ערעור על הרשעה בהמתה בקלות דעת ונהיגה בשכרות

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות המתה בקלות דעת ונהיגה בשיכרות, גרימת חבלה של ממש ועבירות תעבורה נוספות.

המערער הגיש בבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובצידו בקשה לעיכוב ביצוע.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה וביתר המסמכים שהובאו לפניי הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

לאחר ששקלתי את נסיבות העניין אני סבורה כי אין למנוע מנפגעי העבירה את העיון המבוקש וכי ניתן לצמצם את הפגיעה בזכות הפרטיות של המערער באמצעות התחייבות מטעם נפגעי העבירה שלא לפרסם כל מידע העולה מהבקשה לעיכוב ביצוע, אלא אם כן יינתן אישור של בית המשפט.

 בע"פ 2356/17 רגבי נ' מדינת ישראל נאמר בהקשר זה כי: "... לאור הרפורמה בעבירות ההמתה, המדינה הסכימה להמיר את עבירת ההריגה, שהעונש בצידה הוא 20 שנה, לעבירה של המתה בקלות דעת שהעונש בצידה הוא 12 שנה. יכול הטוען לטעון כי מאחר שהעונש המכסימלי בגין המעשה הופחת על ידי המחוקק באופן כה משמעותי, יש להפחית מיניה וביה מהעונש שהוטל על המערערים על פי הדין הישן. ולא היא. המעשה ונסיבותיו אינם מושפעים מכותרת העבירה, וכאשר בית המשפט המחוזי השית על המערערים עונש מאסר של עשר שנים, הוא ראה נגד עיניו יסוד נפשי של קלות דעת...מי שמבצע הצתה נוטל על עצמו סיכון גם אם יש להניח שהוא עושה זאת "בהנחה ובתקווה שהסיכון לא יתממש. משמעות היתנהגות כזאת, מלמדת על מצב נפשי של קלות דעת בנוגע להתרחשות". בע"פ 7066/13 אלמליח נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של הריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשיכרות ונהיגה בקלות ראש.

...

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של הפקרה לאחר הפגיעה ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של גרימת מוות ברשלנות או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם פיצוי כספי לבני משפחת המנוח בסך של 40,000 ₪ על פי החלוקה הבאה: 10,000 ₪ לכל אחד מילדי המנוח.

בצד זאת, יש לזכור כי הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של המתה בקלות דעת, המהוה עבירה חדשה בספר החוקים, וחומרתה פחותה משמעותית מעבירה של גרימת מוות באדישות.

ע"פ 3190/21 סיגיזמונדי נ' מדינת ישראל (3.3.2022) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות של המתה בקלות דעת, נהיגה בשיכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה שלא במהירות סבירה, וכן גרימת חבלה של ממש.

...

הערעור נדחה.

על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם - שהיא פגיעה עוצמתית, עזה ומוחלטת, נוכח אובדן חייו של המנוח בטרם עת (זאת, בכל הנוגע לערך המוגן של קדושת החיים) - כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 84 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · ארבעים וחמישה (45) חודשי מאסר בפועל.

עוד נאמר בע"פ 2352/19 דנילוב נ' מדינת ישראל מפי כב' השופט שטיין (15.10.19): "כבר נזדמן לי להעיר בע"פ 4344/18 גאבר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (‏16.8.2019) כי עונשי המאקסימום הקבועים בצד עבירות אינם רק מגדירים את גבולה העליון של סמכות הענישה שבידי בתי המשפט, אלא גם מבטאים את עמדת המחוקק ביחס לחומרת העבירות. כפי שציינתי שם, בקבעו את עונשי מאקסימום אלו המחוקק לא דיבר לריק – שומה עלינו להתאים את הענישה הנוהגת לעמדתו זו". (ההדגשה לא במקור – צ.ק) עיינתי בפסיקה שהוצגה על-ידי ב"כ הצדדים ובפסיקה נוספת, ולצורך קביעת מיתחם העונש ההולם אציין את הרלוואנטיים לעניינינו: בע"פ 764/21, 986/21 מדינת ישראל נ' אבו לבן (21.4.21) נדון ערעור על חומרת גזר דינו של מערער שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות של המתה בקלות דעת, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן.

המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות אלה: המתה בקלות דעת, גרימת חבלה חמורה, נהיגה בשיכרות ובנגוד למהירות הסבירה, הדחה בחקירה, שבוש הליכי משפט וניסיון להשמדת ראיה.

...

אחר כל הדברים האלה אני קובע מתחם ענישה כדלקמן : 7-11 שנות מאסר בפועל .

התוצאה היא כי בניגוד לאמור בגזר הדין ובגיליון ההרשעות הקודמות, ריצה הנאשם 14 ח' פסילת רישיון נהיגה בניכוי 30 ימים פסילה מנהלית, כך שבפועל הוא ריצה תקופת פסילה רצופה של 13 ח' זאת בניגוד לאמור בגזר הדין.

לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים : 10 שנות מאסר בפועל.

(2) ע"פ 3190/21 סיגיזמונדי נ' מדינת ישראל (3.3.2022) – המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות המתה בקלות דעת, נהיגה בשיכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה במהירות לא סבירה וגרימת חבלה של ממש.

(1) ע"פ 4441/13 פלונית נ' מדינת ישראל (14.8.2014) – המערערת הורשעה על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירת הריגה וגרם חבלה חמורה בנסיבות של נהיגה בשיכרות.

...

לנוכח כל האמור, ביקש בא-כוח הנאשם, כי על הנאשם יושת עונש מאסר בפועל שלא יעלה על שנה ופסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימלית.

חרף נסיבותיו הקשות של המערער, כלל בעיותיו הרפואיות והיותו נעדר הרשעות קודמות, הערעור נדחה.

הערעור נדחה.