מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הכרעת הנאמנת בתביעת חוב של אלמנת החייב

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור הנושה, אלמנת החייב, על הכרעת הנאמנת בתביעת חוב מיום 8/6/2022 בגדרה אושרה חלקית תביעת החוב מטעמה בסך 73,046 ₪.
הנאמנת טוענת כי בנגוד לאמור בעירעור, הרי שלתביעת החוב לא צורפו ראיות המעידות על תשלומי המשכנתא החל משנת 2000 והאסמכתא היחידה שצורפה היא מיום 1/9/2010 ועל כן לכאורה הנושה לא הוכיחה קיומו של החוב קודם למועד חתימת ההסכם.
...
בסופו של יום מדובר בהכרעה סבירה בהחלט, המיטיבה מאוד עם המערערת ולבית המשפט לא מובן כלל מדוע זה סברה המערערת כי יש להתערב בה. אציין עוד כי הנאמנת הייתה נכונה אף לשקול ביטול הכרעתה ודיון מחדש בתביעת החוב אך נראה כי אם כך היה, תביעת החוב הייתה נדחית כולה.
מכל מקום וכאמור, אין כל הצדקה, סיבה או טעם להתערב בהכרעת הנאמנת בתביעת החוב ואני מורה על דחיית הערעור.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 20.9.2022 הכריע הנאמן בתביעת החוב של המערער.
כן מפנה האלמנה גם להליכים שהתקיימו נגדה ונגד יתר הערבים שערבו להסכמי ההלוואה בבית משפט השלום בפתח תקווה ולערעורים שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי גם שם לא צוין שמדובר בחוב מובטח על ידי נכס שרשום על שם החייב.
תביעת החוב המתוקנת שהגיש המערער אין לה קיום, שעה שהמערער מבקש לשמר את מעמדו כנושה בעל חוב בר תביעה והן כנושה מובטח, מעמד שאינו יכול לדור בכפיפה אחת, משכך צדק הנאמן שעה שלא נידרש לה. משעמדנו על מעמדו המיוחד של נושה מובטח וכאשר המערער בחר להעמיד טענה זו להכרעה במסגרת הליך פשיטת הרגל, אדון בשאלה האם אכן יש לראות במערער כנושה מובטח במסגרת הליך זה. האם המערער נושה מובטח? נושה מובטח לצורך הליך פשיטת הרגל, כהגדרתו בסעיף 1 בפקודה, הוא: "מי שבידו שיעבוד או עכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב". המערער טוען שהוא נושה מובטח מכוח נוסח "שטר היתר עסקא" שנחתם בין הצדדים בתאריך 26/2/15.
סוף דבר דינו של העירעור להדחות, שעה שאין מקום לקבוע שהמערער הוא נושה מובטח וזאת הן בשים לב לנוסח שטר היתר העסקא, אומד דעת הצדדים והן משום שבנסיבות שהובררו אין מקום להעדיף את זכותו של המערער על זכותו של הנאמן בנכסי החייב.
...
אלמנת המנוח, המשיבה-4, טוענת שיש לדחות את הערעור שכן הנאמן פעל בהתאם לדין וטענת המערער שהמשכון שלו הוא משכון מן היושר הניתן לו במסגרת השטר, דינה להדחות.
דעה שונה הובעה בפסיקה בפש"ר (מחוזי, י-ם) 21421-12-13 יוסף רייכנשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי (30/10/16), שם קבע בית המשפט שמקובלת עליו עמדת המלומדים זלצמן וגרוסקופף, לפיה אין כוחו של משכון שלא נרשם יפה כלפי הנאמן בפשיטת רגל.
המסקנה המתבקשת בנסיבות שהובררו, אין מקום להכיר בקיומה של זכות שביושר, בין היתר, בשים שמשכון לא נרשם ולא נעשה ניסיון לרשום משכון כלשהו גם בחלוף שנים מאז העסקאות וכאשר נוסח השטר כמו גם אומד דעתם של הצדדים אינם תומכים בקיומו של שעבוד כלשהו לטובת המערער על דירתו של החייב.
סוף דבר דינו של הערעור להידחות, שעה שאין מקום לקבוע שהמערער הוא נושה מובטח וזאת הן בשים לב לנוסח שטר היתר העיסקא, אומד דעת הצדדים והן משום שבנסיבות שהובררו אין מקום להעדיף את זכותו של המערער על זכותו של הנאמן בנכסי החייב.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור טענות האלמנה ומאחר והמנוח אכן נפטר בשנת 2011 ללא שנמסרה באותה תקופה הודעה על מסירת החזקה בנכס לידי הבן וילי גרינברג, או כל גורם אחר, ועל פי המסמכים הקיימים עשה שימוש בנכס החייב בלבד באותה עת, ומכיוון שההחזקה בנכס היתה רשומה על שם החייב ועל שם המנוח בחלקים שוים, נטלה הערייה מתוך עזבון המנוח 50% מגובה החוב והותירה את ה- 50% הנותרים על שכם המערער.
לא זו אף זו, בישיבת יום 16.7.18 בה הוענק למערער הפטר חלוט בתיק הפש"ר שלו, הצהיר החייב מפורשות מפי בא כוחו כי אין לו הסתייגות על ההכרעות בתביעות החוב למעט עניין החוב של עריית ראשון לציון (עמ' 3 לאותו פרוטוקול ש' 2).
לעניין העירעור על תביעת החוב של עריית הרצליה, מצא הכנ"ר כי יש להגיש תביעת חוב על הכרעת הנאמן תוך 45 יום מיום שההכרעה הומצאה לו. המועד 16.7.18 בו היתקיימה ישיבת הפש"ר בעיניין המערער נחזה בעיניו כמועד מסירת ההכרעה בתביעת החוב לידיו.
...
כאמור הנאמן לא הצביע על מועד ספציפי ומשכך הטענה כי הערעור הוגש באיחור ודינו להידחות – אינה יכולה לעמוד.
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: בהעדר מידע על מועד מסירת ההכרעה בתביעת החוב של עיריית הרצליה לידי המערער, הערעור הוגש במועדו.
אשר על כן, הערעור נדחה בזאת.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת תגובתה נטען כי היחידה כלל לא הייתה מודעת לכך שהוטל עליה צו תשלומים וכי בכוונתה לערער על החלטת הממונה.
מדובר על העברה לפי הסכם מכר אשר נערך לכאורה ביום 18.1.16 בו צוין כי היחידה חבה לה"ה מייסלוס כ-320,000 ₪ וכי היא מעבירה להם זכויות בנכס כנגד קזוז 187,500 ₪ מחוב זה. הערת אזהרה בגין הסכם זה נרשמה רק ביום 18.8.16, כשבעה חודשים לאחר מועד עריכת ההסכם.
בנוגע לחוב לרשות המס, היחידה טענה כי סיפקה לנאמן את כל הדרוש לצורך הכרעה בתביעת החוב מטעם רשות המסים, תוך הפחתתה אולי אף לחלוטין.
היחידה ילידת 1955, אלמנה ואם ל-4 ילדים בגירים.
...
הערעור נדחה בפסק הדין מיום 29.1.23.
בסופו של דבר הנכס נמכר במסגרת ההליך תמורת 2,520,000 ₪ על ידי עוה"ד דורון זר אשר מונה ככונס נכסים לצורך מכירתו.
על כן, אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בהליך חידלות הפירעון הוגשה הצעת ההסדר על ידי אלמנת היחיד לתוספת הסך של 120,000 ₪ תוך 30 ימים ממועד אישור ההסדר.
זאת ועוד, בדיון מיום 21/3/23 בתיק חדל"פ 27525-11-20 הודיע הנאמן כי עליו לבדוק את הבקשות להארכת מועד להגשת תביעות חוב, לרבות זו של המערערת, ולא ציין שבידו אישור מסירה למערערת.
בפסק הדין המנחה שניתן ברע"א 9802/08 הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה עריית ירושלים נ' נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ (בפרוק) (פורסם במאגרים המשפטיים, 21.8.2012) נקבע בסעיף 18 כדלקמן : " ... סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפרוק או הכנוס – בין משום שנשלחה לו הודעה על ידי החייב, הנאמן או המפרק ובין מכל מקור אחר – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מיתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.
אפנה לדבריו של ב"כ היורשת בהמשך אותו דיון בה ציין באופן ברור שקיימים אישורי מסירה לנושים שהגישו תביעות חוב באיחור (עמוד 2 שורה 5) והוא ביקש הכרעה של הנאמן בבקשות להארכות מועד להגשת תביעות חוב.
זכות ערעור על ההחלטה בהתאם להוראות סעיף 349 לחוק.
...
בנסיבות אלו, אני קובע כי המערערת הייתה מודעת בפועל לקיומו של הצו לפתיחת ההליכים כנגד היחיד.
אף התחשיב שערך, לפיו בחר שלא להכיר באגרות, הוצאות, שכ"ט וריביות עליהן, אינו מבוסס ואינני מקבלו.
סיכום :  אשר על כן ומכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו