בפנינו שלושה ערעורים שאוחדו ואשר מתייחסים להחלטות של ועדת הערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957 (להלן:"החוק") כדלהלן:
א.ע"א 3189/07-מתייחס להחלטה מיום 5/7/2007 (וע 85/06) אשר דחתה את ערעור המערער לקביעת נכות בשל פגימות בשיניים.
המשיבה טוענת כי הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי יש להכיר בפגיעה שחוה המערער במסטאיד כסיבוך אפשרי של מחלת הסינוסיטיס, והכירה בפגימה זו כנובעת מרדיפת הנאצים, אלא שקבעה כי הירידה בשמיעה בשיעור של 45 דציבל, בתדירות של 1000-4000 מצביעה על גורמים נוספים, אשר אינם קשורים לרדיפות הנאצים, ואשר הביאו לירידה בשמיעה אצל המערער, כגון בעיה הולכתית כתוצאה מזקנה.
אמנם למערער היה גידול על עצב השמיעה באוזן שמאל, אשר נקבע כי הוא תוצאה של ההקרנות, ובשל הסרתו איבד המערער את שמיעתו באוזן שמאל כליל, ואמנם יתכן כי ההקרנות גרמו נזק כלשהו לשמיעתו גם באוזן ימין, מעבר לנזק שניגרם ממחלת הסינוסים ומהניתוח, אולם, כאמור, בהיעדר חוות דעת הקובעת כי ההקרנות פגעו בשמיעתו באוזן ימין מעבר ובנוסף לאשר הוכר כבר, אין באפשרות בית המשפט לקבוע נכות על פי טענה הנטענת בעלמא.
בעיניין זה ראוי להדגיש כי ההלכה קובעת כי בערעורי נכים ניתן לערער אך ורק בשאלה משפטית ולא ניתן לערער על קביעות עובדתיות, כפי שנקבע בסעיף17(ח) לחוק (ראה רע"א 1246/02, אריאלי נ. הרשות המוסמכת, תק-על 1395, (1 2003), משום כך, איננו מוצאים לנכון שיש מקום להתערב בהחלטותיה של הוועדה בע"א 3776/06 ובע"א 3835/06 ודין הערעורים להדחות.
...
בעניין זה ראוי להדגיש כי ההלכה קובעת כי בערעורי נכים ניתן לערער אך ורק בשאלה משפטית ולא ניתן לערער על קביעות עובדתיות, כפי שנקבע בסעיף17(ח) לחוק (ראה רע"א 1246/02, אריאלי נ. הרשות המוסמכת, תק-על 1395, (1 2003), משום כך, איננו מוצאים לנכון שיש מקום להתערב בהחלטותיה של הועדה בע"א 3776/06 ובע"א 3835/06 ודין הערעורים להידחות.
סוף דבר:
11.
לאור כל האמור דין שלושת הערעורים להידחות.