מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על הכרה במחלת עצבים כנכות עקב רדיפות הנאצים

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 23.8.16 הגיש העורר בקשה להכרה מיוחדת לפי ס' 74 לחוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז 1957 (להלן: "החוק"), הדיון בבקשה הושהה לבקשתו, עד לאחר סיום הליכים שהתנהלו בין העורר למשיבה כדלקמן: ו"ע 49029-05-17- ערר על החלטת המשיבה לדחות את בקשתו להכיר בארוע מוחי ופרפור פרוזדורים כמחלות הקשורות לרדיפות הנאצים, כמחלה מוסבת מהסכרת.
טוען המערער שהגיש את בקשתו להכרה בנכות מיוחדת וכזכאי לתשלום מיוחד באוגוסט 2016 והוכר כזכאי בגין נכות מיוחדת לתגמול מיוחד באוגוסט 2019.
הוא הוכר בדמנציה ברבע בגין הרדיפות ב- 2012, בספטמבר 2017 הגיש בקשה להכרה מלאה כמחלה מוסבת ממחלת הסוכר ואז הדמנציה הוכרה הכרה מלאה רטרואקטיבית מספטמבר 2017- המועד בו הגיש בקשה להכרה מלאה בדמנציה כמוסבת מסכרת ולא מהגשת הבקשה בנכות מיוחדת באוגוסט 2016.
הועדה הרפואית מוסמכת לקבוע דרגת נכות מיוחדת המזכה בתגמול מיוחד ביחס לפגימות המפורטות בתוספת לתקנות, הכוללת "פגימת ראש" שהיא פגיעה במערכת העצבים המרכזית שנקבעה לפי דרגת נכות של מאה אחוז לצמיתות והגורמת להפרעה חמורה בשכל או בשימוש בגפיים.
...
בו"ע 12172-07-13 כהן נ' משרד האוצר נקבע כי על פי החוק והפסיקה אין מנוס אלא לנכות מסכום תקרת הקצבה "על פי הכנסה" את מה שמוגדר בסעיף 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים כ"הכנסה נוספת" קרי את מלוא קצבת הזקנה המשולמת לו בערכי ברוטו (לחשבונו נכנסת הקצבה בערכי נטו קרי לאחר ניכוי מס בריאות ולכן ישנו פער בין הסכום המופיע בבנק ולבין בסכום המופיע כניכוי בתלושי המשיבה).משכך יש לחזור ולקבוע כי ניכוי "ההכנסה הנוספת" בדמות קצבת הזקנה נעשה כדין וגם ניכוי הקצבאות הרגילות לתקופה שבגינה שולם תשלום מוגדל רטרואקטיבית קרי מיום הגשת הבקשה ועד לאישורה, נעשה גם הוא כדין.
כך קבע ביהמ"ש "על כן, אני סבור כי את פנייתה האחרונה של המערערת למשיבה מיום 12.10.09 יש לראות כפנייה חדשה לקבלת תגמולים, שנעשתה על סמך עילה חדשה והיא שינוי המדיניות של המשיבה, עילה שלא הייתה קיימת קודם לכן, ולכן לכאורה, לא היה מקום לתשלום התגמול קודם לכן או לכל המאוחר ממועד זה, ולא מדובר בראיה חדשה, בוודאי לא במובנה הקלאסי לפי סעיף 18 לחוק.
לאור המפורט בפסק דין זה הערר נדחה במלואו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתה, כדי לקנות סמכות בפני בית משפט זה מבקש המשיב לכאורה סעד כספי בגובה הפרישי כספים בגין נכויות שנקבעו לו, אך בפועל לדידו הוא מבקש לבקר את קביעותיהן הרפואיות של הוועדות הרפואיות בעיניינו מטעם הרשות, סמכות אשר אינה נתונה לבית משפט זה, אלא לועדות העררים וועדות רפואיות עליונות.
המבקשת אף מציינת כי המשיב בחר להגיש ערעורים על החלטות הרשות בפני בית המשפט המחוזי, כאשר בפועל היה עליו לפנות לועדות העררים.
במקרה דנן צודקת המבקשת כי המדובר בתביעה שעוסקת לכאורה בהחזרים כספיים המגיעים כביכול למשיב, אך למעשה היסוד הדומינאנטי בתובענה אינו סיכסוך אזרחי כספי, אלא תקיפת החלטות הרשות המוסמכת, קרי הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, ולמעשה מהוה תביעה זה ניסיון להוסיף על אחוזי הנכות שהוכרו לתובע בעניינים שונים, ועניינה בסופו של יום הנו תגמולים בחסר שמקבל המשיב לסברתו מכוח חוקי נכי רדיפות הנאצים, כאשר עיקר טענתו הנה כי הרשות מסרבת להכיר בחרשות מוחלטת באוזן שמאל הנובעת מניתוח שעבר לכריתת עצב וגידול בשל ההקרנות שקבל לטפול במחלת הגזזת.
חוק נכי רדיפות הנאצים קובע מתוה מפורש לבירור טענותיהן של מי שגורס כי הוא זכאי לתגמולים בהתאם לחוק: קביעת ההכרה בנכות על ידי הרשות, קביעת אחוזי נכות בועדה רפואית, ערעור לועדה עליונה וערעור עליה לבית המשפט המחוזי.
...
שנית, טוענת המבקשת כי יש לקבל את בקשת הסילוק על הסף באשר כתב התביעה אינו עונה על התנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") בכלל ובפרט בפרק ט"ז 1 העוסק בתובענות המוגשות בסדר דין מהיר, כאשר התובענה אשר הוגשה בסדר דין מהיר הוגשה ללא תצהיר אימות כקבוע בתקנה 214 (ג)לתקנות.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית.
סוף דבר התביעה נדחית מחמת חוסר סמכות עניינית.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ע"ו 10954-05-18 הליך זה עניינו, כפי התנסחות המערער: "מהות העירעור – אי ביצוע החלטת וועדת הער(ר)ים הכרה חלקית בסוכרת עקב מתח נפשי... מוגש בזה ערר על אי ביצוע פסק דין". נטען כי "כיום המערער חולה סכרת גבוה מאד ואי יציבה". המערער צירף לערעור (שהוגש ביום 06.05.2018) את החלטת המשיבה מיום 21.01.2010 לפיה אכן נדחתה פגימת הסוכרת עוד לפני עשר שנים מחמת הסיבה: "לאחר עיונו של רופא הרשות בחומר הרפואי קבעתי כי אין הוכחות שהנכויות הנ"ל נגרמו עקב היותך נתון לרדיפות הנאצים". על ההחלטה לעיל הגיש המערער בשעתו ערר לועדת העררים (ו"ע 26768-07-10) וזה נדחה משנקבע כי המערער איננו עומד בקריטריונים של וועדת שני מאחר הסוכרת התגלתה אצלו בחלוף למעלה מ 50 שנה מתום הרדיפות.
ע"ו 43527-05-18 בעירעור זה קובל המערער על: "אי הכרה בכריתת עצב השמיעה; אי הכרה במסמכים רפואיים; אי ביצוע פסק דין וועדת עררים; אי קיום וועדות רפואיות, אי הכרה ברופא הרשות.. אי הכרה בגיליון הניתוח בכריתת עצב השמיעה; אי הכרה בבדיקות השמיעה מבית חולים איכילוב". העירעור מיוחד לאי הכרה בפגימה שעניינה כריתת עצב השמיעה.
...
בכפוף להערה בדבר ההסדר בקשר למכשיר השמיעה- הערעור נדחה.
הנימוק הנוסף אותו מעלה המשיבה לפיו העמדתו מחדש של המערער בפני ועדה רפואית נוספת "תזיק ביתר שאת למערער שהינו אדם חולה ותגרום למתח נפשי מיותר" – לא נראה לי כנה.
אני מורה למשיבה להעמיד את המערער בפני ועדה רפואית, משחלפו יותר משישה חודשים מאז כי כינון הועדה האחרונה.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתי הדין המינהליים שליד בית משפט השלום בחיפה ועדות העירעור מכוח חוק ו"ע 52679-02-21 תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 יו"ר הוועדה כב' השופט אהרון שדה חברת הוועדה – דר' נעמי אפטר חבר הוועדה – דר' אלכס קורת מבקשים פלוני משיבים משרד האוצר/הלישכה לשקום נכים פסק דין
לפנינו ערר על החלטת המשיבה מיום 11.1.21 לפיה נדחתה בקשת העוררת להכרת בנכות עקב מחלת סקוליוזיס בנימוק שלא הוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לבין רדיפת הנאצים.
ביום 5.4.21 היתכנסה בעיניינה של העוררת ועדה רפואית (ללא נוכחותה) ועל סמך מיסמך רפואי מיום 26.10.20 מטעם ד"ר אליזבטה ילנה וילהלם שהנה רופאת המשפחה המטפלת בעוררת , קבעה הועדה כי לעוררת שבר דחיסה בחוליה מיום 1.1.98 וכן שבר בראש עצם הזרוע מיום 1.5.12 ולאור קביעתה של הועדה הרפואית נקבעו לעוררת אחוזי נכות בגין פגיעת האוסטיאופורוזיס כדלקמן: אוסטיאופורוזיס + שבר חולייתי 30% + תקנה 12; אוסטיאופורוזיס + שבר בראש עצב בזרוע 20% + תקנה 12; ובכך הועלו אחוזי הנכות של העוררת לנכות צמיתה ומשוקללת של 83%.
...
הערר נדחה וללא צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו שלושה ערעורים שאוחדו ואשר מתייחסים להחלטות של ועדת הערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957 (להלן:"החוק") כדלהלן: א.ע"א 3189/07-מתייחס להחלטה מיום 5/7/2007 (וע 85/06) אשר דחתה את ערעור המערער לקביעת נכות בשל פגימות בשיניים.
המשיבה טוענת כי הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי יש להכיר בפגיעה שחוה המערער במסטאיד כסיבוך אפשרי של מחלת הסינוסיטיס, והכירה בפגימה זו כנובעת מרדיפת הנאצים, אלא שקבעה כי הירידה בשמיעה בשיעור של 45 דציבל, בתדירות של 1000-4000 מצביעה על גורמים נוספים, אשר אינם קשורים לרדיפות הנאצים, ואשר הביאו לירידה בשמיעה אצל המערער, כגון בעיה הולכתית כתוצאה מזקנה.
אמנם למערער היה גידול על עצב השמיעה באוזן שמאל, אשר נקבע כי הוא תוצאה של ההקרנות, ובשל הסרתו איבד המערער את שמיעתו באוזן שמאל כליל, ואמנם יתכן כי ההקרנות גרמו נזק כלשהו לשמיעתו גם באוזן ימין, מעבר לנזק שניגרם ממחלת הסינוסים ומהניתוח, אולם, כאמור, בהיעדר חוות דעת הקובעת כי ההקרנות פגעו בשמיעתו באוזן ימין מעבר ובנוסף לאשר הוכר כבר, אין באפשרות בית המשפט לקבוע נכות על פי טענה הנטענת בעלמא.
בעיניין זה ראוי להדגיש כי ההלכה קובעת כי בערעורי נכים ניתן לערער אך ורק בשאלה משפטית ולא ניתן לערער על קביעות עובדתיות, כפי שנקבע בסעיף17(ח) לחוק (ראה רע"א 1246/02, אריאלי נ. הרשות המוסמכת, תק-על 1395, (1 2003), משום כך, איננו מוצאים לנכון שיש מקום להתערב בהחלטותיה של הוועדה בע"א 3776/06 ובע"א 3835/06 ודין הערעורים להדחות.
...
בעניין זה ראוי להדגיש כי ההלכה קובעת כי בערעורי נכים ניתן לערער אך ורק בשאלה משפטית ולא ניתן לערער על קביעות עובדתיות, כפי שנקבע בסעיף17(ח) לחוק (ראה רע"א 1246/02, אריאלי נ. הרשות המוסמכת, תק-על 1395, (1 2003), משום כך, איננו מוצאים לנכון שיש מקום להתערב בהחלטותיה של הועדה בע"א 3776/06 ובע"א 3835/06 ודין הערעורים להידחות.
סוף דבר: 11.
לאור כל האמור דין שלושת הערעורים להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו