מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הפחתת ציון שמירה על זכויות עובדים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 1 (להלן: המשיב) להפחית מהציון שניתן לעותרת במסגרת בדיקת שמירה על זכויות עובדים, בשל "נכויים אסורים" משכר עובדים שלא התמידו בתקופת העבודה המינימאלית שנקבעה במסגרת התקשרותם עם העותרת ולפיכך נשאו בחיוב השבה של חלק יחסי מעלות הכשרתם.
מהמסמכים אלה עולה כי עלות הבדיקה הרפואית לכל עובד שנשלח להכשרה עמדה על 545 ₪ בתוספת מע"מ (נספח 3 לערעור שהגישה העותרת; יתכן שקיים שוני מסויים בעלות זו בשל הישתתפות של קופת חולים ספציפית, אך הסכום בו נוקב המסמך הוא סכום ממוצע לעובד); עלות מבחן ההתאמה והבדיקה הפסיכולוגית עמדה על 534 ₪ לעובד (נספח 4 לערעור); העלות הממוצעת ליום הדרכת הבטיחות לכל עובד עמדה על 225 ₪ (נספח 5 לערעור); עלות ההסעות לעובד לחפיפה עמדה על 272 ₪ ועלות ההסעדה המהלך החפיפה עמדה על 286 ₪ (נספח 6 לערעור).
...
בחינה של הטענה באספקלריה החוזית מביאה לכלל מסקנה לפיה לא רק שאין מניעה מכך שהעובד ישיב למעסיק את מלוא העלויות בהן נשא זה עבור הכשרתו, אלא שמדובר בהשבה במובנה הבסיסי ביותר.
המסקנה מכל האמור לעיל היא שיש לקבל את עמדת העותרת גם בנוגע לנשיאה במלוא עלות השכר של העובד במהלך תקופת ההכשרה הראשונית, ואין מקום להגביל את ההשבה בה מחוייב העובד לחלק השכר העולה על שכר המינימום.
סוף דבר העתירה מתקבלת במובן זה שיש לקבוע כי המשיב שגה כאשר ייחס לעותרת ליקוי תחת רכיב "ניכויים אסורים", ככל שהדברים אמורים ברכיבים: עלות השכר ששולם לעובד, עלות יום הדרכת הבטיחות, עלויות הבדיקות הרפואיות, מבחני ההתאמה והבדיקה הפסיכולוגית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]הנשיאה א' חיות: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ר' וינוגרד) בעת"מ 25566-02-20 מיום 2.12.2020, אשר בו התקבלה באופן חלקי עתירת המשיבה 1 (להלן: המשיבה) נגד ההחלטה להפחית מהציון שניתן לה במסגרת בדיקת שמירה על זכויות עובדים.
...
דברים אלה יפים לענייננו, בשים לב לטעמים כבדי המשקל שפורטו המצדיקים את המסקנה כי הליכים מסוג זה יידונו בבתי הדין האזוריים לעבודה.
על כן, אני סבורה כי ראוי להסדירו כך שהליכים דומים בעתיד יתועלו אל הערכאה המקצועית המתאימה.
סוף דבר מכל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי כי נקבע שהסמכות העניינית לדון בטענות המועלות בהליך דנן, נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, וכי המשיבה רשאית להגיש את תביעתה לערכאה זו, על פי הסמכות המקומית המתאימה, אם תחפוץ בכך.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר טענות הצדדים טענות המבקשת סמכותו של מערך הבקורת מבוססת על הוראות החוק להגברת האכיפה והתוספות המפורטות בו. במרוצת השנים הפך מערך הבקורת למעין 'בית דין לעבודה' ו/או 'מחוקק קטן' כאשר הפך את פרשנותו לחוקי העבודה לנהלים מחייבים, מבלי שנקבע מנגנון פקוח או ביקורת על עבודתו ומבלי שניתן לערער על החלטותיו הסופיות, אלא בפניה לערכאות.
אשר למאזן הנוחות - לטענת המשיב עיכוב פירסום הציון ימנע ממנו לפעול לשמירה על זכויות העובדים וכן יפגע בשויון בין המבקשת לבין יתר החברות המתמודדות על זכייה בהתקשרות עם המדינה.
קיומה של זכות לכאורה – בהליך הזמני ובכתב העירעור טוענת המבקשת כנגד מספר החלטות שניתנו על ידי מערך הבקורת בהן נפל לשיטתה פגם המחייב את התערבותו של בית הדין – בין אם המדובר בפגם הנוגע לפרשנות המשפטית שניתנה להוראת חוק או הוראה בצו הרחבה ובין אם המדובר בפגם הנוגע להתנהלותו של מערך הבקורת ובכלל זאת, העדר אחידות בין הקריטריונים של בודקי השכר השונים וכפועל יוצא מכך, שוני באופן הביקורות המבוצעות בחברות הקבלניות השונות ובציונן.
סעיף 2 לצוו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במיגזר העיסקי מיום 26.08.1990 אשר כותרתו "קיצור השבוע", הפחית את מספר ימי העבודה בשבוע ל-5 ימים והוסיף שעת עבודה אחת בכל יום ובלשון סעיף 2(א) לצוו: "העובדים יעברו ליום עבודה רגיל בן 9 שעות ב- 5 ימי עבודה בשבוע". מכאן, כי עבודה מעל ל- 9 שעות ביום ומעל ל- 45 שעות בשבוע מזכה בתשלום גמול עבודה בשעות נוספות.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי המצב העובדתי ולפיו המבקשת מתמודדות תחת הקטגוריה של 'חברות ללא ציון' בהכרח מיטיב עמה ומפלה אותה לטובה למול חברות אחרות תוך פגיעה בעיקרון השוויון.
על כן ומבלי להמעיט בחשיבות הטענות שהעלה המשיב ומאחריותו לשמירת זכויות העובדים, אני סבורה כי הפתרון הראוי למצב שנוצר הוא הותרת הצו הזמני על כנו, תוך בירור מהיר ויעיל של ההליך העיקרי וקבלת הכרעה צודקת ועניינית בפרק זמן קצר.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיב הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון אשר פסק כי הסמכות העניינית לידון בטענות כנגד מערך הבקורת נתונה לבית הדין האיזורי לעבודה.
בד בבד עם הגשת הודעת העירעור הוגשה הבקשה לסעד זמני ובה התבקש בית הדין ליתן צו מניעה כנגד המשיב, שיורה לו להמנע מכל פעולה נוספת בקשר עם ציון המבקשת, לרבות פירסום דוחות הבקורת והציונים שניתנו לה במבדק זכויות העובדים לשנים 2019 – 2020 עד להכרעה בהליך העקרי.
אשר למאזן הנוחות - לטענת המשיב, עיכוב פירסום הציון ימנע ממנו לפעול לשמירה על זכויות העובדים ויפגע בשויון בין המבקשת לבין יתר החברות המתמודדות על זכייה בהתקשרות עם המדינה.
משכך, הוכח להנחת דעתי כי למבקשת עילת תביעה לכאורה ברכיב זה. ליקויים שיוחסו למבקשת בקשר לעובדי חברת אבידר בנוגע לתשלום הפקדות סוציאליות והלנת שכר כאמור לעיל, לטענת המבקשת מערך הבקורת ייחס לה ליקויים בגין תשלומי פנסיה, פיצויים וקרן הישתלמות לעובדי אבידר אותם קלטה לשורותיה והפחית מציונה 7.74 נקודות וכן 1.97 נקודות בשל הלנת שכר, על אף שהיא ביצעה לעובדים הפקדות כנדרש במועד החוקי.
...
לא שוכנעתי כי ניתן ללמוד מהעתירה אליה הפנה המשיב כי מצב הדברים שבו למבקשת אין ציון גורם לפגיעה בעיקרון השוויון שכן המדובר במקרה ספציפי ובמכרז קונקרטי אשר תנאיו לא הוצגו.
על כן ומבלי להמעיט בחשיבות הטענות שהעלה המשיב ומאחריותו לשמירת זכויות העובדים, אני סבורה כי הפתרון הראוי למצב שנוצר הוא הותרת הצו הזמני על כנו, תוך בירור מהיר ויעיל של ההליך העיקרי וקבלת הכרעה צודקת ועניינית בפרק זמן קצר.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר שעורך הבקורת מעביר טיוטת דו"ח לחברה המבוקרת, מקבל את הערות החברות, הוא מעביר לחטיבת הבקורת דו"ח, והחטיבה מעניקה לחברה המבוקרת ציון על סמך הדו"ח. לציון שניתן לחברות המבוקרות, נודעת חשיבות רבה, שכן למידת השמירה על זכויות עובדי ספקי השירותים המתמודדים במכרזי המדינה, ניתן במכרזים משקל של 40% מן הציון הכולל.
ערעור שהתובעת הגישה על הציון בהתאם לנוהל המפורט בתכ"ם - נדחה.
התובעת מוסיפה וטוענת כי לאור הנחיות המכרזים המחייבות את הקבלנים המציעים לקיים את זכויות עובדיהם לפי דיני העבודה, הרי שביצוע הפחתה על פי פרשנות מחמירה ובלתי נכונה של דיני העבודה, מהוה פגיעה בזכויות הקנייניות של התובעת.
ואולם, כאשר הדרישה הכללית היא לשלם זכויות עובדים בהתאם לחוקי העבודה וצוי ההרחבה, אין להסכין עם הפחתת ציון על יסוד פרשנות משפטית שחטיבת הבקורת "ממציאה". התובעת טוענת שחטיבת הבקורת פועלת כרשות מינהלית והחלטותיה נתונות לביקורתו של בית הדין בעיניין נכונותן המשפטית, ובדבר סבירותן, מידתיותן, והכל בהיתחשב בכך שיש בהחלטות אלה כדי לפגוע בזכויות קניין של התובעת.
...
בעניינים אחרים שהעלתה התובעת, בית הדין מצא שלא נמצאו פגמים בהחלטת חטיבת הביקורת.
התוצאה התביעה נדחית ברובה.
כן מתקבלת התביעה בעניין דמי ההבראה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו