מסקנה זו מתחדדת בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון בעיניין רע"א 3362/21 שירז שריקר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (מיום 23/5/21) גם הפעם מפיו כב' השופט עמית, עת דחה בנסיבות דומות בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בהמ"ש המחוזי ב"ש אשר הפחית הפצוי בראש הנזק של הפסדי שכר לעתיד לצעירה בת 22 במועד התאונה אשר הותירה 5% נכות.
לאור האמור לעיל, באתי למסקנה כי בתקופת אי הכושר בה שהה התובע ובהצטרף לעובדה כי אישתו התובעת 1 שהתה בשמירת הריון בתקופה זו, יש לפצותו בסכום גלובאלי בסך 2,000 ₪.
...
גישה זו מתיישבת עם הדברים שכבר הועלו בספרו של דוד קציר "פיצויים בשל נזק גוף" 259 (מהדורה חמישית, 2003)) שם צויין:
" נכויות בשיעור נמוך, של 5% או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מן היישוב; במקרים כאלה, הנטייה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוזי נכות, אלא מקום שבית-המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה. מובן, שאין בכך משום קביעת כלל גדול, שכן תלוי הדבר בטיבו של הנפגע ובמהות עיסוקו. אולם, כדבר שבנוהג, ניתן להצביע על המקרים שבהם סרבו בתי-המשפט להיזקק, ביחס לנכויות כאלו, לחישוב אקטוארי המבוסס על אחוז הנכות"
על כן טענת התובעים הגורסים בסיכומיהם כי הפסיקה קבעה, כביכול, "כלל האצבע" של חישוב מינימלי של 70% מחישוב אקטוארי מלא, תהא הנכות הרפואית אשר תהא גם בהיעדר ראיה לפגיעה תפקודית , אין על מה שתסמוך והרי היא נדחית בזאת.
לאור האמור לעיל, באתי למסקנה כי בתקופת אי הכושר בה שהה התובע ובהצטרף לעובדה כי אשתו התובעת 1 שהתה בשמירת הריון בתקופה זו, יש לפצותו בסכום גלובלי בסך 2,000 ₪.
לאור האמור לעיל, באתי למסקנה כי בתקופת ההחלמה יש לפצותה בסכום גלובלי בסך 4,000 ₪.
סוף דבר
לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובעים את הפיצוי כדלקמן:
לתובעת מס' 1- סך של 76,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.
