מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הרשעה באינוס בבית המשפט העליון

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4447/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים ד' סלע, ס"נ, א' לוי וע' קוטון) שניתן ביום 22.1.2020 וביום 13.5.2020 בתפ"ח 62352-11-16 תאריך הישיבה: כ"ד בכסלו התשפ"ב (28.11.2021) בשם המערער: עו"ד מיכאל כרמל בשם המשיב: עו"ד ורד חלאוה ][]פסק-דין
הנני מציע לחבריי כי נזכה את המערער, מחמת הספק, מהעברות של אינוס ומעשה סדום, בהן הוא נמצא אשם על ידי בית משפט קמא, ונרשיעהו – חלף עבירות אלה – בשתי עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה מתחת לגיל 16, הזהות לאלו בהן הוא הורשע על ידי בית משפט קמא.
...
הבה נשאל את עצמנו את השאלה הבאה: האם שקרי המערער בעניין ה"יחידוּת" שקולים כנגד מה שנגרע מהמסד הראייתי בשל אי-יכולתו לחקור את י' – קטינה שדיברה לחובתו מחוץ לכותלי בית המשפט – בכל הקשור לאינוס ומעשה סדום? האם המסד הראייתי, כולל שקרי המערער בעניין ה"יחידוּת", נותן מענה המניח את הדעת לכל השאלות אשר יכלו להישאל ולא נשאלו? סבורני כי בנסיבות המקרה שלפנינו לשתי השאלות ששאלתי לא ניתן להשיב בחיוב; ומשכך הוא, לא נוכל לראות בשקריו של המערער סיוע, שלגביו, כאמור, היה מקום להחמיר ולא להקל לנוכח מחדלה של חוקרת הילדים.
סוף דבר הגנה על חפים מפשע מפני הרשעת שווא גובה מאתנו מחיר כבד בדמותו של זיכוי אשמים ואי-העמדתם לדין (ראו: דברי השופט י' דנציגר בפסקה 354 לדעת המיעוט שלו בע"פ 7939/10 זדורוב נ' מדינת ישראל (23.12.2015), וכן ע"פ 2921/18 מדינת ישראל נ' בצלאל, פסקאות 1, 32-24 לפסק דיני (2018)).
אין זה מן הנמנע שאנו נאלצים לשלם מחיר זה במקרה הנוכחי, אולם מכך אין מנוס.

בהליך דנ"פ (דנ"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

] זוהי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 8560/18 (השופטים נ' הנדל, י' עמית ו-ג' קרא) מיום 23.4.2020 (להלן: פסק הדין), אשר דחה את עירעורו של המבקש על הרשעתו בבצוע עבירת אינוס ועל העונש שהושת עליו בגין הרשעה זו. ]1.
בבקשה שבפניי טוען המבקש כי פסק הדין קובע הלכה חדשה בכל הנוגע להרשעה בהתבסס על אמרת חוץ של עד. בהקשר זה נטען כי הכללת הדברים שמסר המאבטח בעימות – כשלעצמם או בהשוואה לראיות אחרות – במארג הראייתי, וקביעת מימצאי מהימנות על בסיסם מהוה הלכה חדשה המאפשרת לבית המשפט לעקוף את התנאים הקבועים בסעיף 10א לפקודת הראיות באשר לשימוש באימרת חוץ של עד. עוד נטען כי פסק הדין התערב למעשה במימצאי העובדה והמהימנות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי אשר, בנגוד לקביעת בית המשפט העליון, קבע מפורשות כי קיימים הבדלים בין גרסת המאבטח בעימות ובין עדותו בבית המשפט.
...
בהקשר זה נקבע כי אף שהערכאה הדיונית התרשמה שעדות המאבטח בבית המשפט הייתה פחות נחרצת מהדברים שמסר בעימות, מקובלת על בית המשפט המסקנה שנקבעה בהכרעת הדין לפיה לא קיים שוני מהותי בין עדות המאבטח בבית המשפט לגרסתו בעימות.
דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"פ 969/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.12.2019 בתפ"ח 37743-02-19 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' כרמל, ש' רנר ו-ח' מאק-קלמנוביץ תאריך הישיבה: ט"ו בשבט התש"ף (10.2.2020) בשם המבקש: עו"ד שמואל הורוביץ, עו"ד נדב גדליהו בשם המשיבה 1: עו"ד חיים שוויצר ][]החלטה
זוהי בקשה לעיכוב עונש המאסר שהושת על המערער עקב הרשעתו באינוס ובצוע מעשים מגונים בצעירה הסובלת מלקות שכלית.
למעשה המדינה אף טוענת כי בית המשפט המחוזי חרג בפסיקתו לקולא באופן קצוני שאף מצוי מתחת לעונש המינימום שנקבע בצד העבירות שבהן הורשע – וכי לפיכך הגישה את העירעור מטעמה.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין הבקשה להידחות.
אף לגופו של דבר ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי טענתו המרכזית של המבקש שלפיה עונש המאסר בפועל שנפסק לו יתבטל כליל היא מוגבלת למדי.
הגשת ערעור על-ידי המדינה בנסיבות העניין המכוון כנגד קולת העונש מוסיפה אף היא משקל מה. בהקשר זה יש להעמיד דברים על דיוקם ולהבהיר כי כל שנכתב בהערכת המסוכנות ביחס למסקנותיה הוא כי "הנבדק יכול להיתרם בטיפול ייעודי במסגרת של טיפול קבוצתי שבועי ושיחות פרטניות". אין צריך לומר שדרכו של המבקש פתוחה למיצוי אפשרויות הטיפול גם במסגרת המאסר, ולכאורה דומה שטוב יעשה אם ילך בדרך זו. סוף דבר: הבקשה נדחית.
על מנת ליתן למבקש שהות להתארגנות, אני מורה כי הוא יתייצב לריצוי העונש שהוטל עליו ביום 8.3.2020 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 5478/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אשחר יגר נ ג ד המשיב: התובע הצבאי הראשי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים בע/20/22 מיום 4.6.2023 אשר ניתן על ידי הנשיאה האלופה א' מרקמן, המשנה לנשיאה, תא"ל נ' זומר והשופט, סא"ל י' שפסר בשם המבקש: עו"ד אופיר ברמלי; עו"ד לימור ברמלי ][]החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים (הנשיאה, האלופה א' מרקמן, המשנה לנשיאה, תא"ל נ' זומר והשופט, סא"ל י' שפסר) (להלן: בית הדין לערעורים) בע/20/22 מיום 4.6.2023, בו נדחה ערעור המבקש על הרשעתו בשתי עבירות אינוס, לפי סעיפים 345(א)(1) ו-355 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובעבירת מירמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, והתקבל חלקית ערעור המבקש על גזר דינו.
...
עוד מוסיף המבקש כי העונש שגזר בית הדין המחוזי חורג ממדיניות הענישה שנקבעה בתיקים דומים, ומצדיק את התערבותו של בית משפט זה לשם "התווית מדיניות ענישה במקרים מסוג זה". דין הבקשה להידחות.
מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט העליון דחה את ערעור המערער על הכרעת הדין ועל חומרת העונש.
באותו המקרה, המערער אמנם הורשע "רק" בריבוי עבירות של מעשים מגונים בכוח, ולא בעבירת אינוס, אך המדובר ברצף של עבירות אגב הפעלת אלימות וכוח והוא הורשע גם באיומים והדחה בחקירה, שכן הופעלו על המתלוננת לחצים לחזור בה מהתלונה, לרבות באמצעות קרובים ואנשי דת. בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בעונש, תוך שהוא מציין מחד – את חומרת המעשים, האלימות, והרצף, כמו גם את העובדה שלחובת המערער עבר פלילי מכביד, לרהות עונשי מאסר בפועל, אשר לא הרתיעו אותו מבצוע עבירות מין ואלימות בסמוך לאחר שהשתחרר ממאסרו האחרון, ומאידך – את העובדה שהודה במעשים (אחרי חקירתה הממושכת של המתלוננת) והביע חרטה.
...
קשה למצוא הרבה מקרים הדומים לנסיבות כאן, ומבין פסקי הדין מצאנו להפנות לבאים: בע"פ 2035/16 פלוני נ' מ"י (14.9.2017) התברר ערעור על פס"ד במסגרתו הורשע המערער בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות והושת עליו עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; ותשלום פיצוי למתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח. דובר שם באירוע מיני שארע בעת שהמערער הסיע את המתלוננת לביתה ממועדון בו בילו השניים, כאשר השניים היו תחת השפעת אלכוהול.
פסילת רישיון הנהיגה – באשר לבקשת המאשימה להורות על פסילת רישיונו של הנאשם – יש מקום להיעתר לבקשה, שכן עבירת התעבורה אשר נלוותה למהלך האירועים הייתה משמעותית, לרבות בהיותה מסכנת חיים, ונזכיר כי הנאשם התיר למתלוננת לנהוג ברכב כאשר הוא יודע שהיא אינה מורשית לעשות כן ותחת השפעת אלכוהול.
סיכום - במכלול השיקולים, בהתחשב במתחם הענישה לעיל ולאחר שקילת ההיבטים לחומרה ולקולה, והואיל והעיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (כקבוע בסעיף 40ב' לחוק העונשין), אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: · 5 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 23.3.2022.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו