ערעור על הרשעה בניכוי מס תשומות ללא מסמך

בהמשך להסכמה זו, המערער הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בבצוע העבירות כדלקמן: באישום הראשון, הורשע המערער ב- 28 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי מיסמך כאמור בחוק לגביו לפי סעיף 117(ב)(ג) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף").

...

לאחר שעיינו במסמכים הרפואיים שהציג בא כוח המערער, ומבלי חלילה להקל ראש בבעיותיו הרפואיות של המערער, אנו סבורים כי אין מצבו הרפואי של המערער בא בגדר המקרים החריגים והמיוחדים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולים שאינם שיקולי שיקום, משום הכרח בריאותי להימנע מהשתת עונש מאסר בפועל.

לאחר שאמרנו כל שלעיל, נחה דעתנו כי העונש שהושת על המערער מבטא, בנסיבות העניין, איזון ראוי בין כלל השיקולים לקולה ולחומרה, ואין בו סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת או עיוות דין.

סוף דבר, הערעור נדחה.

כללי הנאשם-2 הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בנכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק המע"מ") וזאת במטרה להיתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות, 4 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) בצרוף סעיף 117(ב2)(3) לחוק המע"מ. הנסיבות המחמירות מתבטאות בכך שהנאשם הביא במעשיו להשתמטות מתשלום מס בסכום העולה על כפל הקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ביהמ"ש העליון היתייחס לשיקולים שהנחו את ביהמ"ש המחוזי בעירעור עת הפחית בחודשיים את תקופת המאסר בת 14 החודשים שנגזרה בבית משפט השלום, ובהם הסרת המחדל בסכום ניכר, שהוי בהליכי האכיפה נגד מעורבים נוספים בפרשה, ומתחם העונש שעליו הוסכם בהסדר הטיעון.

...

בית משפט השלום דן את הנאשם ל-15 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 250,000 ₪.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם אך לא בתחתיתו, דהיינו לגזור על הנאשם עונש בן 10 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור את העונשים הבאים: על הנאשם: מאסר בן 10 חודשים.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום ברחובות (כבוד השופטת זהר דיבון סגל) בת"פ 36476-11-19 מיום 21.12.21 במסגרתו הורשע המערער, על פי הודאתו, בבצוע ריבוי עבירות של פעולה במטרה להביא להתחמקות או הישתמטות מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו–1975 (להלן: חוק המע"מ), עבירה של ניכוי מס תשומות ללא מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק המע"מ במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק המע"מ, וכן עבירה של הכנה וניהול פנקסי חשבונות או רישומים אחרים כוזבים, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק המע"מ. על המערער נגזרו העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר; 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות מס מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות מס מסוג עוון; קנס בסך 40,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו.

...

בכל הנוגע לעבירות מס נראה לנו כי שיקול משמעותי הוא האם הוסר המחדל.

לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהשיקולים לקולא: השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום, הליכי השיקום המשמעותיים שעבר המערער כפי שניתן ללמוד גם מהתסקיר האחרון בעניינו, ובעיקר העובדה כי מאחר שהרשעתו בעבירות המס באה לאחר שסיים לרצות את עונשו בעבירה אחרת, התוצאה היא כי עליו לחזור לבית הכלא.

לפיכך, הערעור מתקבל ועונשו של המערער יעמוד על 15 חודשי מאסר בפועל, חלף עונש המאסר של 20 חודשים שהוטלו עליו בבית משפט קמא.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בבצוע 6 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), במטרה להישתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, והכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשמת 2 הייתה חברה בע"מ שעסקה בתחום הבניה (להלן: "החברה"), ניהול פרויקטים וכוח אדם, והייתה רשומה כעוסק מורשה, לעניין חוק מע"מ. הנאשם 1 היה בכל המועדים הרלוואנטיים לכתב האישום בעל מניות ודירקטור בחברה, ויחד עם אחר שכונה אחמד ארדיני, ניהל את החברה.

ברע"פ 6093/20 יחיא נ' מדינת ישראל (7.9.2020), נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שקבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע כי מיתחם העונש נע בין 12 ל- 30 חודשים, והעמיד את העונש על 15 חודשי מאסר בפועל, אף שהנאשם היה נעדר עבר פלילי, אך הוא לא הסיר את המחדל, והורשע בבצוע 16 עבירות ניכוי מס תשומות תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כשסכום השמטת המס היה כ- 1,163,000 ₪.

...

בנסיבות אלו, אני סבורה כי הנאשם הוכיח שהוא ראוי לחריגה מהמתחם לקולה משיקולי שיקום.

אלא מאי? בעפ"ג (מרכז) 67450-01-22 שילון נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (30.10.2022) (פסקה 12) נקבע כי: "... מקום בו עבריין מס לא עשה דבר כדי לשלם את המס, המשמעות היא ששיקומו עדיין לוקה בחסר במרכיב חשוב של הפנמה מהותית ולקיחת אחריות ביחס לעבירות בהן מדובר...". יתרה מזו, שעה שהעונש הראוי לנאשם הוא עונש ממשי של מאסר בפועל, ובשים לב לשיקולי הענישה בתחום עבירות המיסים, והצורך במתן בכורה לעקרון ההלימה והאינטרס הציבורי במאבק בתחום עבירות אלו, אני סבורה כי אינטרס השיקום אינו חזות הכול, והחריגה מהמתחם אין משמעה כי הנאשם יהיה פטור מעונש מאסר של ממש.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 11 חודשים.

בין היתר עולה, כי החייב היה בעליהן ומנהלן של שלוש חברות, הן כח חדיש בע"מ, קוסטה פרויקטים בניה בע"מ וי.א.ל פרוייקים גמר ובנייה בע"מ. החייב הורשע לאחר שפעל במסגרת 30 עבירות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס וכן הורשע ב-59 עבירות של הוצאת חשבוניות הנחזות להיות חשבוניות מס מבלי ששיקפו עיסקאות בפועל, והכל במטרה להישתמט מתשלום מס. כן הורשע החייב בנכוי מס תשומות ללא מיסמך, ניהול פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים וכיו"ב. על החייב הושת עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירות בהן הורשע, וכן קנס בסך 150,000 ₪.

בית-המשפט אף ציין כהאי לישנא כי היה זה פסע מדחיית עירעורו על פסק-דינו של ביהמ"ש קמא אשר הורה על ביטול ההליך.

...

נוכח כל אלה, אני קובע כי לא היה מקום להחלת הוראת סעיף 163(ד) לחוק במקרה דנא, בפרט בנסיבותיו הקונקרטיות ובהיעדר כל תוחלת להליך.

אלא שיש להבחין בין עצם ההיתכנות למתן צו כינוס, או צו פתיחת הליכים לפי העניין, לצורכי חקירה ובדיקה (להבדיל מחסימתם כבר בתחילת ההליך (עמ' 328), לבין מתן צו הפטר בסופו של דבר.

אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל כך שפסק-דינו של בית-המשפט קמא מיום 03.09.2023 וכפועל יוצא, הליך חדלות הפרעון בבית משפט קמא יבוטל.