ערעור על הפסקת סיוע משפטי לזכויות קטינה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 52305-08-20 06 פברואר 2021 לפני: כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי המערערת ל. ש. ו. (קטינה) ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי- הלישכה לסיוע משפטי המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורי כץ פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ילד) מיום 30.6.20 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה כי המערערת אינה זכאית לגימלה בשל השגחה מלאה.

לאחרונה הופסקה הפורמולה וירדה במשקל.

עוד טוען המשיב, כי קביעתה של הועדה לפיה המערערת זקוקה לסיוע מועט לעניין בריחת השתן היא קביעה רפואית מנומקת שאין מקום להתערב בה. דיון והכרעה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים (נפגעי עבודה), מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד.

...

בענייננו, לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

מדובר בקביעה רפואית מובהקת המצויה בתחום שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה ואין לבית הדין הכלים או הידע להתערב בה. סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו, כדלקמן: עניינה של המערערת יוחזר לוועדת הערר באותו הרכב על מנת שזו תשקול בשנית קביעתה בשאלת זכות המערערת לגמלה בשיעור 100% בשל הצורך בהשגחה מלאה עקב האלרגיה לחלב.

ראו: ע"א 21/83 רויטל גבאי נ' דוד גבאי פ"ד לח(2), 54, דברי הנשיא שמגר: "1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפיה נדחתה על הסף תביעת המערערת למזונות, שהוגשה נגד המשיב.

לא מצאתי יסוד לערעור זה. בית המשפט קמא עיגן החלטתו בפסק- דינו של בית-משפט זה בהמ' 322/64, ואין לגלות בכך פגם: הסכם הגירושין בין האם לאב אמנם לא חסם דרכה של הקטינה, בעת שהיא באה לידרוש מזונותיה מאביה, אך משפנתה לבית הדין הרבני - ופניית האם הייתה על-פי תוכנה ומהותה תביעה בשם הבת - הרי אינה יכולה לשוב ולפנות באותו עניין ממש לבית המשפט המחוזי.

אך מצער אותנו במיוחד, כאשר אנשים שהם שומרי תורה ומצוות, הולכים בתום לבם לבקש סיוע משפטי, אשר הם זכאים לו מן המדינה, ומקבלים עצה שאינה הוגנת להם, גם מבחינת אורח חייהם הדתי.

בסיכום דבריהם נכתב: היוצא מכל הנ"ל הוא שלא רק שלתובע יש הזכות לתבוע מביה"ד לעשות אתו צדק, אלא גם הנתבע זכאי לתבוע שיעשה צדק אתו מול תביעות התובע, ולא יהיה תלוי רק בקפריזות של התובע שברצונו יפריח טענות, ואם יהיה כדאי לו יפסיק את הדיון וישמור לעצמו זכות להפריחם שוב כשירצה, אלא הנתבע רשאי לומר לבית הדין דינו דינאי ולא להשאיר עילת תביעה, שיש בה משום נזק לנתבע, תלויה ועומדת.

...

בנוסף, אין זה סוד כי בשלב זה הסכסוך בין הצדדים לא מתקדם לקראת פתרון (האישה גרה באנגליה עם הבת, הבעל גר בישראל, ותובע משמורת על הבת), וברור שתכלית הבקשה לסגירת התיקים אינה משום שהסכסוך תם. בנסיבות אלו בית הדין אינו יכול להיעתר לדרישת התובע לסגירת התיקים שפתח, ונבאר.

לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן: בקשת האם לסגירת תיק התביעה למזונות הבנות נדחית.

לאור כל האמור והמנומק מעלה, בית הדין מתרשם וסבור שהבעל מבקש לסגור את התיקים בבית הדין רק כדי לפתוח הליך מקביל בערכאה אחרת, וברור לנו שהסכסוך בין הצדדים לא הסתיים.

הלכך, בית הדין לא יוכל להיעתר לדרישת התובע לסגירת התיקים שפתח, והתיקים לא ייסגרו.

לטענת המוסד, סך התשלומים שהועברו לתובעת על ידי המוסד ממועד אישור תביעתה ועד ליום הפסקת התשלום הוא 18,615 ש"ח ולפי הפרוט הבא – דמי מזונות בסך 1,200 ש"ח בגין הקטינה מיום 1.5.17 ועד ליום 1.2.18; דמי מזונות בעבור מזונות התובעת עצמה בסך 1,300 ש"ח, ששולמו משך 6 חודשים.

האם זכאית התובעת למזונות מהמוסד, והאם לנג'ם יש חוב בגין תשלומי מזונות כלפי המוסד או שזכאי הוא להקטנת חובו בשל תשלום ישירות לתובעת, או בשל תשלומי מזונות אשה ששילם לתובעת בתקופה שלטענת נג'ם לא הגיעו לה. להשלמת התמונה יצוין כי על הכללת הפלוגתות העוסקות במעמדו של נג'ם הגישה התובעת ערעור (ע"ר 13724-07-20).

יתרת סכום המזונות בסך 1,615 ₪ תקוזז מן התובעת כמפורט בסעיף 22 לעיל; בנסיבות העניין, בהן נגררה התובעת על כרחה להליך ממושך על אף שאין חולק כי כך או כך, נג'ם חייב לה כספים, ומאידך לאור זאת שהתובעת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי, יישא נג'ם בהוצאות התובעת בסך מופחת במידת מה של 5000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת, יישא הפרישי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.

ניתן להגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מהיום.

...

מקובלת עלי טענת התובעת לפיה עיתוי העלאת טענותיו של נג'ם בדיעבד בנוגע למעמדו נועדו לצרכי תביעה זו ואין לקבלן משאינן משקפות מצב עובדתי לאשורו, כפי שנראה שכך גם היו פני הדברים בנוגע לדיווח שהגיש בשנת 2014.

זאת משום שלמרות שסוגיה זו נכללה ברשימת הפלוגתאות שהגיש המוסד לתיק בית הדין – זו לא נכללה בסופו של דבר ברשימת הפלוגתאות שנקבעה בו, ועל כן, לא נוהל ההליך כלל בנוגע לשאלת תושבותה של התובעת.

סוף דבר לאור כלל האמור לעיל - התביעה מתקבלת באופן הבא: מתקבלות טענותיה של התובעת כי נג'ם הוא "חייב", ועל כן, ככל שלא נעשה כן על ידי נג'ם כל אותה תקופה - המוסד ישלם לתובעת את מזונותיה מחודש אפריל 2018 ואילך ויפעל לגבייתם מנג'ם; המוסד יפעל מול נג'ם לפי כל דין בנוגע לסכום שכבר שולם לתובעת עד לאותו מועד.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 4327-10-22 21 מאי 2023 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש המערערת אליה טרי (קטינה) ע"י ב"כ: עו"ד איתן ליברמן מהלישכה לסיוע משפטי המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורי כץ פסק דין

אשר לחוזר אליו הפניתה המערערת, הפסיקה אליה הפנה המשיב לרבות עניין דנינו, אינה רלוואנטית יותר מפסק הדין בעיניין ח.ש. שמתייחס לחוזר האלרגיה אליו הפניתה המערערת.

בנגוד לעניין ח.ש. אליו מפנה המערערת, במקרה דנן לא הייתה וועדה רפואית מדרג ראשון שכן קבעה זכאות ויש לאבחן את עניינה של המערערת מפסק דין זה. דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מסמיך את בית הדין לידון בעירעור על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל פי ההלכה נידרש בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).

...

משכך, יש ליידע את הוועדה שהיא רשאית לפעול בהתאם לחוזר הזה והיא אינה כבולה לסייג התחולה שנקבע בחוזר, בהתאם להלכת ח.ש. מנגד טוען המשיב כי דין הערעור להידחות בהיעדר פגם שנפל בהחלטת הוועדה.

אין בידי לקבל טענה זו במקרה שבפניי.

עם זאת, אין בידי לקבל את טענת המערערת להחלת חוזר נכות מספר 2026 מיום 31.10.2022 על עניינה של המערערת.

לסיכום, עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה לעררים ילד נכה, בהרכבה מיום 31.7.2022, על מנת שתשוב ותשקול את זכאותה של המערערת לגמלה בגין ליקוי בתקשורת, כפי העולה ממסמך ד"ר הראל מיום 14.6.2022 וממסמכי קלינאית התקשורת הקודמים להתכנסות הוועדה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 47098-06-23 11 מרץ 2024 לפני: כב' השופט דורי ספיבק, סגן הנשיאה התובעת: י.ס. (קטינה) ע"י ב"כ עו"ד איתן ליברמן (סיוע משפטי) הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי פסק דין

מערערת על הדחיה האחרונה, פנינו ל-'יד מכוונת' שם הסביר הרופא שצריך היה לאשר זכאות כולל רטרו.

כמובהר בחוזר באופן ברור: "קביעת הזכאות לגימלת ילד בעילת סיוע בתקשורת תביא בחשבון את פסיקת בית הדין לעבודה בנושא. הפסיקה קובעת כי אין הכרח שיהיה מדובר במצב של העידר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית אלא יש לקבוע זכאות על פי השוואה לבני גילו. תקנה זו תחול על ילדים מגיל 3 שנים". טענות המשיב כי ועדת הערר איננה כפופה להוראות חוזר עומדת בסתירה לפסיקת בית הדין הארצי (בר"ע 53887-07-22 ח.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי (1.1.2023)).האוסרת על ועדת הערר לסטות מהנחיות החוזר לרעת המבוטח, כאשר הטעם לכך הוא: "כיוון שפקיד התביעות ורופאי המוסד נוהגים כיום בהתאם לחוזר, אין מקום שועדה רפואית לעררים תסטה ממנו לרעה. סטייה זו של ועדת הערר למעשה מפלה לרעה מבוטחים שעניינם נדון על ידי ועדות הערר לעומת מבוטחים שנבחנו על ידי רופאי המוסד" אעיר כי בכתב התשובה שהגיש המשיב לאחר הדיון, שב והודיע כי על אף המלצת בית הדין הוא עומד על טענותיו, תוך שהוא ממשיך להיתעלם מפסק הדין בעיניין ח.ש. אליו הפניתה המשיבה כבר בכתב העירעור ושב והפנה לפסיקה שאינה רלוואנטית נוכח ההלכה שנפסקה בעיניין ח.ש. המצוטט לעיל.

...

דיון והכרעה סעיף 3 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע - 2010 מגדיר ילד הזקוק לסיוע בתקשורת כדלקמן: "ילד שמלאו לו 3 שנים, הזקוק לסיוע בכל הקשור לתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית המקובלת בקרב בני גילו." משכך אין בידי לקבל את פרשנות המשיב לפיה ילד עם ליקוי מיוחד בתחום השפתי הוא ילד הנעדר יכולת לתקשר מילולית באופן מוחלט, וזאת נוכח הקבוע בסיפא של הסעיף, הקובע כי הההתייחסות ליכולת התקשורת היא בהתאם למקובל "בקרב בני גילו" של הילד (ב"ל 16941-05-23 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (3.1.2024); ב"ל 26616-01-21 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (18.5.2021).

סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר לוועדת הערר באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: ועדת הערר תדון מחדש בעניינה של המערערת לאחר שתיתן דעתה לכך שקלינאית התקשורת אבחנה את המערערת בחודש דצמבר 2022 כסובלת מאפרקסיה של הדיבור.