ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בדבר סגירת תיק בטענת פרעתי

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל (כבוד הרשמת פזית גלעדי אליהו) מיום 4.1.2020 (וכן מיום 17.2.2020) בתיק הוצל"פ 524955-03-19, במסגרתה נדחתה הבקשה להחלפת זוכה וניתנה הוראה בדבר סגירת התיק.

אך הבחירה להפנות את המבקשת (או את הנציגות, ככל שהיא מעוניינת בכך) לנקיטת הליך מתאים או להגשת בקשה מתאימה בפני המפקח על הבתים המשותפים בתל אביב, נכונה במיוחד לאור העובדה העולה מהטיעונים שהעלו שני הצדדים בפני כב' הרשמת, כי ממילא ישנה היתדיינות נוספת בין הצדדים בתיק אחר תלוי ועומד בפני כב' המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב, "שאף בו עולה שאלת חוקיות בחירתו וכהונתו של אותו וועד הבית" (בלשונו של המשיב, בסעיף 14 של היתנגדות המשיב בגדרי בקשתו בטענת פרעתי).

...

ברם, משהגענו עד הלום, ומשלא שוכנעתי כי נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטות כב' הרשמת, איני רואה מניעה כי הנושא יובא ע"י הנציגות (או המבקשת, כפוף לכך שבוצעה המחאת זכות כדין), בפני המפקח על הבתים המשותפים, ולאחר שזו תעתור לסעד המתאים (כתלות בזהות העותרת), יינתן פסק דין בלתי מותנה הניתן לביצוע במישרין בלשכת ההוצאה לפועל.

סיכומו של דבר – כמפורט בפתח הדברים, בקשת רשות הערעור הוגשה שלא כראוי, ודינה להידחות על הסף.

גם לגוף העניין, משלא עלה בידי המבקשת להצביע על טעות או פגם בהחלטות נשוא בקשת רשות הערעור, המצדיקים התערבות בהן, בקשת רשות הערעור נדחית.

ראוי לציין גם כן: כאמור, בפסק הדין בעירעור שהגישה ב.ס.ט על החלטת רשם ההוצאה לפועל, ציין בית משפט השלום בתל אביב כי בקשת ב.ס.ט לסגירת תיק ההוצל"פ לא נדונה לגופה, וכי היא יכולה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי" תוך העלאת טענות בענין סגירת התיק או בקשה נפרדת לסגירת התיק.

והינה, ב.ס.ט מנהלת (כזכותה, כמובן) בקשת רשות לערער על פסק הדין בעירעור ופונה בבקשה זו שבפני, אולם כל זאת מבלי לטעון כי היא עשתה לצד אלה את הדבר האלמנטרי והוא – הגשת בקשה חדשה בפני רשם ההוצאה לפועל בטענה שיש לסגור את תיק ההוצאה לפועל, על מנת שתדון לגופה.

ראינו לעיל, כי בפסק הדין בעירעור, בית משפט השלום בתל אביב דוקא הפנה את ב.ס.ט להגיש בקשה או בקשות נוספות דוקא במסגרת תיק ההוצאה לפועל ("ניתן להגיש בקשה בטענת 'פרעתי' ולכלול במסגרתה את כל הטענות לרבות העתירה לסגירת התיק בטענה של פגם בפתיחתו, ואף ניתן להגיש בקשה נפרדת לסגירת התיק ולהתמקד בטענות בגינן סבורה המערערת שלא היה מקום לפתיחת התיק ויש להורות על סגירתו" (פס' 7).

...

הבקשה נדחית.

בענין שכר טרחת עורך דין: מצד אחד, ב.ס.ט הועילה להסכים לסכם ללא צורך בדיון על-פה. מצד שני, מקובלת עלי טענת לבן לפיה יש להתחשב בפסיקת הוצאות התנהגותה הדיונית של ב.ס.ט כמפורט לעיל.

הנני קובע כי המבקשים, אגודת ב.ס.ט – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ומר מרדכי פליבה (אשר צורף כמבקש בבקשה למקרה ש-ב.ס.ט תחויב בהוצאות ועל מנת לחסוך הכרעה בבקשה לחייב את ב.ס.ט בהפקדת ערובה), יחד ולחוד, ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך של 13,000 ₪.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשדוד (כב' השופט יהודה ליבליין) מיום 31.8.18 בעש"א 39203-08-17 ולפיה נדחה עירעורו של המבקש על החלטת רשמת לישכת ההוצאה לפועל אשדוד (כב' הרשמת איריס כהן) מיום 4.8.17 בתיק הוצל"פ 25-00566-08-6 שם נדחתה טענת "פרעתי" לה טען המבקש ונדחתה טענתו ולפיה בינו למשיב נערך הסכם פשרה לסגירת תיק ההוצל"פ, הסכם במסגרתו כך טען, שילם סך של 940,000 ₪ לסילוק החוב וסגירת תיק ההוצל"פ. כפי שאפרט להלן, לאחר שעיינתי במסמכים הרבים שצרפו הצדדים ולאחר עיון בתשובת המשיב לבקשת רשות העירעור מסקנתי הנה שדין הבקשה להדחות.

בית המשפט קמא בהחלטתו קבע, כי לא יעשה מלאכתו קלה, ויבחן היטב את החלטת רשמת ההוצאה לפועל כאשר במרכז פסק הדין קמא היתייחס בית המשפט לטענות המבקש לאותן שגגות נטענות שנפלו כשיטתו בהחלטת רשמת ההוצל"פ. בית המשפט קמא היתייחס לטענת אותו הסכם פשרה, מושא טענת הפרעתי וקבע כי הסכם הפשרה לא גובה בכול ראיה תוך שנקבע כי לא היתה מחלוקת שלא נערך כל הסכם בכתב ולא ניתנה כל הודעה ללישכת ההוצאה לפועל בדבר קיומו של הסכם הפשרה.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשדוד (כב' השופט יהודה ליבליין) מיום 31.8.18 בעש"א 39203-08-17 ולפיה נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשמת לשכת ההוצאה לפועל אשדוד (כב' הרשמת איריס כהן) מיום 4.8.17 בתיק הוצל"פ 25-00566-08-6 שם נדחתה טענת "פרעתי" לה טען המבקש ונדחתה טענתו ולפיה בינו למשיב נערך הסכם פשרה לסגירת תיק ההוצל"פ, הסכם במסגרתו כך טען, שילם סך של 940,000 ₪ לסילוק החוב וסגירת תיק ההוצל"פ. כפי שאפרט להלן, לאחר שעיינתי במסמכים הרבים שצירפו הצדדים ולאחר עיון בתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור מסקנתי הינה שדין הבקשה להידחות.

איני סבור שבענייננו הונחה תשתית לדחיית הממצאים העובדתיים שנקבעו התומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט קמא ולא מצאתי כי נפלה כל טעות שבחוק בקביעות של בית המשפט קמא כך ובין היתר קביעותיו של בית המשפט קמא כי הטוען טענת פרעתי עליו נטל השכנוע להוכחת טענתו או בקביעות האחרות של בית המשפט קמא.

לפיכך, לא מצאתי שיש מקום למתן רשות ערעור ואני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש ישלם הוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.

בפסק הדין, דחה בית משפט קמא את ערעור המבקשים על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם חאיק) מיום 8.11.21, בתיק הוצל"פ 50023-05-21.

בהחלטתו, דחה רשם ההוצל"פ את בקשת המבקשים בטענת "פרעתי" וכן, את הבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ. המבקשים ממאנים להשלים עם פסק הדין ומכאן הבקשה דנן.

המבקשים הגישו בקשה לסגירת התיק בטענת "פרעתי". בין היתר, נטען להתיישנות פסק הדין של בית המשפט העליון, ולהיעדר אחריות כיוון שבמועד פטירת המנוח לא ידעו יורשיו על חובות ולא הובאו כאלה לידיעתם, זאת אף לאחר שפירסמו הודעה לנושיו, בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה – 1978 (להלן: "חוק הירושה").

סמכות רשם ההוצאה לפועל מצומצמת לטענות פרעון החוב רק לאחר מועד מתן פסק הדין ר' ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות, 2021, חלק ראשון עמ' 272(5) (להלן: "המלומד בר אופיר"): "כלומר: לאחר שפסק הדין כבר ניתן, אי אפשר לעורר טענה שגובשה לפני מתן פסק הדין נגד חבותו העקרונית של החייב, ואף לא נגד הקף החוב. טענת פרעון שגובשה לפני מתן פסק הדין, יש לטעון בבית המשפט שדן בתביעה. ואם לא נטענה שם כי אז עבר זמנה ולא ניתן להעלות אותה בפני הרשם, מכיון שאין הוא משמש דרגת ערעור על פסק דין של בית המשפט. ובמילים אחרות: טענת פרעון שכבר היתה קיימת לפני מתן פסק הדין, לא תשמע בלישכת ההוצאה לפועל.." ; דהיינו, היה על המבקשים להעלות את טענותיהם, בדבר הקף החיוב והפטור לו הם טוענים, במסגרת ההליכים שהתנהלו הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון.

...

טענות המבקשים המבקשים סבורים, כי יישום הוראות הדין הרלוונטיות על נסיבות המקרה, מובילה למסקנה בלעדית, לפיה הם פטורים מסילוק החוב מושא הליך ההוצל"פ שנפתח נגדם.

העולה מהמקובץ הוא, כי החלטת רשם ההוצאה לפועל ופסק דינו של בית משפט קמא, לא רק שאין בהם עיוות דין אלא הם עולים בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה והוראות החוק.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישלמו את הוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ (כולל מע"מ).

ההליכים והעובדות הרלוואנטיות לפני ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת הילה דקל צמח) מיום 19.12.22 בתיק הוצל"פ 504810-04-22, אשר קיבלה בקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המשיבה (ההחלטה צורפה כנספח ה' להודעת העירעור).

המערער השיב וניתנה ההחלטה נשוא העירעור על יסוד הכתובים, במסגרתה הורתה הרשמת על סגירת התיק.

המערער טען, כי בפסק הדין צוין באופן מפורש כי התשלום שנפסק הוא בגין חוסר בהפרשות פנסיוניות כך שהילכת ביה"ד הארצי לעבודה בדבר ניכוי שיש לבצע מרכיבי שכר עבודה ופיצויי פיטורין אינה רלוואנטית, ושגתה הרשמת עת החילה הלכה זו במקרה דנן.

ברע"א 5438/09 גרוסמן נ' אסלן (19.11.2009) נקבע כי נטל השיכנוע בטענת פרעתי אינו עובר אל הזוכה לעולם.

...

שם, דובר על חיוב פסוק לפיו הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר, היינו עסקינן בחיוב שטיבו הוא שכר עבודה, ועל כן ציון הסכום ללא המונח "נטו", מלמד כי מדובר בסכום ברוטו, ועל המעביד לנכות איפוא את המסים ויתר תשלומי החובה החלים על תקבול כזה.

כפי שפירטתי לעיל, סבורני כי לא היה מקום לסווג את התקבול בגין חוסר בהפרשות פנסיוניות כשכר עבודה, ונדמה כי מעמדו הוא כתקבול נלווה לשכר.

סיכום מכל הטעמים האמורים, הערעור מתקבל והחלטת הרשמת תבוטל.