ערעור על הרשעה בזיוף, מרמה, שיבוש משפט ומרמה במס הכנסה

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה שפירא) מיום 26.11.19 בת"פ 53563-08-16, בת"פ 16932-10-16 ובתיק חקר 1795000236.

כללי המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן בת"פ 53563-08-16 בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירת ניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירת זיוף מיסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, ובעבירת שימוש במסמך מזויף והוצאת שיק ללא כסוי.

בתמצית אישום בתיק חקר 1795000236 בארבע עבירות שימוש במירמה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, ובארבע עבירות של שימוש במירמה לפי סעיף 117(ב)(8) לפקודת מס הכנסה.

בעברו הרשעה משנת 2009 בגין שבוש מהלכי משפט בגינה נדון למאסר בעבודות שירות, וכן הרשעות נוספות שהתיישנו.

...

בית משפט קמא הביא בחשבון את מצבו הרפואי של המערער, והתסקירים בעניינו המליצו על ענישה מוחשית, בסופו של דבר, בית משפט קמא שיקלל את כלל הנתונים.

לכך יש להוסיף כי בתיק המצורף השני, המערער סיפק ללקוחותיו חשבוניות כוזבות כדי להקל על ביצוע העבירות ולמנוע את גילוין, ובאופן המלמד על תכנון מוקדם ותחכום בביצוע העבירות .עובדות אלה, בצירוף העבירות אותן עבר המערער באישום הראשון אותן יש לראות בחומרה, מובילות למסקנה כי אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, גם אם היינו מקבלים את טענת המערער שהנזק שנגרם לקופת הציבור הינו גבולי.

הנימוק המרכזי להקלה בעונש היה הפער בין ענישת המערער לענישת האחר אשר ביצע עמו חלק מהמעשים, והגם שהיה שוני מהותי בין השניים, נקבע כי הוא אינו מצדיק פער כה גדול בענישה, ולאור עיקרון אחידות הענישה הוקל העונש כאמור, תוך שנקבע כי מעשי המערער קשים וחמורים, וכי אלו "מעשים הפוגעים קשות באמון ובבטחון הנדרשים לשם קיום פעילות כלכלית סדירה...". ועוד נקבע כי "גם איננו סבורים כי שגא בית המשפט במיתחם הענישה שנקבע על ידו (ארבע עד שבע שנים)". - בע"פ 11738/05 מיכאלי נ' מ"י (10.9.2008), הורשע המערער בזיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים, שבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעה כוזבת, ועבירות מירמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, בכך שבמהלך השנים 2001 – 2004 קיבל במירמה סך של כ- 27.6 מיליון ₪, ונגזר עליו עונש של 8 שנות מאסר, וקנס בסך 2 מיליון ₪, עירעורו נדחה, נקבע כי נסיבות העניין מחייבות מתן בכורה לאנטרס הציבור, כי מדובר במסכת מסועפת ומורכבת של מעשי מירמה רבים, הסכום לא הוחזר מעולם ומקום המצאו אינו ידוע, ו"עבירות מירמה שזה אופיין והיקפן מחייבות נקיטתה של ענישה מתריעה שתהלום את חומרתן, ובכלל זה הרחקת העבריין מן הציבור לתקופה ממושכת".

נקבע כי "בבואנו לידון בעירעור על גזר דינו של המערער נקודת המוצא חייבת להיות מחמירה – בשים לב לעוצמת הפגיעה בקורבנות העבירות, כמו גם בפגיעה האנושה של עבירות מירמה מסוג זה בבטחון הנידרש בפעילות כלכלית וביכולתם של אנשים לתת אמון בזולתם". נקבע כי העונש שהוטל אינו חורג מרף הענישה הנהוג, אך ההקלה המסוימת הנה לאור הזיכוי מחלק מהעברות.

...

לאור כל האמור, לאור הערכת הסיכון הגבוהה בעניינו ולאור אי לקיחת האחריות על העבירות, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית או שיקומית בעניינו של הנאשם.

מובן כי זוהי זכותו של הנאשם כזכות כל נאשם לכפור ולנהל הליך של שמיעת ראיות, ואולם, משנדחית גרסה עובדתית של נאשם, לדבר משמעות לגבי לקיחת אחריות, אשר רלבנטית לעונש.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 8 שנים.

ע"פ 11738/05 פנחס מיכאלי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בגדריו הורשע המערער בזיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים, שבוש מהלכי משפט ומסירת ידיעה כוזבת, וכן בעבירות של מירמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה.

...

בהתחשב במצבם הרפואי של הנאשמת ובנה, החלטתי לא רק להסתפק ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע על ידי, אלא אף לסטות ממנו לקולא בשיעור של 25%, דהיינו הפחתה של 10 חודשים מאותו רף תחתון.

מאותם טעמים החלטתי גם להסתפק ברף התחתון של מתחם הקנס שקבעתי, ולהתחשב בגובה הפיצוי, אם כי אין בקביעת גובה הפיצוי כדי לאמוד את נזקיהם של המתלוננים, או לקבוע את כל זהות המתלוננים, וזכותם למצות את זכויותיהם בהליכים המשפטיים העומדים לרשותם.

סוף דבר, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, ולשם תחילת ריצוי מאסרה עליה להתייצב ביום 3/4/2022 שעה 09:00 בבית מעצר קישון, או בכל מקום אליו תשובץ ע"י ועדת המיון של שב"ס. 9 חודשי מאסר על תנאי, אשר יופעלו אם תעבור הנאשמת תוך 3 שנים מיום שחרורה, אחת או יותר מהעבירות שבביצוען הורשעה בתיק זה, ושהן מסוג פשע.

· ברע"פ 2163/19 איתמר מרכוס נ' פרקליטות המדינה (3.4.19) המבקש הורשע לאחר הודאתו בעבירה של היתחזות לעו"ד, קבלת דבר במירמה, זיוף מיסמך ושיבוש מהלכי משפט.

לאחר שהמבקש דרש תשלומים נוספים עבור רו"ח ומס הכנסה, בדקה המתלוננת בלישכת עורכי הדין וגילתה כי המבקש אינו מחזיק ברישיון עריכת דין.

המערער היתחזה למנהל בחברת "עמיגור" וקיבל מהמתלונן במירמה סכום מיצטבר של 170,000 ש"ח. בית משפט השלום קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין שנת מאסר בפועל לשלוש וחצי שנים וכן פיצוי למתלונן וקנס כספי.

· בת"פ 39303-07-20 עמית הפטר נ' מדינת ישראל (8.4.21) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של קבלת דבר במירמה, גניבה, היתחזות לאדם אחר בכוונה להונות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף, החזקת כרטיס חיוב ללא הסכמת הלקוח ושימוש בכרטיס חיוב בכוונה להונות בנסיבות מחמירות.

...

מידת הפגיעה בערך המוגן: בחינת מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה הינה ברף הגבוה, וזאת בשים לב לשיטתיות המעשים, הניצול לרעה של אמון המתלוננים, והנזק הכספי הרב שנגרם למתלוננים.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי אותם לעיל, מצאתי כי מתחם העונש ההולם לגבי שני הנאשמים נע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית, הגם שנאשם 1 צירף שני תיקים נוספים, הם אינם משנים לטעמי את המתחם שלעיל לגביו.

על כן, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי יומי מעצרם.

כתב האישום המתוקן: הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הבאות: זיוף בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1997 (8 עבירות); קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1997 (2 עבירות); שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 420 + 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1997 (ריבוי עבירות).

ברע"פ 4939/16 עבד אל רחמן נאסר נגד מדינת ישראל (26.6.16) – נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות רבות של ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף, קשירת קשר לבצוע פשע והתחזות, לצד עבירות נוספות.

הראשון מבניהם, הורשע בריבוי עבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שבוש הליכי משפט, מסירת הצהרה לא נכונה לרשויות המס ביודעין.

עורך הדין השני, הורשע בבצוע ריבוי עבירות של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הדחה בחקירה, קשירת קשר לבצוע פשע, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מסירת הצהרה לא נכונה ביודעין, מירמה, עבירות מס הכנסה ומסירת ידיעה לא נכונה במטרה להיתחמק ממס.

...

הדין הוא כי במקרים כאלה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחות מפני האינטרס הציבורי המחייב מתן משקל בכורה לשיקול הגמול.

עוד אפנה בעניין זה, לדברים שאמר בית המשפט העליון ברע"פ 1096/09 מילשטיין נ' מדינת ישראל, שם דובר בעו"ד אשר רימה את לקוחותיו, ועל אף מצבו הרפואי, עונשו הוחמר מ-30 חודשי מאסר ל-45 חודשי מאסר והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו, וכך אמר בית המשפט העליון (הדגשה שלי – ש.ב.): "...מקצוע עריכת הדין מושתת על האמון שנותן הלקוח בבא כוחו, במעשיו של המבקש, יש כדי לערער אמון זה ולהכתים ציבור גדול של עורכי דין, העושים את מלאכתם נאמנה, לאור כל האמור דין נסיבותיו האישיות של המבקש, לסגת מפני חומרת מעשיו, ומפני האינטרס הציבורי, המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא". בנדוננו, פגע הנאשם באמון לקוחו, שעה שזייף מסמך בשמו, וחמור מכך, הנאשם פגע באמון בית המשפט ורשויות המדינה, בכך שזייף מסמכים, רימה והונה ערכאות משפטיות אלה, והוביל אותם להוציא תחת ידם החלטות/צווים מעוותים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל.