"
תקנה 135(א) לתקנות דנה בהבטחת הוצאות המשיב בעירעור וקובעת את הכלל לפיו: "עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב".
תקנה 135(ב) מעניקה לביהמ"ש שיקול דעת לסטות מהכלל הקבוע בסעיף קטן (א) וקובעת כי: "על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה".
פריט 79 לתוספת השלישית לתקנות עניינו קביעת סכום הערובה בעירעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר ונקבע בו שערעור על החלטה כזו "פטור" מהפקדת עירבון.
באשר לתכלית החקיקתית של הפטור הניתן למערער מהפקדת ערבון בעירעור על החלטה אחרת של רשם, נקבע בע"א 7523/02 דני נסים נ' מעריב, הוצאת מודיעין בע"מ, נז(1) 865 (2002) כי:
"ניתן להבין את הפטור מחובת ההפקדה לערעור על החלטה אחרת של רשם, שכן ערעור זה מוגש בפני אותה ערכאה שהרשם מכהן בה, ובמובן זה ניתן לראות באותו ערעור חלק מן ההליך המתנהל באותה ערכאה, ואין מקום לחייבו בהפקדת ערבון, אלא אם כן חויב המערער בהפקדת ערבון בגדריו של ההליך העקרי לפי מצוות תקנה 519."
בעיניין מועב (פסקה 15) צוין כי:
"הפטור מהחובה להפקיד ערבון עשוי להחשב כחלק מתפיסת-היסוד של המחוקק לאפשר לבעל-דין שעניינו נדון לפני רשם, להביא את עניינו לבחינה ערעורית לפני שופט של אותה הערכאה, תוך הסרת חסמים דיוניים מקובלים החלים בהליכים ערעוריים על "החלטות אחרות" של שופטים, קרי - ללא צורך בבקשת רשות ערעור וכן ללא צורך בהפקדת ערבון.
...
מקל וחומר, יש לקבל את הבקשה במקרה זה שבו מדובר בערעור על החלטה הדוחה בקשה לפטור מאגרה (להבדיל מפסק דין) המוגש לאותה ערכאה שנתנה את ההחלטה (להבדיל מערכאה גבוהה יותר).
בטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) תשפ"ב – 2022 מוצע בין היתר לתקן את תקנה 135(ב) כך שייקבע שבית המשפט מוסמך להורות על הפקדת ערובה "גם אם לא נקבעה ערובה כאמור בנוגע לאותו הליך בתוספת השלישית".
המבקש "מציף" את בתי המשפט בבקשות לרוב והכל "בניסיון כפייתי להימלט מהצורך לשלם אגרות מחד או להפקיד ערבון סמלי להבטחת הוצאות המשיבים מאידך". לכן, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה והתשובה, אני סבור שיש לתת רשות ערעור, היות שמדובר בשאלה משפטית עקרונית והיא האם היה מוסמך בית המשפט לחייב את המבקש בהפקדת ערובה, למרות שעל פי התוספת השלישית לתקנות, ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר פטור מהפקדת ערובה?
ברע"א 1875/21 יוסף שחם נ' אגף מס הכנסה (23.05.2021) קבע ביהמ"ש כי:
"הלכה היא כי החלטות הנוגעות להפקדת ערובה הן החלטות דיוניות-ניהוליות באופיין, המצויות בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת. משכך תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או שהיא גורמת לעיוות דין... בבסיס סמכותו של בית המשפט לחייב צד להליך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד, שתי תכליות מרכזיות: הראשונה, הנלמדת מלשונה, היא הבטחת תשלום הוצאותיו של הצד הפסיבי ("הנתבע"), ככל שבסופו של יום יידחה ההליך בו מדובר וייפסקו הוצאות לטובתו; השנייה, היא מניעת ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות והרתעה מפני הגשת הליכי סרק – תביעות, בקשות, או ערעורים, לפי העניין.
ברם, אני סבור כי משמתקין התקנות קבע שערעור על החלטת רשם פטור מהפקדת ערובה, לא מוסמך בית המשפט לקבוע שתופקד ערובה.
סיכומו של דבר: הערעור מתקבל.
המשיבים ישלמו למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.
