריס פטרקצישווילי, בנו של בעל החנות, בדבר רכישת מטבע זר. פדרו ניכנס כמתוכנן לחנות.
על יסוד זאת הרשיע בית המשפט המחוזי את פדרו בקשירת קשר לבצוע פשע (עבירה על סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן - החוק)); החזקה ונשיאה של נשק שלא כדין (עבירה על סעיף 144(א) ו-(ב) רישא לחוק); נסיון לשוד (עבירה על סעיף 403 סיפא לחוק) ורצח (עבירה על סעיף 300(א)(3) לחוק).
ערעור על גזר הדין
פדרו טוען בפנינו כי לא היה מקום להשית עליו - בצד העונש של מאסר עולם שהוטל עליו בגין רציחתו של בוריס - עונש מאסר נוסף בגין הרשעתו בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (ביחס לפיני).
סעיף 34א קובע לאמור:
34א.(א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה -
(1) יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד;
(2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי.
...
כן מקובל עלי, כי בעקרון, על הוראותיו של כל חוק שנחקק לאחר חוקי היסוד לעלות בקנה אחד עם הוראותיהם ולא לעמוד בסתירה להם וכי חוקתיותו של כל חוק כזה, נתונה לביקורת שיפוטית של בית משפט זה. אך האם מתבקשת מכך המסקנה, כי כל הוראת חוק הקובעת נורמה של אחריות פלילית והמאפשרת הרשעת אדם בעבירה שעונש מאסר בצידה, 'פוגעת' בזכויות שחוק היסוד בא להגן עליהן? קודם שאבחן שאלה זו, אתייחס להוראותיו של סעיף 34א לחוק.
רק כאשר המסקנה היא שאכן כך, יבוא השלב השני, בו תיבדק השאלה, אם דבר החקיקה הפוגע, מקיים את דרישות פסקת ההגבלה שבחוק היסוד (ראו, א' ברק פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית (תשנ"ד) 473-474).
נראה איפוא, כי עצם הכפיפות הנורמטיבית של הנורמות הפליליות, שנחקקו לאחר חוק היסוד, לנורמות החוקתיות שבחוק היסוד, אינה מוליכה בהכרח, אפריורית, למסקנה כי נורמות פליליות אלה פוגעות בזכויות אדם המוגנות בחוק היסוד.
