חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על העברת מטבעות וירטואליים חרף עיקולים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ואמנם, על פי החשד, כ- 24 מיליון דולר הועברו לחשבון בקנדה, הקשור לאלוני; חרף התשלום הנכבד והמהיר לא זכתה הקונה לקבל ולו כפפה אחת.
] ביחס להיבט המיסויי של הפרשה, איחזור על הדברים שקבעתי ביום 7.4.2022, לפיהם מחומר הראיות עלה כי משנת 2015 לא דיווח המשיב על הכנסה ולו של שקל אחד, והדבר לא עלה בקנה אחד עם 10 מליון שקלים לערך (!) שנתפסו, בעיקר במטבע זר, בכספת ביתו, בחבילות ארוזות, עוד בניילונים.
המשיב מסר בחקירתו כי אחד, פלוני, בשם מקסים (נטול שם מישפחה) התדפק יום אחד על דלתו, מסר לו מזודה, כנציגו של בנק אמריקאי, לאחר ביצוע עסקת ביטקוין.
לשיטת המדינה, יש לקבל החלטה ביחס לכלל התפוסים, כמיקשה אחת, ולהותיר את התפוסים שבמחלוקת בחזקתה; עוד ציינה, כי ממילא מוטל עליהם עיקול חצוני להליך זה (מטעם רשויות המס ומצד החברה הנפגעת, מושא הפרשה), וגם מטעם זה לא ניתן לשחררם.
] [10: שם דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגישה המדינה נגד החלטת בית המשפט המחוזי לקבל את קביעת בית משפט השלום, ולהורות על השבת שעוניו של אברמוב, כנגד ערבויות כספיות (ללא הפקדה כספית או ערבות בנקאית), בין היתר נוכח העובדה שעלה כי מדובר בשעונים אישיים אשר הסבירות לחילוטם העתידי היתה נמוכה.
...
קבעתי, איפוא, כי מקום שהדבר היחיד המונע את סיום החקירה ושקילת הגשת כתב אישום, לאחר שהתקבל כבר המסמך המיוחל, הוא חקירתו של המשיב – פשיטא שיש לקבל את בקשת המדינה (דאז, הקודמת) ולהורות על המשך החזקתה בתפוסים; הוספתי, כי אם לא יתייצב המשיב לחקירה - הרי שהוא מסתכן בכך שהארכה הבאה תהיה כמעט "אוטומטית", שכן כרגע המפתח לסיום החקירה נמצא אך ורק בידו.
נוכח הקבוע בבש"פ 8151/18 מדינת ישראל נ' אברמוב (13.1.2019)[footnoteRef:10], ובעניין אלוביץ[footnoteRef:11], אני קובע כי אם ירצה בכך המשיב, יגיש בקשה במסגרתה יפרט וידקדק – אלו מהתפוסים נתפס על גופו, ושייך לשימושו הפרטי (נזכיר כי נתפס אצל המשיב אוסף של 34 שעונים), או בעל ערך רגשי יוצא דופן.
] בשלב זה, אני מקבל את בקשת המדינה, ומורה כי המשך תפיסת התפוסים שבמחלוקת יוצמד אל התפיסה הכוללת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב 3 מציין כי ההליכים בין בני הזוג מתנהלים מזה זמן רב, ובעוד שההליכים בבית הדין הרבני נמצאים בשלב מיתקדם הרי שאם יתקבל העירעור והדיון יועבר לבית המשפט לעינייני מישפחה ויתחיל מחדש, הסיכסוך בין בני הזוג ימשך עוד זמן רב. אף בכך, לשיטתו, יש משום שיקול לדחיית העתירה.
משמעות הדבר היא שהסמכות לידון בתביעה עשויה להימסר במקרים אלה לבית הדין הרבני חרף קיומה של תביעה קודמת בזמן בבית המשפט האזרחי.
עמדה ברוח זו עולה מפסק הדין שניתן בבע"מ 1358/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 30.4.2006), שבו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי אין לדחות תביעה על הסף בגין המצאה מאוחרת שלא בתום לב. באותו מקרה הגישה האשה תביעה למזונות ולמדור בבית המשפט לעינייני מישפחה והמציאה את כתב התביעה לבעלה כחודשיים לאחר מכן, שלושה ימים לאחר שהבעל הגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין שבה כרך את עניין המזונות ופרוק השתוף.
ואכן, המשיב 3 מצדו פתח בהליך בבית הדין הרבני האיזורי, כתב התביעה הומצא לעותרת, ונקבע דיון לפני בית הדין – כאשר רק ימים ספורים קודם לכן "נחשפו הקלפים" והתברר שהמהלך בבית הדין הוא כולו "וירטואלי" לפי מבחן הזמן.
יצויין כי הנימוק שהעלתה העותרת בדבר חוסר רצונה לנקוט בהליך משפטי כלשהוא נגד המשיב 3 בתקופת הביניים אינו מדויק, ככל הנראה, שכן המשיב 3 צירף לתשובתו לעתירה החלטה של רשם בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 4.4.2005 – היום שבו הומצא כתב התביעה למשיב 3 – החלטה שלפיה נדחתה בקשת העותרת להטיל על נכסיו של המשיב 3 עיקול זמני.
...
אמנם, כך ציין בית הדין, גם פער של חמש-עשרה דקות מספיק על מנת שהתביעה תתברר בערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה-בזמן, אולם בנסיבות המקרה הנוכחי דין התביעה להתברר דווקא בבית הדין הרבני.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.
לאור מסקנה זו אין צורך להכריע במסקנתו הנוספת של בית הדין הרבני לגבי המשמעות הקנויה לכך שההליך בבית המשפט לענייני משפחה הוא הליך לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון.
העתירה נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לטענת המערערת, בכל המקרים הופקדו הכספים לכסוי החריגה למחרת היום באופן שלכל היותר מדובר היה באשראי וירטואלי, שכן במועד חיוב השיק והצגתו בחשבון, המשיב לא העביר בפועל את התשלום לבנק הנפרע והוא רשאי היה לסרב לתשלומו.
לעומת זאת, בבחינה שערך הסניף את אופן היתנהלות החשבון עלה כי בנגוד להצהרתה, נרשמה בחשבון פעילות כספית עניפה הכוללת פעילות מול גורמים הנחזים להיות נותני שירות מטבע, בהיקפים גבוהים אשר לא תיאמו כלל את הצהרותיה במעמד פתיחת החשבון (פעילות של כ- 1,700,000 ₪ בשנה האחרונה).
(1) הבנק סרב לפרוע את השיק מחמת טעות; (2) הבנק סרב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה; השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך שישים הימים האמורים בסעיף 2א; (3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפורע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".
הנטל להוכיח הטענה בדבר הסכמה לכיבוד שיקים, למרות חריגה מן המסגרת והיעדר כסוי מספיק, מוטל על המערערת.
...
שעה שהמערערת לא התייצבה לדיון (דיון אשר נדחה לבקשתה מספר פעמים), היה מקום לדחות הערעור, ולו מטעם זה. למעלה מן הצורך, דין הערעור להידחות אף לגופו.
לפיכך, באנו לכלל מסקנה, כי הסתמכותה של המערערת או ציפייתה כי הבנק יכבד שיקים למרות חריגה משמעותית ממסגרת האשראי שאושרה לה, אין לה על מה שתסמוך.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במהלך פרשת התביעה, הובאו ראיות לכך שמארנקו הדיגיטאלי של המתלונן הועברו אל ארנק דיגיטאלי אשר היה במחשבו הפרטי של הנאשם, 31,500 מטבעות דיגיטאליים.
יש לציין כי לא הוגשה חוו"ד פסיכולוג, אלא מיסמך הכתוב ע"י פסיכולוג (ענ/3) אשר אינו ערוך כחוו"ד. נטען כי הלקויות מהן סבל הנאשם הפכו אותו למטרה ללעג וקלס, וזאת לצד המצב הכלכלי הקשה, גרמו לנאשם לדימוי עצמי וערך עצמי נמוך מאוד, ולמרות כל הקשיים הנאשם סיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה, נלחם כדי להתגייס לצה"ל וסיים שירות צבאי מלא ללא כל בעיות.
נטען כי נוכח גילו הצעיר והליקויים מהם סובל, תקופת מעצרו הייתה קשה מאוד "הוא היה כלי שרת בידי אחרים שם ונקווה שהדברים יהיו אחרת בשלב הבא". נטען כי מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם מגיע ממשפחה נורמאטיבית, התסקיר מתייחס להכרות הנאשם עם המתלונן ולכך שהמתלונן לימד את הנאשם את יסודות ההשקעה במטבעות וירטואליים וכי הנאשם תיווך לטובת המתלונן במכירת מטבעות בסכומים זעומים.
נקבע כי "בבואנו לידון בעירעור על גזר דינו של המערער נקודת המוצא חייבת להיות מחמירה – בשים לב לעוצמת הפגיעה בקורבנות העבירות, כמו גם בפגיעה האנושה של עבירות מירמה מסוג זה בבטחון הנידרש בפעילות כלכלית וביכולתם של אנשים לתת אמון בזולתם". נקבע כי העונש שהוטל אינו חורג מרף הענישה הנהוג, אך ההקלה המסוימת הנה לאור הזיכוי מחלק מהעברות.
מישפחת מוצאו של הנאשם מנתה זוג הורים וארבעה ילדים, משפחתו נקלעה לקשיים כלכלים כשהיה כבן 11, רכושם וביתם עוקל והוריו עשו תהליך של פשיטת רגל, הקיים עד היום.
...
לאור כל האמור, לאור הערכת הסיכון הגבוהה בעניינו ולאור אי לקיחת האחריות על העבירות, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית או שיקומית בעניינו של הנאשם.
מובן כי זוהי זכותו של הנאשם כזכות כל נאשם לכפור ולנהל הליך של שמיעת ראיות, ואולם, משנדחית גרסה עובדתית של נאשם, לדבר משמעות לגבי לקיחת אחריות, אשר רלבנטית לעונש.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 8 שנים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4321/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ 2. אייל שדה נ ג ד המשיבים: 1. ביטוסי בע"מ 2. אלי בז'רנו 3. ארז פישלר 4. אי. טי.אמ אחזקות 2018 בע"מ 5. אליאור ממן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 59739-02-20 שניתנה ביום 20.6.2022 על ידי כבוד השופטת ל' ביבי; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד ארז חבר, עו"ד נירן דור, עו"ד כפיר וידבסקי ][]החלטה
לטענת התובעים, רק במסגרת הכנת תשובתם לבקשת הנתבעים 1 ו-3 לעיון מחדש בצו העיקול שניתן נגדם, נתחוור להם כי לכתב התביעה צורף בטעות תדפיס העברת מטבעות לא סופי, בעוד שהתדפיס הסופי מעלה כי כתובת הארנק שאליה הועברו מטבעות הביטקוין היא אכן הכתובת שצוינה בהסכם ההשאלה, דבר המעיד לשיטתם כי ביטוסי קיימה את הוראות הסכם ההשאלה כלשונן.
עם זאת, אין בחלוף המועד שנקבע בתקנה 49(ב) כדי ליסתום את הגולל על אפשרותו של בעל דין להגיש בקשה לתיקון כתב טענותיו, וייתכנו נסיבות בהן תעתר בקשה לתיקון כתב טענות חרף השהוי בו הוגשה (וראו: תקנה 46(א) לתקנות הקובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות").
...
עם זאת, בית המשפט המחוזי השתכנע כי "מדובר בתיקונים משמעותיים אשר יכול שיהיה בהם בכדי להשפיע באופן ישיר על תוצאות ההליך [...] זאת הן באשר לארנק אליו הועברו המטבעות הדיגיטליים נשוא ההסכמים – סוגיה המצויה בלב המחלוקת בין הצדדים והן באשר להרמת המסך". לנוכח חשיבות התיקונים לבירור המחלוקות שבין הצדדים ולהכרעה בהן, לא שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר ראה להתיר את התיקון.
במכלול נסיבות אלו, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו