בית משפט העליון דחה את ערעור המערער על הכרעת הדין ועל חומרת העונש.
באותו המקרה, המערער אמנם הורשע "רק" בריבוי עבירות של מעשים מגונים בכוח, ולא בעבירת אינוס, אך המדובר ברצף של עבירות אגב הפעלת אלימות וכוח והוא הורשע גם באיומים והדחה בחקירה, שכן הופעלו על המתלוננת לחצים לחזור בה מהתלונה, לרבות באמצעות קרובים ואנשי דת. בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בעונש, תוך שהוא מציין מחד – את חומרת המעשים, האלימות, והרצף, כמו גם את העובדה שלחובת המערער עבר פלילי מכביד, לרהות עונשי מאסר בפועל, אשר לא הרתיעו אותו מבצוע עבירות מין ואלימות בסמוך לאחר שהשתחרר ממאסרו האחרון, ומאידך – את העובדה שהודה במעשים (אחרי חקירתה הממושכת של המתלוננת) והביע חרטה.
...
קשה למצוא הרבה מקרים הדומים לנסיבות כאן, ומבין פסקי הדין מצאנו להפנות לבאים:
בע"פ 2035/16 פלוני נ' מ"י (14.9.2017) התברר ערעור על פס"ד במסגרתו הורשע המערער בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות והושת עליו עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; ותשלום פיצוי למתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח. דובר שם באירוע מיני שארע בעת שהמערער הסיע את המתלוננת לביתה ממועדון בו בילו השניים, כאשר השניים היו תחת השפעת אלכוהול.
פסילת רישיון הנהיגה –
באשר לבקשת המאשימה להורות על פסילת רישיונו של הנאשם – יש מקום להיעתר לבקשה, שכן עבירת התעבורה אשר נלוותה למהלך האירועים הייתה משמעותית, לרבות בהיותה מסכנת חיים, ונזכיר כי הנאשם התיר למתלוננת לנהוג ברכב כאשר הוא יודע שהיא אינה מורשית לעשות כן ותחת השפעת אלכוהול.
סיכום -
במכלול השיקולים, בהתחשב במתחם הענישה לעיל ולאחר שקילת ההיבטים לחומרה ולקולה, והואיל והעיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (כקבוע בסעיף 40ב' לחוק העונשין), אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:
· 5 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 23.3.2022.
