מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הכרזת אימוץ עקב אי מסוגלות הורית

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

כבר בסמוך לאחר הלידה ביקשו הרשויות לפעול על מנת להכריז על הקטינה כבת אימוץ, אולם עקב אי בהירות בקשר למצבה הרפואי, נוכח חשיפתה לתרופות פסיכיאטריות ואלכוהול בהיותה ברחם אמה, הוחלט להקפיא את הבקשה ולהעביר את הקטינה למשפחת אומנה.
ביום 2.11.2015, לאחר הליך ממושך, במסגרתו נשמעו עדות האם ועדויות של גורמי הטיפול והוצגה מסכת נרחבת של ראיות, תסקירים, וחוות דעת מקצועיות באשר להעדר מסוגלות הורית של האם, ניתן פסק דינו של בית המשפט למשפחה (השופטת ש' ברגר) אשר הכריז על הקטינה כבת אימוץ גם כלפי אמה, באימוץ סגור.
מדובר למעשה בעירעור על ממצאים עובדתיים, והבקשה אינה מעלה שאלות החורגות מעניינו של התיק הקונקרטי, ולפיכך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, על אף שמדובר בתיק אימוץ שבו מגלה בית המשפט יותר גמישות ביישום הילכת חניון חיפה.
...
בנסיבות אלה האם וודאי לא תוכל לדאוג לצרכיה של הקטינה, בשים לב למצבה הנפשי שלה עצמה, ואין מקום לסטות מחוות דעת המומחים וגורמי הרווחה, שכאמור הגיעו כולם למסקנה שטובת הקטינה היא באימוץ על ידי הורי האומנה.
המבקשת לא הגישה כל חוות דעת סותרת ולא העלתה למעשה כל נימוק לסתירת מסקנה זו זולת הטענה הכללית שיש לסטות מחוות דעת המומחים לענין זה נוכח השיקול של שמירת שלמות המשפחה.
בשאלה זו הגיעו כל המומחים וגורמי הטיפול המקצועיים, כמו גם בתי המשפט קמא, לאחר בחינה מעמיקה, לכלל מסקנה כי טובת הקטינה בנסיבות הנוכחיות היא באימוצה בידי ההורים האומנים.
אשר על כן החלטנו לדחות את הערעור.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

ואוסיף, וביתר מיקוד, הכוונה היא להכרעות בנוגע להכרזת ילד כבר-אימוץ בשל חוסר מסוגלות של הורה שנלחם להמשיך במילוי תפקידו כלפי צאצאיו.
מונחות לפנינו שתי בקשות (שהדיון בהן אוחד) למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"צ 3387-02-16, כב' סגנית הנשיא י' שבח וכב' השופטים ש' שוחט ו-י' אטדגי) (להלן: פסק הדין), במסגרתו היתקבל, ברוב דיעות, ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה ובית המשפט המחוזי הורה על ביטול הכרזה על קטין כבר-אימוץ כלפי אמו (להלן: הקטין והאם בהתאמה).
ביום 20.1.2015 הוגשה בקשה לבית המשפט לעינייני מישפחה להכרזה על הקטין כבר-אימוץ כלפי האם, בהתאם לסעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ), וכלפי אב לא ידוע, בהתאם לסעיף 13(א)(1) לחוק זה. בפסק דין מיום 4.1.2016 קבע בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופטת ת' סנונית-פורר, אמ"צ 42099-01-15) כי מתקיימים התנאים לגבי האב הלא ידוע, ולגבי האם, לפי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, דהיינו, האם נעדרת מסוגלות הורית כלפי הקטין ואין סיכוי לשינוי מצבה בעתיד הנראה לעין, גם בהנתן סיוע מתאים.
(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל היתנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו".
...
הטעם לדבר הוא כי אמנם לא הוכח חוסר מסוגלות אך כן התבססה המסקנה לפיה יש לבדוק, גם בכלים מקצועיים, הקשר בין האם והקטין באופן קונקרטי ומעודכן.
סוף דבר בהינתן נסיבות העניין, ומטעמים עקרוניים ומעשיים, נראה כי הדרך הראויה היא להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי אשר יורה על מינויו של מומחה נוסף.
הערעורים מתקבלים במובן הבא: התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם בחינת המסוגלות ההורית של האם על פי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, ולשם כך יורה על מינויו של מומחה נוסף.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המבקשת: בעצמה ][]החלטה ][] לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת' בזק רפפורט ומ' אילני) שדחה את ערעור המבקשת על פסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים (השופטת א' בן דור ליבל), במסגרתו התקבלה בקשתו של המשיב, היועץ המשפטי לממשלה להכריז על בנה הפעוט כבר אימוץ (להלן: היועץ והקטין).
בפסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה (שלא צורף לבקשה שלפניי, ובהתאם להחלטתי מיום 2.1.2020 הוגש על ידי נציגי המשיב) נמצא כי קמה במקרה דנן עילת אימוץ, בין אם נוכח הסכמת המבקשת, בין אם על רקע סרובה של האחרונה לשתף פעולה עם הליך בחינת מסוגלותה ההורית, וחוות דעת קודמות שניתנו בעיניין ילדים אחרים שלה, שגם לגביהם הוגשה בקשה להכרזתם כבני אימוץ (להלן: חוות הדעת הקודמות).
כן נדחו טענות המבקשת ליישום מתוה שלפיו תחילה ייקבע אימוץ סגור למשך תקופה מוגבלת, ואז במועד שינקב – יהפוך האימוץ לפתוח, נוכח אי התאמתו למקרה דנן, הנובע גם מהתרשמותו של בית המשפט ממצבה של המבקשת.
...
ממצא זה, לצד סירובה של המבקשת לפנות לטיפול תרופתי (שעליו היא עומדת גם בבקשה שלפניי) הביאו את הערכאות שנדרשו לעניינה של המבקשת למסקנה כי אין להורות על צמצום תוצאות האימוץ, וכי אין מקום לסטייה מהמלצות גורמי המקצוע.
בראי הקביעות האמורות של הערכאות הקודמות – שהעמידו לנגד עיניהן את טובת הקטין – ועם כל ההבנה למצבה של המבקשת, לא מצאתי להיעתר לבקשתה.
הבקשה נדחית.

בהליך אמ"צ (אמ"צ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בנוסף טוענת כי הכרזת הקטינה בת אימוץ כלפי הוריה, כאשר שתי הסבתות נוכחות בחייה, הוא צעד העלול לפגוע ביציבותה ולכן אין לו מקום.
טוענת כי במצב דברים זה נתמלאו דרישות סע' 13 לחוק האימוץ ולכן יש להכריז על הקטינה בת אימוץ כלפי שני הוריה.
משהודה האב, בהגינותו, כי אינו מסוגל לגדל את הקטינה כעת ואף לא בעתיד הנראה לעין, נתקיימו דרישות החוק להכרזת הקטינה בת אימוץ כלפיו.
העו"ס לחוק האימוץ הודיעה כי הורי האומנה אינם מעוניינים בכל קשר בין הילדה להוריה הביולוגיים, בהיותם אנשים בלתי יציבים, העלולים לערער את עולמה הרגשי של הילדה.
...
באשר לצלע הראשונה, טובת הילדה: לפי חוות דעת המומחית, הסבתות מסייעות לקטינה בבניית זהותה (עמ' 18 לחוות הדעת): "באשר לקשר עם הסבתות, אני סבורה כי לטווח הארוך המפגשים עם הסבתות חיוביים ויעזרו לילדה בבניית הזהות. עוד התרשמתי כי המפגשים יכולים להוסיף לתחושה כי היא אהובה על ידי הסבתות, כי הן לא שוכחות אותה והן יהיו החוליה המחברת בין ההווה לעבר. עם זאת, סבתא מ' חייבת לקבל הדרכה אינטנסיבית יותר כדי שהמפגשים עם נכדתה יהיו עבור הילדה נעימים יותר ופחות מרוכזים בצרכי הסבתא. על כן אני ממליצה לקיים ביןהילדה לשתי הסבתות שלה שלושה מפגשים בשנה, בליווי ופיקוח, כשאחד מהם יתקיים מדי שנה בסמוך ליום הולדתה" בחקירתה הנגדית הסבירה המומחית (בעמ' 10): "החיבור לסבתות הוא לדעתי חיבור לעבר וכשהילדה תגדל מעט הסבתות יוכלו להגיד שאחת היא אמא של האמא ואחת היא אמא של אבא והם היו חולים ולא יכלו" בהמשך הסבירה כי מדובר בתדירות מינימלי, ואלה דבריה (עמ' 17 לפרוטוקול): "אני חושבת ש- 3 מפגשים זה מספר מינימלי כדי שלידה יהיה זכרון בין מפגש למפגש, אחד יהיה סמוך ליום ההולדת כפי שהצעתי, כדי לכוון את המפגש לעבר, ללידה, שיהיה מקום לדבר על מאיפה היא באה לעולם ושנים, על מנת לשמור על קשר מינימלי ובסיסי שפחות מזה יהיה מאוד קשה לילדה לזכור ממפגש למפגש מיהן הדמויות לכן, זה המינימלי, כל 4 חדשים" בחוות הדעת מציינת המומחית כי הסבתא א' (מצד האב) מכבדת יותר את העדפותיה של הילדה, בעוד הסבתא מ' (מצד האם) אשר כמהה למגע עם הילדה, חוזרת ומבקשת ממנה חיבוק ונשיקה, גם כאשר הילדה אינה מעוניינת בכך.
באשר לצלע השלישית: עמדת ההורים המיועדים לאמץ המומחית העידה בחקירתה הנגדית כי הורי האומנה רואים בחיוב את הקשר עם הסבתות ומבחינתם ניתן לקיים המפגשים בתדירות משמעותית ואלה דבריה (עמ' 11 לפרוטוקול): "התרשמתי שההורים האומנים יתנו לזה מקום כמו שנותנים מקום לסבתות וכשהילדה לובשת בגד שהסבתא הביאה, הם אומרים לילדה שזה בגד של סבתא מ' או סבתא א' והם מכינים אותה למפגש. אני סבורה שכן יוכלו להתמודד ברגישות רבה. הם אפילו אומרים שיכולים לשאת תדירות גבוהה יותר כגון 5,6 מפגשים בשנה ואני סברתי שזה הרבה מדי וגם ניהלתי שיחה איתם על זה". הדברים עולים גם מהודעת העו"ס מיום 22.5.22 (עמ' 2, בפסקה שלפני האחרונה): "כיוון שהמפגש המתואר הינו המפגש שלאחר חג הפסח ומשפחת האומנה שלחה עם (הילדה) מתנות לכל סבתא לכבוד החג. כבר בתחילת הביקור הסבתות התרגשו לקבלן והניחו אותן בצד החדר ויש התפנו אל נכדתן.
סוף דבר, נפסק בזאת כדלקמן: הקטינה היא בת אימוץ כלפי שני הוריה הביולוגיים.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בנוסף טוענת כי הכרזת הקטינה בת אימוץ כלפי הוריה, כאשר שתי הסבתות נוכחות בחייה, הוא צעד העלול לפגוע ביציבותה ולכן אין לו מקום.
טוענת כי במצב דברים זה נתמלאו דרישות סע' 13 לחוק האימוץ ולכן יש להכריז על הקטינה בת אימוץ כלפי שני הוריה.
משהודה האב, בהגינותו, כי אינו מסוגל לגדל את הקטינה כעת ואף לא בעתיד הנראה לעין, נתקיימו דרישות החוק להכרזת הקטינה בת אימוץ כלפיו.
העו"ס לחוק האימוץ הודיעה כי הורי האומנה אינם מעוניינים בכל קשר בין הילדה להוריה הביולוגיים, בהיותם אנשים בלתי יציבים, העלולים לערער את עולמה הרגשי של הילדה.
...
באשר לצלע הראשונה, טובת הילדה: לפי חוות דעת המומחית, הסבתות מסייעות לקטינה בבניית זהותה (עמ' 18 לחוות הדעת): "באשר לקשר עם הסבתות, אני סבורה כי לטווח הארוך המפגשים עם הסבתות חיוביים ויעזרו לילדה בבניית הזהות. עוד התרשמתי כי המפגשים יכולים להוסיף לתחושה כי היא אהובה על ידי הסבתות, כי הן לא שוכחות אותה והן יהיו החוליה המחברת בין ההווה לעבר. עם זאת, סבתא מ' חייבת לקבל הדרכה אינטנסיבית יותר כדי שהמפגשים עם נכדתה יהיו עבור הילדה נעימים יותר ופחות מרוכזים בצרכי הסבתא. על כן אני ממליצה לקיים ביןהילדה לשתי הסבתות שלה שלושה מפגשים בשנה, בליווי ופיקוח, כשאחד מהם יתקיים מדי שנה בסמוך ליום הולדתה" בחקירתה הנגדית הסבירה המומחית (בעמ' 10): "החיבור לסבתות הוא לדעתי חיבור לעבר וכשהילדה תגדל מעט הסבתות יוכלו להגיד שאחת היא אמא של האמא ואחת היא אמא של אבא והם היו חולים ולא יכלו" בהמשך הסבירה כי מדובר בתדירות מינימלי, ואלה דבריה (עמ' 17 לפרוטוקול): "אני חושבת ש- 3 מפגשים זה מספר מינימלי כדי שלידה יהיה זכרון בין מפגש למפגש, אחד יהיה סמוך ליום ההולדת כפי שהצעתי, כדי לכוון את המפגש לעבר, ללידה, שיהיה מקום לדבר על מאיפה היא באה לעולם ושנים, על מנת לשמור על קשר מינימלי ובסיסי שפחות מזה יהיה מאוד קשה לילדה לזכור ממפגש למפגש מיהן הדמויות לכן, זה המינימלי, כל 4 חדשים" בחוות הדעת מציינת המומחית כי הסבתא א' (מצד האב) מכבדת יותר את העדפותיה של הילדה, בעוד הסבתא מ' (מצד האם) אשר כמהה למגע עם הילדה, חוזרת ומבקשת ממנה חיבוק ונשיקה, גם כאשר הילדה אינה מעוניינת בכך.
באשר לצלע השלישית: עמדת ההורים המיועדים לאמץ המומחית העידה בחקירתה הנגדית כי הורי האומנה רואים בחיוב את הקשר עם הסבתות ומבחינתם ניתן לקיים המפגשים בתדירות משמעותית ואלה דבריה (עמ' 11 לפרוטוקול): "התרשמתי שההורים האומנים יתנו לזה מקום כמו שנותנים מקום לסבתות וכשהילדה לובשת בגד שהסבתא הביאה, הם אומרים לילדה שזה בגד של סבתא מ' או סבתא א' והם מכינים אותה למפגש. אני סבורה שכן יוכלו להתמודד ברגישות רבה. הם אפילו אומרים שיכולים לשאת תדירות גבוהה יותר כגון 5,6 מפגשים בשנה ואני סברתי שזה הרבה מדי וגם ניהלתי שיחה איתם על זה". הדברים עולים גם מהודעת העו"ס מיום 22.5.22 (עמ' 2, בפסקה שלפני האחרונה): "כיוון שהמפגש המתואר הינו המפגש שלאחר חג הפסח ומשפחת האומנה שלחה עם (הילדה) מתנות לכל סבתא לכבוד החג. כבר בתחילת הביקור הסבתות התרגשו לקבלן והניחו אותן בצד החדר ויש התפנו אל נכדתן.
סוף דבר, נפסק בזאת כדלקמן: הקטינה היא בת אימוץ כלפי שני הוריה הביולוגיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו