ערעור על הכרעה בתביעת החוב

אין באמור לעיל כדי לגרוע מכך שבמקרים המתאימים, בית המשפט רשאי לקבוע כי גם נושה אשר לא הגיש ערעור על הכרעה בתביעת חוב של נושה אחר במועד, יכול להגישו באיחור, בהיתחשב בנסיבות המקרה ובהן מידת האיחור, אינטרס ההסתמכות של הצדדים והשאלה אם קיימת מחלוקת משמעותית ביחס לחוב (וראו למשל ביחס לנסיבות הרלוואנטיות לגבי הארכת מועד להגשת תביעת חוב: עניין מלונות רותם, פסקה 18; רע"א 1883/15 שיבר נ' עריית תל אביב יפו, פסקה 3 (9.8.2015); רע"א 3702/17 חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 12 (27.6.2017)).

...

כן נטען כי שגה בית המשפט כשלא נתן לה אפשרות להגיש תגובה לתשובות המשיבים לבקשתה לעיון חוזר, וכשדחה בקשה זו. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

הערעור נדחה אפוא.

אין לקבל את טענות התובע כי לא ניתן לו יומו בהליך פשיטת הרגל – מעיון בחומרים מתיק פשיטת הרגל שניהל התובע עולה כי הוא העלה שם במספר הזדמנויות, גם לאחר שחלפו המועדים לכך, את טענותיו לביטול הסכם הפשרה והן נדחו: בתגובת הנאמן מחודש אוקטובר 2015 הוא מבהיר כי בחן את החוב האמור ואת טענות התובע וכי התובע רשאי לערער על ההכרעה בתביעת החוב – אך ערעור לא הוגש.

...

נוכח כל האמור, הרי שהתובע קיבל יומו בבית המשפט, בהליכים משפטיים רבים בהם העלה טענותיו (לרבות במסגרת הליך זה שלא סולק על הסף).

נוכח כל המקובץ לעיל, לא מתקיימים במקרה זה טעמים המצדיקים ביטול הסכם הפשרה שנים ארוכות לאחר שקיבל תוקף של פסק דין: התובע חלק על החוב עוד במועד החתימה על הסכם הפשרה, אך חתם עליו משיקוליו; לא הוכח כי הוסתרו ממנו מסמכים שהיה בהם כדי לשנות את התוצאה; טענותיו נטענו בשלל הליכים ובקשות שהגיש לאורך השנים וממילא התובע לא פרע את חובו לנתבעת, שעומד כיום על מעל מיליון ₪.

סיכום מכלל הטעמים שפורטו – התובענה נדחית.

טענתו המרכזית של הנושה בעירעור על ההכרעה בתביעת החוב הייתה שלחוב הנומינלי שאושר יש לצרף את ההוצאות והריביות שנצברו בתיק ההוצאה לפועל, טרם פתיחת הליכי פשיטת הרגל.

...

החלטתי שלא להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לבטל את ההליך וליתן לחייב הפטר נסמכת על הטעמים הבאים: התמשכות ההליך, תחילה בהוצאה לפועל על פני כעשור שנים ובהמשך, במשך כשבע שנים בהליך זה. למרות התמשכות ההליך על פני שנים כה רבות, ועל אף שבית המשפט נעתר לבקשותיו לביצוע חקירות, לא קידם המנהל המיוחד את החקירות שביקש לבצע, לא הצביע על ממצאים כלשהם כנגד החייב ולא עתר לסעדים שהפקודה מאפשרת לו לביטול פעולות שביצע החייב.

הנושה הוא זה שבחר לנקוט כנגד החייב בהליך פשיטת רגל ואין לאפשר לו "לדלג" בין הליכי הוצאה לפועל לבין הליכי פש"ר, כאוות נפשו ובהתאם לאינטרסים הצרים שלו בלבד.

לאור כל האמור לעיל: אני מורה על הכרזת החייב פושט רגל ועל מינוי עו"ד טל בננסון כנאמן לנכסי החייב.

לפניי ערעור החייב (להלן – "המערער") על הכרעת הנאמן בתביעת החוב שהוגשה על ידי המועצה האזורית לכיש (להלן – "הנושה"), לפיה התקבלה תביעת החוב במלואה.

...

על כן, לעמדת הנאמן דין הערעור להידחות.

נוכח המפורט לעיל, בכפוף להערה לגבי בדיקת הדיבידנד בהליך פשיטת הרגל של גרושת המערער, הערעור נדחה.

לפניי בקשת חייב להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת הנאמנת במסגרת תיק פש"ר 37807-10-18 מיום 7.4.21 במסגרתה אושרה תביעת החוב שהגיש נושה-המשיב 4 כנגד החייב בסך של 67,242 ₪ (מתוך 3,827,200 ₪) לטענת המבקש, הוא הגיש ערעור על ההכרעה בתביעת החוב כבר ביום 25.7.21 ואולם כפי הנראה העירעור נפל בין הכסאות ולא נשמע לגופו, בין היתר לאור עמדת המנהל המיוחד, לפיה יש להפנות את העירעור לגורם שהכריע בתביעת החוב, ועתה מבקש החייב לברר את העירעור לגופו.

...

החייב היה מיוצג לאורך כל ההליך ע"י עו"ד. החייב הצהיר כי הגיש ערעור על הכרעת החוב עוד בחודש יולי 2021 ומוסיף ומאשר כי ידע שהערעור נדחה ע"י המנהל המיוחד אך לא נתן כל טעם מדוע לא פעל להגיש הבקשה במהלך השנתיים שחלפו מיום שנדחה ערעורו.

בנוסף, לאחר עיון בהחלטתה המנומקת של הנאמנת, מושא הערעור, ובתגובתה לבקשה, אני סבורה כי סיכויי הערעור נמוכים מאוד.

משלא הוכיח המבקש טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד, ומורה על מחיקת ההליך בשל האיחור בהגשתו.