ערעור על הרשעה בהתפרעות והפרעה לשוטר

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת פסקי הדין שאליהם הפניתה המאשימה: מעבר לפסקי הדין שהוזכרו לעיל, בישיבת הטיעונים לעונש בעיניין עג'לוני הפניתה המאשימה גם אל פסקי הדין הבאים: (1) ע"פ 9723/16 נאצר נ' מדינת ישראל (26.10.2017) – המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירות סיוע לייצור נשק, הצתה, שתי עבירות ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות היתפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, אשר נעברו במהלך שלושה אירועים שונים של הפרות סדר ויידוי אבנים ובאחד מהם גם סייע לאחרים לידות בקבוקי תבערה.

...

לנוכח כל האמור טענה באת-כוח הנאשם, כי יש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ולאפשר לו לשוב אל שגרת חייו ואל משפחתו.

אמנם נאמר בתסקיר כי הוא התקשה בכך בשיחתו עם קצין המבחן, אולם בדבריו בדיון שוכנעתי כי חרטתו כנה וכי כדבריו, הפיק את הלקח והוא אף התחייב להימנע מכל מעורבות נוספת בפלילים.

מדבריו בדיון שוכנעתי כי אף חרטתו כנה וכי הוא אמנם הפיק את הלקח וכי לא ישוב לעבור עבירות.

· בעפ"ג (חי') 56372-08-22 גמאל שבאט נ' מדינת ישראל (17.11.22), המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות, בבצוע עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, היתפרעות ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות.

כמו כן הופעל מאסר על תנאי באופן מיצטבר כך שסך הכל על המערער נגזר לרצות עונש של 22 חודשי מאסר בפועל.

...

ראה ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (24.02.2022) :"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות התפרעויות המונים, אשר מציבות סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ואף עלולות להוביל לפגיעות רציניות בגוף ורכוש." מידת הפגיעה בערכים המוגנים: נוכח העובדה כיה נאשם השתתף באופן פעיל בהתפרעות שהתרחשה על רקע מערכה צבאית שניהלה מדינת ישראל מול ארגון חמא"ס, לאחר תכנון שקדם לביצוע העבירה, ואלימות אשר הפעיל כנגד שוטרים בעת מעצרו, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

בהתאם להוראת סעיף 40יג, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, תוך מתן משקל לאמור בתסקיר המבחן מחד ולצורך בהרתעת היחיד והרבים מאידך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים : מאסר בפועל של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בין המועדים 11.5.21 - 14.5.21.

מבוא נאשם 1 ונאשם 2 (להלן: "הנאשמים") הורשעו על-פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") בבצוע עבירות של היתפרעות והיזק בזדון, עבירות לפי סעיפים 152 ו-452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

בע"פ 4180/16 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.9.2017) קיבל בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהורשע ביידוי אבן לעבר רכבם של מאבטחים שפגעה בחלקו האחורי של הרכב והמיר את העונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות; בת"פ (מחוזי-ירושלים) 34462-06-17 מדינת ישראל נגד מחמוד (פורסם בנבו, 23.04.18) הרשיע בית המשפט המחוזי נאשם בבצוע עבירת יידוי אבן לעבר כלי תחבורה בכך שיידה אבן גדולה לעבר טיולית משטרתית לצד צעירים נוספים שאף הם יידו אבנים והטיל עליו 20 חודשי מאסר בפועל (לא כולל מאסר מותנה שהופעל) לצד עונשים נלווים; בעפ"ג (מחוזי-חיפה) 26975-04-22 מדינת ישראל נגד שמוך (פירסום בנבו, 12.05.22) קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המאשימה על קולת העונש שהוטל על נאשם שהורשע בבצוע עבירות היתפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות בכך שהשתתף בהתפרעויות אלימות ביפו בימי מבצע "שומר החומות", יידה אבנים ו-2 בקבוקי זכוכית לעבר שוטרים, בשני מועדים שונים והעמיד את עונשו על 12 חודשי מאסר ועונשים נלווים חלף 7 חודשי מאסר; בת"פ (מחוזי-ב"ש) 37485-05-21 מדינת ישראל נ' יעקובוב (פורסם בנבו, 1.5.2022) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בהתפרעות ובהיזק במזיד לרכב בתקופת מבצע "שומר החומות" עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

...

מעבר לכל האמור, סבורני כי גם אופי העבירות שעבר נאשם 2, בנסיבותיהן, לא מאפשר את סיום ההליך ללא הרשעה.

לסיכום, מעשי העבירות שעברו הנאשמים בנסיבותיהן, ובפרט ההקשר האידאולוגי שבבסיסן, והעובדה שאלו נעברו בשעת חירום של המדינה, מצדיקים ככלל השתת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בדומה לעתירת המאשימה.

לאור כל האמור אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

· ענ"פ 43700-03-22 מדינת ישראל נ' פלוני (8.12.2022) – המשיב, קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של היתפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר הנסיבות מחמירות לפי סעיפים 275 א ו 29 לחוק העונשין והחזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

· ע"פ 733/17 אנס אבו מיאלה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 07.06.2017) – המערער הורשע על יסוד הודאתו במעורבות בשלושה מקרים בהם היה מעורב בהתפרעויות שכללו חסימת כבישים ויידוי בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון.

...

מנגד, פורטה בכתב האישום בתיק זה תמונת הנזק בפרשה מושא האישום הרביעי (הידלקות חלון חדר שינה של תינוק, שחולץ בסופו של דבר על ידי אביו בשלום), הוגש תסקיר נפגע, וכן פורט המשך המקרה – יידוי בקבוקי תבערה לעבר ג'יפ משטרתי, בו היה מעורב הנאשם – נתונים שלא פורטו במקרה שלפני.

לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובעת את מתחמי העונש ההולם, במקרה דנא, כדלקמן: באישום הראשון ובאישום השני – בין 6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

(6) ע"פ 9723/16 נאצר נ' מדינת ישראל (26.10.2017) – המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירות סיוע לייצור נשק, הצתה, שתי עבירות ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות היתפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, אשר נעברו במהלך שלושה אירועים שונים של הפרות סדר ויידוי אבנים ובאחד מהם גם סייע לאחרים לידות בקבוקי תבערה.

...

ערעורו נדחה (ע"פ 6216/19 דארי נ' מדינת ישראל (24.5.2020)).

קביעת מתחם העונש ההולם – סיכום: לנוכח כל האמור, מתחמי הענישה נקבעים אפוא, בהתאם לעיקרון ההלימה ובהתחשב בכל השיקולים שעליהם עמדנו בהרחבה ובכלל זה, הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיי העבירות ומידת הפגיעה בהם; מדיניות הענישה הנהוגה בפועל כפי שהיא משתקפת בפסקי הדין מהעת האחרונה שפורטו לעיל; הנסיבות שבהן כל אחד מהנאשמים עבר את העבירות.