ואמנם, על פי החשד, כ- 24 מיליון דולר הועברו לחשבון בקנדה, הקשור לאלוני; חרף התשלום הנכבד והמהיר לא זכתה הקונה לקבל ולו כפפה אחת.
]
ביחס להיבט המיסויי של הפרשה, איחזור על הדברים שקבעתי ביום 7.4.2022, לפיהם מחומר הראיות עלה כי משנת 2015 לא דיווח המשיב על הכנסה ולו של שקל אחד, והדבר לא עלה בקנה אחד עם 10 מליון שקלים לערך (!) שנתפסו, בעיקר במטבע זר, בכספת ביתו, בחבילות ארוזות, עוד בניילונים.
המשיב מסר בחקירתו כי אחד, פלוני, בשם מקסים (נטול שם מישפחה) התדפק יום אחד על דלתו, מסר לו מזודה, כנציגו של בנק אמריקאי, לאחר ביצוע עסקת ביטקוין.
לשיטת המדינה, יש לקבל החלטה ביחס לכלל התפוסים, כמיקשה אחת, ולהותיר את התפוסים שבמחלוקת בחזקתה; עוד ציינה, כי ממילא מוטל עליהם עיקול חצוני להליך זה (מטעם רשויות המס ומצד החברה הנפגעת, מושא הפרשה), וגם מטעם זה לא ניתן לשחררם.
] [10: שם דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגישה המדינה נגד החלטת בית המשפט המחוזי לקבל את קביעת בית משפט השלום, ולהורות על השבת שעוניו של אברמוב, כנגד ערבויות כספיות (ללא הפקדה כספית או ערבות בנקאית), בין היתר נוכח העובדה שעלה כי מדובר בשעונים אישיים אשר הסבירות לחילוטם העתידי היתה נמוכה.
...
קבעתי, איפוא, כי מקום שהדבר היחיד המונע את סיום החקירה ושקילת הגשת כתב אישום, לאחר שהתקבל כבר המסמך המיוחל, הוא חקירתו של המשיב – פשיטא שיש לקבל את בקשת המדינה (דאז, הקודמת) ולהורות על המשך החזקתה בתפוסים; הוספתי, כי אם לא יתייצב המשיב לחקירה - הרי שהוא מסתכן בכך שהארכה הבאה תהיה כמעט "אוטומטית", שכן כרגע המפתח לסיום החקירה נמצא אך ורק בידו.
נוכח הקבוע בבש"פ 8151/18 מדינת ישראל נ' אברמוב (13.1.2019)[footnoteRef:10], ובעניין אלוביץ[footnoteRef:11], אני קובע כי אם ירצה בכך המשיב, יגיש בקשה במסגרתה יפרט וידקדק – אלו מהתפוסים נתפס על גופו, ושייך לשימושו הפרטי (נזכיר כי נתפס אצל המשיב אוסף של 34 שעונים), או בעל ערך רגשי יוצא דופן.
]
בשלב זה, אני מקבל את בקשת המדינה, ומורה כי המשך תפיסת התפוסים שבמחלוקת יוצמד אל התפיסה הכוללת.
