עוד ציין המומחה, כי על סמך התעוד של הרופאה הנוירולוגית, נקבע בין היתר כי : "לאור ניסיון העבר ברור שללא טפול תרופתי עלולה התובעת להיות תחת קשיים בעבודתה".
לאחר שפירט המומחה את כלל העובדות ציין בחוות דעתו -
"האם מוצדק להפסיק את לקיחת "ריטלין" בהיריון?
עבודה מדעית שדנה בנושא של מתן "ריטלין" בהיריון, נעשתה בדנמרק בין השנים 2005 עד 2012.
כמו כן, נטען, כי לשיטתו של המומחה הנוסף, "אשה שלוקה בהפרעת קשב ורכוז ונמנעת מנטילת ריטלין במהלך ההיריון צריכה להמצא בשמירת הריון", הנה "קביעה מרחיקת לכת ומנוגדת לכוונת המחוקק שקבע שהמבחן לגימלה זו הוא מבחן המסוכנות".
דיון והכרעה
על משקלה של חוות הדעת של המומחה – היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי.
קביעותיו של המומחה השני התבססו במידה רבה על ההמלצות הרפואיות כפי שתועדו על ידי המומחית הנוירולוגית ד"ר שרקנטיוש מרתה מיום 12.07.15, שם צוינו, בין היתר ,הדברים הבאים: "מומלץ להפסיק לעבוד בזמן ההיריון – להמנע מ – STRESS מיותר שעלול להופיע בעקבות קשיים בעבודה...סובלת מהפרעות קשב וזקוקה לטפול תרופתי קבוע שתוכל לתפקד בעבודתה. בהריון אסור מוחלט לקחת METHTYLPHENIDATE. לאור האבחנה והניסיון בעבר עם הטיפול ברור שלא יכולה להמשיך לעבוד ללא טפול תרופתי עקב ירידה ביעילותה וכך מסכנת את עצמה לפיטורים, כל זה גורם ללחץ נפשי שאמור להשפיע להריון, לעור. לכן ממליצה להפסיק לעבוד בזמן הריון. פירושו של דבר שזקוקה לשמירת הריון".
המלצותיה של דר' שרקנטיוש אומצו גם כן ע"י פרופ' זהר נחום, מומחה לרפואת נשים, אשר ציין: "שב' 29 – בהריון בסיכון גבוה – ריטלין מגיל 31 עקב הפרעת קשב ורכוז, נאלצת להפסיק בעקבות המלצת נוירולוגית ויעוץ טרטולוגי שלא ממליץ את השמוש בהריון. הנוירולוגית קבעה שלא תוכל לתפקד בעבודתה, עלול להגרם סטרס שיגרום לפגיעה נוירולוגית ונפשית, על כן ממליצה על הפסקת עבודתה".
קביעותיו של המומחה השני התבססו, גם כן, על הספרות הרפואית, אשר לדידו, רואה קשר בין נטילת ריטלין לבין מומים בעוברים: "יותר עבודות תומכות בגישה שאם לוקחים "ריטלין" בהריון, התרופה עלולה לגרום למומים".
על כן, בשים לב לכל האמור לעיל ומשקיימות בעניינינו שתי חוות דיעות, סותרות, ולאור הפרוט הנרחב בחוות הדעת של המומחה השני, בית הדין בחר לתת לה יותר משקל במכלול השיקולים, ולכן יש לאמץ את האמור בה ולקבוע כי העדרותה של התובעת מעבודתה החל מיום 1.4.15 ועד ל- 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר מסכן אותה או את עוברה.
במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו.
...
בית הדין סבור שיש ליתן לחוות דעתו של המומחה הראשון משקל נמוך יחסית, שכן מסקנתו שבחוות דעתו המשלימה הייתה על אף, שגם לשיטתו, היו חסרים בידיו נתונים מהותיים (שתי השאלות שלעיל) כדי להגיע למסקנה נכונה.
על כן, בשים לב לכל האמור לעיל ומשקיימות בענייננו שתי חוות דעות, סותרות, ולאור הפירוט הנרחב בחוות הדעת של המומחה השני, בית הדין בחר לתת לה יותר משקל במכלול השיקולים, ולכן יש לאמץ את האמור בה ולקבוע כי היעדרותה של התובעת מעבודתה החל מיום 1.4.15 ועד ל- 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר מסכן אותה או את עוברה.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
