מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה בהריגה וגזר דין של 12 שנות מאסר

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 321/16 ע"פ 440/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ע' ברון המערער בע"פ 321/16: אברהם טלה נ ג ד המשיבות בע"פ 321/16: 1. מדינת ישראל 2. פלונית המערערת בע"פ 440/16: 3. פלונית מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 440/16: אברהם טלה ערעור על הכרעת הדין מיום 27.10.2015 ושני ערעורים על גזר הדין מיום 2.12.2015 של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 5000-08-14 שניתנו על ידי כב' סגן הנשיא ת' כתילי וכב' השופטים א' קולה וד' צרפתי תאריך הישיבה: כ"ד באדר התשע"ז (22.3.2017) בשם המערער בע"פ 321/16 והמשיב בע"פ 440/16: עו"ד ליאור אשכנזי בשם המשיבות בע"פ 321/16 והמערערת בע"פ 440/16: עו"ד לינור בן אוליאל פסק-דין
השופט צ' זילברטל: שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ת' כתילי וכב' השופטים א' קולה ו-ד' צרפתי) בתפ"ח 5000-08-14 בגדריו הורשע המערער בע"פ 321/16 (להלן: המערער) בהריגה, בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, בכניסה למקום מגורים במטרה לבצע גניבה ובהחזקת סם מסוכן, וביום 2.12.2015 הושת עליו עונש של שבע שנות מאסר בפועל (שתחילתם ביום מעצרו – 23.7.2014), מאסר על תנאי, ופצוי למשפחת המנוח בסך 80,000 ש"ח, לתשלום בשלושים תשלומים חודשיים, החל מיום 1.1.2016.
...
לסיכום: עונשי המאסר שנגזרו על המערער נותרים בעינם ללא שינוי.
בנסיבות, מצאנו לנכון לשנות את פריסת תשלום הפיצוי באופן שעיקר הסכום ישולם לאחר שחרור המערער ממאסרו.
לפיכך אנו מורים שהמערער יחל בתשלום הפיצוי ביום 1.5.2017 באופן שישלם בכל 1 לכל חודש ועד לשחרורו ממאסר סך של 500 ש"ח, ולאחר שחרורו ממאסר ועד לתשלום מלוא הפיצוי ישלם 2,000 ש"ח לחודש.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קביעת מיתחם העונש ההולם מחייבנו לפסוע בתלם שטרם נחרש בפסיקה, טרם נגזרו דינם של מורשעים על פי תיקון מס' 137 לחוק שהנו עול ימים.
לצרכי השוואה, נסקור להלן מספר מקרי "הריגה" שבעובדותיהם יש קווים דומים למקרה שלפנינו, לא מצאנו מקרה דומה בנסיבותיו וננסה להשליך ממקרים בעלי דמיון מסוים בלבד: ע"פ 70/04 פוריאדין נ' מדינת ישראל (19.1.2006) בית המשפט העליון אישר את הרשעת המערער בהריגה של אישתו המנוחה ואת גזר דינו שכלל 19 שנות מאסר מהן 17 בפועל, לאחר שהיכה את המנוחה לאורך זמן, בעוצמה רבה אשר גרמה לקריעת המעיים ונזקים פנימיים קטלניים.
" ב-ע"פ 1456/01 חדד נ' מדינת ישראל (22.10.2001) נדחה ערעור על חומרת עונש מירבי של 20 שנות מאסר שהושתו על המערער אשר הורשע בהריגה לאחר קטטה ודקירת המנוח אשר קרס והתבוסס בדמו.
בגין הרצח הוטלו 15 שנות מאסר ובגין ניסיונות הרצח ויתר העבירות 12 שנות מאסר בחפיפה חלקית כאמור.
בית המשפט ציין בשולי גזר הדין כי "נסיבותיו המיוחדות של המקרה ומצבו הנפשי של הנאשם שהביאו למעשה הנורא, מצדיקים מציאת איזון בדרך של ענישה מופחתת". קביעת הרף התחתון בכל רצח, מעצם טיבו, קיימת מידת אכזריות אולם במקרה זה הנאשם לא הורשע ברצח בנסיבות מחמירות ובפרט לא "באכזריות מיוחדת, או תוך היתעללות גופנית או נפשית בקורבן" (כהגדרתם בסעיף 301א(7) לחוק).
...
בהכרעת הדין דחינו את טענת הנאשם כי מותה של המנוחה נגרם בנסיבות טבעיות כתוצאה מתחלואיה ומצאנו לאמץ את חוות הדעת של הרופאים המשפטיים, ד"ר קוגל וד"ר קריספין, אשר התיישבו עם ממצאי זירת האירוע ועם מעשי הנאשם אף כמתואר על ידו.
על יסוד כל האמור לעיל, תוך התחשבות בשיקולי הרתעת הרבים, הגענו לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה בצד מאסר מותנה.
בנסיבות העניין מצאנו לחייב את הנאשם בפיצוי לבתם היחידה של המנוחה ושל הנאשם.
סוף דבר בהתחשב במכלול השיקולים שפירטנו, אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים: 20 שנות מאסר בפועל אשר ירוצו החל מיום מעצרו 13.6.2017; 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת פשע על פי סימן א' לפרק י' לחוק העונשין לרבות ניסיון; פיצוי בסך 120,000 ₪ לבתם היחידה של המנוחה ושל הנאשם.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 19.2.2019 הורשע המערער על פי הודייתו בכתב האישום המתוקן וביום 21.11.2019, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש והוגש תסקיר נפגעי עבירת ההריגה, נגזר דינו של המערער והוטל עליו עונש של 19 שנות מאסר, מאסרים מותנים ופצוי לנפגעי העבירה בסך של 258,000 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 10.7.2019, לאחר הכרעת הדין בעיניינו של המערער ולפני שניתן גזר הדין, ניכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין תיקון מס' 137), התשע"ט-2019 (להלן: תיקון 137), ששינה את מדרג עבירות ההמתה.
ביתר פירוט, נטען כי כתב האישום המתוקן לא כלל היתייחסות ליסוד הנפשי שהתקיים במערער ולכן היה על בית המשפט המחוזי להורות על הבאת ראיות בעיניין זה. עוד נטען כי משתוקן חוק העונשין בתיקון 137 ובוטלה עבירת ההריגה שבה הורשע המערער, היה על בית המשפט לשמוע ראיות ביחס ליסוד הנפשי על מנת לקבוע האם חל על המערער הדין המקל שבסעיף 301ג לחוק, שעניינו המתה בקלות דעת ועונשו המרבי 12 שנות מאסר.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בכתב ובעל פה, על צרופותיהן הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וכך אציע לחבריי לעשות.
יתרה מכך, וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, המסד העובדתי המוסכם מעלה כי המערער פעל מתוך הלך נפש של אדישות (כהגדרתו בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק) וכי על פניו, לו היה החוק כנוסחו לאחר תיקון 137 חל בעניינו, ניתן היה לייחס לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א) לחוק הקובע כי "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם". סיכומו של דבר, אין החוק לאחר תיקונו בבחינת דין מקל לגבי המערער בנסיבות שבכתב האישום המתוקן.
הערעור נדחה אפוא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העירעור על חומרת העונש נדחה, תוך שבית המשפט העליון ציין: "נראה כי במידת מה נגזר דינו של המערער לקולא". בע"פ 1894/14 צ'אקול נ' מדינת ישראל (13.1.15) על מערער אשר הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של הריגה, חבלה חמורה ונהיגה בשיכרות, הושת עונש של 9 שנות מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים – חל על עבירת תקיפה-, חציו במצטבר), על בסיס מיתחם שבין 4 לבין 10.5 שנות מאסר, מאסרים מותנים, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 15 שנים מיום השיחרור ממאסר, פסילה על תנאי ופצוי למשפחת המנוח.
הנאשם ציין כי זו שליחותו מבחינת החברה ! ב"כ הנאשם טען לחלוף הזמן מאז גזר הדין האחרון בשנת 2015.
...
אחר כל הדברים האלה אני קובע מתחם ענישה כדלקמן : 7-11 שנות מאסר בפועל .
התוצאה היא כי בניגוד לאמור בגזר הדין ובגיליון ההרשעות הקודמות, ריצה הנאשם 14 ח' פסילת רישיון נהיגה בניכוי 30 ימים פסילה מנהלית, כך שבפועל הוא ריצה תקופת פסילה רצופה של 13 ח' זאת בניגוד לאמור בגזר הדין.
לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים : 10 שנות מאסר בפועל.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5736/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערער: מוחיי אלדין עסאספה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז- לוד (השופטת ד' מרשק מרום) אשר ניתן ביום 29.9.2021 (הכרעת דין) וביום 19.7.2022 (גזר דין) בת"פ 19411-10-18
העונש שהושת על המערער בגין עבירות אלה כולל 7 שנות מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על-תנאי לבל יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו מן הכלא אחת העבירות בהן הורשע; פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 15 שנים; וכן פיצוי כספי לנפגעי העבירה, בהתאם לחלוקה פנימית שנקבעה על ידי בית המשפט, בסך כולל של 120,000 ש"ח. בעירעור שלפנינו מלין המערער על הרשעתו בעבירת הריגה בנסיבות של קלות דעת כאמור ובעבירה של חבלה חמורה – מבלי לתקוף את הרשעתו בעבירה של נהיגה בשיכרות.
...
סוף דבר: הרשעת המערער בגרימת מוות בקלות דעת ובעבירות נוספות בהן הוא נמצא אשם עומדת על יסודות איתנים.
סבורני אפוא כי עלינו לדחות גם את ערעורו של המערער על העונש שהושת עליו.
סוף דבר מהטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את הערעור שלפנינו על כל חלקיו, בכפוף להחלפתו של סעיף 298 לחוק העונשין, כסעיף ההרשעה בגרימת מותה של נופר רווח ז"ל, בסעיף 301ג לחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו