ערעור על הרשעה בבנייה ללא היתר בבאר שבע

* ענייננו של הנאשם שלפניי שונה, שכן לא מדובר במבנה לשימוש מסחרי, עם זאת מדובר במי שבנוסף הפר גם צו מנהלי וצו שפוטי; עפ"א (מחוזי ב"ש) 60312-01-18 אבו עראר נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה "נגב מזרחי" (9.5.18) - נדחה ערעור על 7 חודשי מאסר בפועל, אשר כללו הפעלת 7 חודשי מאסר מותנה מתיק קודם ו-6 חודשי מאסר בפועל שהושתו בתיק זה, 8 חודשי מאסר מותנה, 250,000 ₪ קנס, התחייבות והופעלה התחייבות בסך 80,000 ₪, על מי שהורשע ב-אי ביצוע צו הריסה שפוטי בפעם השניה ו-שימוש חורג במקרקעין, וללא היתר ובנגוד לתכנית.

אולם, בעניינינו, מדובר במי שחרף הדחיות הרבות, לא הקטין את הנזק שניגרם, לא הרס את מבנה B ומשכך גם לא קיבל היתר למבנה A. לא למותר לשוב ולהזכיר כי עוד ביום 6.5.21 התחייב הנאשם "אם זו בעיה, אני מתחייב להרוס אחרי החג כי לפני החג אני לא יכול לדבר תהיה בעיה רצינית. אני שבוע אחרי החג מוכן להרוס. רק המפקח עד שיגיע ייקח לו הרבה זמן. אני מצדי שבוע אחרי החג אהרוס ואצלם את הכול" - חרף זאת, עד היום לא הוגש תעוד ההריסה ולא הוצג ההיתר, שנימצא בהשג יד ולמעשה תלוי רק במעשיו של הנאשם עצמו; ב"כ הנאשם טען כי לנאשם אין הרשעות קודמות, אולם בחוות דעת הממונה על עבודות השרות עלה כי יש לחובת הנאשם הרשעות קודמות בגין היתנהגות פרועה במקום צבורי, הפרעה לעובד ציבור ועבירות כלכליות וכי ריצה בעבר 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות - עונש שהושת עליו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

...

אולם מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי לא ניתן להתעלם מכך שאת התכנית המפורטת הגיש הנאשם בחלוף כ-3 שנים ממועד תחילת ביצוע העבירות ובחלוף כשנתיים ממועד הגשת כתב האישום, כעולה מ-נ/1 (שהוגש ביום 17.3.19) - מסמך מהאדריכל מיום 13.3.19, לפיו ביום העתק תכנית מפורטת הועבר לועדה ביום 6.3.19 והועבר לטיפול רמ"י ביום 10.3.19.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומשלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין, בהינתן נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצאתי כי למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל; בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות, המאסר ירוצה בעבודות שירות ב-עיריית ערד, רח' הפלמ"ח 6 בערד - 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום.

על הנאשם לדאוג להסדרת התשלום מול מזכירות המאשימה ולא תשמע טענה שלא קיבל שוברי תשלום בדואר; אני מורה לנאשם להרוס מבנים A ו-B (להלן: צו הריסה).

ב-עפ"א (ב"ש) 49700-07-11 לאה בן ברוך נ' עריית באר שבע (1.12.2011) נדון ערעור על גזר דין שניתן בבית משפט השלום בעיר בעיניינה של נאשמת שהורשעה באי ציות לגזר דין קודם שהורה לה להתאים להיתרים גדר באורך 30 מטרים סביב מבנה שהוקמה ללא היתר וכן פתיחת דלת בקיר מבנה שבוצעה ללא היתר.

ב-תו"ב (חדרה) 2622-11-08 ועדה מקומית לתיכנון ובניה שומרון נ' רואי בן אשר (10.5.2009) הורשע הנאשם בבניה ללא היתר של גדר בלוקים בגובה 1.80 מטר ואורך 50 מטרים ועוד תוספת לגדר מבלוקים בגובה 1 מטר ובאורך 16 מטרים.

...

באותו עניין הורשע הנאשם בכך שבנה, במקום מבנה ישן שניתנה לגביו חוות דעת מהמחלקה למבנים מסוכנים של עיריית ירושלים שהוא מסוכן, קירות על היסודות הקיימים ובכך בנה מבנה (במקום מבנה קיים) בשטח של כ-120 מ"ר הכולל חדר מדרגות בשטח של כ-20 מ"ר וכן בנה קומה נוספת בשטח של כ-40 מ"ר. באותו עניין קבע בית המשפט: "אמנם גם מי שמקבל התראה לפי חוק מבנים מסוכנים חייב לתקן ולחזק את המבנה על פי היתרים כדין, ובנדון דנן מדובר בבניית קירות חיצוניים שאין ספק שדרוש היתר כדי לבנות אותם, ואולם אין להתעלם מכך שמדובר בסופו של דבר בהחלפת קירות של מבנה שהיה מסוכן ולפיכך אין להטיל על בניה שכזו קנס ברמה שמוטלת על בניה שנבנתה מלכתחילה ללא היתר. מאותה סיבה גם נראה לי שאין מקום להטיל צו הריסה על הבניה הזו." (עמ' 2, שור' 23-20).

סבורני כי החומרה ברורה מעצם היות העבירה נוגדת תכניות מתאר.

התוצאה לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 10,500 ₪ ב-30 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 10.10.2019 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן.

ברע"פ 1352/09 קבוץ עלומים נ' מד"י (4.6.09) הורשע הנאשם בשימוש חורג לצורך מוסך, בשטח של 345 מ"ר. הוטל קנס בגובה 200,000 ₪, שנותר על כנו גם לאחר ערעור לבית המשפט העליון.

בע"פ (ב"ש) 4544/07 בוארון נ' וועדה מחוזית דרום (2.4.08) הורשע הנאשם בבנייה ושימוש חורג של סככת איסכורית בשטח כולל של 1100 מ"ר וניהול עסק למסחר מתכות.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירת שימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, במבנה בשטח 1,400 מ"ר שניבנה בקרקע ללא היתר ואף ניתנו לגביו צוי הריסה שלא בוצעו.

...

בסיכומו של דבר, עתר ב"כ הנאשמת להטיל עליה קנס בסך כ-100,000 ₪.

לצד האמור, בגזר הדין המקורי החלטתי כי יש להתחשב במשבר הכלכלי בעקבות מגיפת הקורונה, אשר השפיע על הנאשמת וכתוצאה מכך על הנאשם, באופן משמעותי.

בסופו של יום, אני סבורה כי איזון השיקולים והנסיבות שהוחמרו ושהוקלו מאז מתן גזר הדין המקורי, מוביל למסקנה לפיה עדיין קיימת ההצדקה להפחתה מסוימת מסכום הקנס המקורי.

סוף דבר לאחר כל האמור אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם – קנס כספי בסך 255,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתו.

ברע"פ 1352/09 קבוץ עלומים נ' מד"י (4.6.09) הורשע הנאשם בשימוש חורג לצורך מוסך, בשטח של 345 מ"ר. הוטל קנס בגובה 200,000 ₪, שנותר על כנו גם לאחר ערעור לבית המשפט העליון.

בע"פ (ב"ש) 4544/07 בוארון נ' וועדה מחוזית דרום (2.4.08) הורשע הנאשם בבנייה ושימוש חורג של סככת איסכורית בשטח כולל של 1100 מ"ר וניהול עסק למסחר מתכות.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירת שימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, במבנה בשטח 1,400 מ"ר שניבנה בקרקע ללא היתר ואף ניתנו לגביו צוי הריסה שלא בוצעו.

...

מתן הקלה למשיבה, בלא נימוק ממשי לעשות כן, מהווה תמריץ למשיבה ולאחרים שלא להיעתר לדרישות המערערת לפינוי, ולהמשיך בפעילותם ואף להגיש בקשות סרק להישפט, כי לבסוף, מקץ שנות התדיינות, הם עשויים לזכות ברווח בדמות קנס בסכום מופחת [לעניין בקשות סרק ראה למשל התייחסות בעפ"ג 49835-05-18 (מחוזי מרכז) רשות המיסים נ' אלחנן (2018)].

יוצא אפוא, כי הבעלים נהנה כבר בהיבט הכלכלי, מעצם אי נקיטת עיצום אישי נגדו.

גזירת הדין לאחר כל האמור, אני גוזרת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 500,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתם.

עפ״א (מחוזי-מרכז) 6676-08-07 לשם ואח' נ׳ וועד מקומית לתיכנון ובניה ביהוד (17.6.08), אליו הפנה ב״כ המאשימה – נדחה ערעור על הרשעת המערערים בבצוע עבודות ללא היתר.

במהלך הטיעונים לעונש הופניתי אל מספר פסקי-דין של בתי המשפט השונים, אך כל מקרה לנסיבותיו ויש לאבחן את המקרים השונים למקרנו, אם כי יש פסיקה ממנה ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת למקרה שלפניי – רע"פ 202/21 לביא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה באר שבע (2.3.21) – נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שבגין הרשעתו בבניה ללא היתר, בכך שסגר חניה בקונסטרוקציית מתכת בגודל של כ-20 מ"ר, נדון ל-1,000 ₪ קנס, 5,000 ₪ התחייבות ו-צו הריסה למבנה.

...

סוג העבירה, בנסיבות המקרה המסוים שלפני ושיקולי ענישה אחרים מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי מדובר בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן, ורק במקרים חריגים, ניתן להורות על ביטול הרשעה בעבירות לפי חוק התו"ב [ראו והשוו סעיף 34 לפסק דינו של כב' הש' אינפלד ב-עפמ"ק (מחוזי-ב"ש) 51267-12-18 אלשיך נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "נגב מזרחי (30.4.19) (להלן: ענין אלשיך)]. עבירות אלו פוגעות, מעצם טיבן וטבען, בשלטון החוק, תורמות לכאוס תכנוני בנוגע למשאב הקרקע המוגבל ועלולות לסכל גיבוש מדיניות תכנונית נטולת אילוצים. משכך, נקבע בפסיקה כי יש להילחם בנגע עבירות הבניה באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה. כטענת ב"כ המאשימה, עבירות על חוק התו"ב הפכו לתופעה רחבת היקף וכי על בתי המשפט להעביר מסר, שמדובר בעבירות אשר אין להקל ראש בחומרתן [עפ"א (מחוזי-מרכז) 6676-08-07 לשם ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון יהוד (17.6.08), אליו הפנה ב"כ המאשימה]. הגם שברוב המקרים הנאשמים בעבירות אלו, שהן מסוג עוון, הם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי – רק במקרים חריגים, ניתן להורות על ביטול הרשעה [ראו והשוו עפ"ג (מחוזי-חי') 16971-09-20  מדינת ישראל נ' איכות ירוקה חברת ניהול בע"מ ואח' (31.12.20) (להלן: ענין איכות ירוקה)].

בהינתן כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם הקנס ההולם הוא 25,000 ₪–75,000 ₪, התחייבות בסכום כפול מגובה הקנס וצוים מתאימים.

מכל המקובץ לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז ל-חוק העונשין, משלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום או הגנה על הציבור, בהתאם לסעיפים 40ד ו-40ה ל-חוק העונשין, מצאתי למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 25,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו.

לא יצהיר על ההתחייבות היום – יהיה על הנאשם לרצות 10 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותו לעשות כן. אני מורה לנאשם להפסיק את השימוש בדירה כמשרד עו"ד (להלן: צו הפסקת השימוש).