סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי באר שבע (השופט עדו בן צור; ב"ל 33977-01-22) מיום 17.5.2023 שבה הוחלט כי "התשתית העובדתית שנקבעה בהליך קודם מהוה תשתית עובדתית מספקת לפי הילכת המקרוטראומה לעניין הליקוי הנטען של התובע בירכיים, וזאת לצורך מינוי מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען לעבודתו של התובע".
רקע - ההליך הקודם
בבית הדין האיזורי היתנהל הליך קודם שעניינו בתביעת המשיב להכיר בליקויים בגבו ובצווארו כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה (ב"ל 20146-09-17) (להלן - ההליך הקודם).
רקע להחלטה מושא בקשת רשות העירעור
המשיב הגיש לבית הדין תביעה חדשה – היא ההליך הנוכחי, להכיר בליקוי בירכיו כתוצאה של פגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה.
...
וכך נומקה החלטתו:
"כעולה מהעובדות שנקבעו בהליך הקודם, התובע עבד במשך 31 שנים כחקלאי עבודות ריסוס. במהלך כל שנות עבודתו התובע נהג על טרקטור, כמעט מידי יום במשך שעות רבות. בזמן הריסוס גרר הטרקטור מרסס מפוח ובזמן עבודות הפילוח גרר קולטיווטור או דיסקוס. הנסיעה הייתה בשטחים חקלאיים, בהם היו מהמורות רבות על קרקע מפולחת באופן שגרם לקפיצות של הטרקטור, כאשר הטרקטורים עליהם נהג התובע במהלך שנות עבודתו היו ללא בולמי זעזועים או כסאות אורתופדיים/פנאומטיים. לטעמנו, עובדות אלו מקימות תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי בעילת המיקטראומה, על מנת לבחון גם את הליקוי הנטען של התובע בירכיים. לעניין זה מקובלת עלינו עמדת התובע לפיה מאפייני העבודה של התובע במשך שנים על טרקטור ללא בולמי זעזועים, אשר גרר אחריו מרסס, קוליטווטר או דיסקוס, בשטחים חקלאיים מפולחים בהם היו מהמורות שגרמו לקפיצות של הטרקטור – מצביעים על עבודה בתנאים של רטט כלל גופי, ולא רק על רטט בגב ובצוואר. איננו רואים בעובדה כי המילה רטט לא נכתבה במפורש בעובדות שנקבעו בהליך הקודם כדי לשלול את קיומו של הרטט. מהעובדות המפורטות לעיל, כפי שנקבעו בהליך הקודם, ניתן להסיק קיומו של רטט כלל גופי במהלך העבודה על הטרקטור, וזאת אף אם הדברים לא נכתבו במפורש. השאלה האם מאפייני עבודה המתוארים לעיל גרמו לליקוי הנטען של התובע בירכיו היא שאלה רפואית, אשר טעונה חוות דעתו של מומחה רפואי, ואין מקום לדחות את התביעה בשלב זה טרם קבלת חוות דעת רפואית בשאלה זו. כמו כן, איננו רואים צורך לנהל הליך הוכחות נוסף, לאחר שכבר התנהל דיון הוכחות בהליך הקודם ואשר בעקבותיו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות, אשר כאמור מהוות ממילא השתק פלוגתא בהליך זה."
בית הדין האזורי נסמך בקביעתו זו על עניין קסה[footnoteRef:1] שם נקבע כך: [1: עב"ל (ארצי) 27810-12-21 שומט קסה - המוסד לביטוח לאומי (מיום 8.6.2022).
]
"הגב התחתון והירכיים אינם סמוכים במידה המבססת את האפשרות הסבירה לכאורה, ואינם מרוחקים במידה השוללת אפשרות זו. משכך, נדרשת בחינת נסיבות הענין. לאחר שבחנו נסיבות אלה הגענו לכלל מסקנה כי ההכרה במיקרוטראומה בגב עקב פעולת כיפופו ועקב הרמת משאות אינה מספקת, כשלעצמה, כדי ללמד על תנועה מקבילה במפרקי הירכיים. משכך, ההכרה במיקרוטראומה בגב אינה מייתרת את הצורך לבחון קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בפרקי הירכיים, וזאת נערוך להלן."
החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שבפני.
הכרעה
לאחר שבחנתי את כלל חומר התיק ואת טענות המוסד בבקשת רשות הערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להדחות גם מבלי להדרש לתשובת המשיב.
כך או כך, לא קיימת הצדקה לדון בהחלטת בית הדין האזורי במסגרת ערעור על החלטת ביניים, באשר לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, לפיו "אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה", וממילא טענות המוסד שמורות לו, והוא יוכל להעלותן, ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת ערעור על פסק הדין.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.
