בתאריך 20.9.2022 הכריע הנאמן בתביעת החוב של המערער.
כן מפנה האלמנה גם להליכים שהתקיימו נגדה ונגד יתר הערבים שערבו להסכמי ההלוואה בבית משפט השלום בפתח תקווה ולערעורים שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי גם שם לא צוין שמדובר בחוב מובטח על ידי נכס שרשום על שם החייב.
תביעת החוב המתוקנת שהגיש המערער אין לה קיום, שעה שהמערער מבקש לשמר את מעמדו כנושה בעל חוב בר תביעה והן כנושה מובטח, מעמד שאינו יכול לדור בכפיפה אחת, משכך צדק הנאמן שעה שלא נידרש לה.
משעמדנו על מעמדו המיוחד של נושה מובטח וכאשר המערער בחר להעמיד טענה זו להכרעה במסגרת הליך פשיטת הרגל, אדון בשאלה האם אכן יש לראות במערער כנושה מובטח במסגרת הליך זה.
האם המערער נושה מובטח?
נושה מובטח לצורך הליך פשיטת הרגל, כהגדרתו בסעיף 1 בפקודה, הוא: "מי שבידו שיעבוד או עכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב".
המערער טוען שהוא נושה מובטח מכוח נוסח "שטר היתר עסקא" שנחתם בין הצדדים בתאריך 26/2/15.
סוף דבר
דינו של העירעור להדחות, שעה שאין מקום לקבוע שהמערער הוא נושה מובטח וזאת הן בשים לב לנוסח שטר היתר העסקא, אומד דעת הצדדים והן משום שבנסיבות שהובררו אין מקום להעדיף את זכותו של המערער על זכותו של הנאמן בנכסי החייב.
...
אלמנת המנוח, המשיבה-4, טוענת שיש לדחות את הערעור שכן הנאמן פעל בהתאם לדין וטענת המערער שהמשכון שלו הוא משכון מן היושר הניתן לו במסגרת השטר, דינה להדחות.
דעה שונה הובעה בפסיקה בפש"ר (מחוזי, י-ם) 21421-12-13 יוסף רייכנשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי (30/10/16), שם קבע בית המשפט שמקובלת עליו עמדת המלומדים זלצמן וגרוסקופף, לפיה אין כוחו של משכון שלא נרשם יפה כלפי הנאמן בפשיטת רגל.
המסקנה המתבקשת בנסיבות שהובררו, אין מקום להכיר בקיומה של זכות שביושר, בין היתר, בשים שמשכון לא נרשם ולא נעשה ניסיון לרשום משכון כלשהו גם בחלוף שנים מאז העסקאות וכאשר נוסח השטר כמו גם אומד דעתם של הצדדים אינם תומכים בקיומו של שעבוד כלשהו לטובת המערער על דירתו של החייב.
סוף דבר
דינו של הערעור להידחות, שעה שאין מקום לקבוע שהמערער הוא נושה מובטח וזאת הן בשים לב לנוסח שטר היתר העיסקא, אומד דעת הצדדים והן משום שבנסיבות שהובררו אין מקום להעדיף את זכותו של המערער על זכותו של הנאמן בנכסי החייב.