ערעור על החלטת רשמת בדבר דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

סוף דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת נדחית.

...

שכן, הנתבעת 1, חברת קניזו שיפוץ לכל 2014 בע"מ, הינה "אישיות משפטית נפרדת" וכי "אין בתביעה... מקרה חריג" לעקרון זה. המבקשת אף חזרה על טענותיה אלה במסגרת בקשה עצמאית שהגישה "לדחיית התביעה על הסף" כנגדה, בה ציינה כי טענות המשיב אינן מקימות עילה להרמת מסך בין חברת קניזו ובינה ועל כן דין התביעה נגדה להידחות.

למרות האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת.

זאת, כיוון שבחינת סיכויי הערעור, שכאמור לעיל הינם "שיקול חשוב ומהותי" (עניין יוסף עאמר, שם) מביאה למסקנה כי סיכויי הערעור על החלטת הרשמת נמוכים.

סוף דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת נדחית.

כך, משהידיעה בפועל על ההחלטה הייתה במועד הנ"ל, לנוכח פגרת חגי תשרי ותקנות החרום אשר דחו את המועדים בבתי המשפט השונים בשל המילחמה, הרי שהלכה למעשה המועד להגשת בקשת רשות העירעור נדחה למועד בו הוגשה הבקשה בפועל.

ממילא לא ניתן היה להסיק מכך שבבקשת ארכה זו לא אוזכרה כוונת המערערת להשיג על החלטת בית הדין האיזורי שלא לפסול את חוות הדעת, כי אין בכוונתה לעשות כן. אדרבא, לשיטת המערערת מסקנה שכזו תביא למצב אבסורדי בו גם אם הייתה המערערת מבקשת להגיש את בקשת רשות העירעור בתוך המועד – ולאחר שהוגשה בקשתה למתן ארכה להגשת התצהירים – לא היה באפשרותה לעשות כן. זאת, מחמת אותה ציפייה של המערערת לסיום ההליך בעיניין זה, המתבססת על כך שרצון המערערת להגיש בקשת רשות ערעור כאמור לא אוזכר בבקשתה למתן ארכה להגשת תצהיריה.

תקנה 4 לתקנות החרום, תחת הכותרת "הארכת מועדים" קובעת כי "תקופת תקפה של ההודעה לא תבוא במנין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג שנקבע בחיקוק או שקבע בית דין או רשם". אולם, נראה שאין המערערת יכולה להיתלות בתוקפן של תקנות החרום (שהחלו ב-9.10.2023 כאמור) ומעצירת המועדים במסגרתן, שעה שהיה עליה להגיש את בקשת רשות העירעור 18 ימים לפני כן, עד יום 20.9.2023.

...

אכן, אותה טעות עליה משליכה המערערת יהבה פורטה בתצהירו של בא כוחה, אולם לא מצאנו בפירוט זה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.

לנוכח האמור לא מצאנו כי סיכויי בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי טובים במידה כזו המצדיקה הארכת המועד.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

לפניי בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתי מיום 31.03.2024, בגדרה נדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-הדין מיום 28.12.2022 אשר ניתן ברע"צ 19501-11-22 (כב' השופטת רביע ג'באלי), אגב חיובו של המבקש בהוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

ההליך לפני בית-המשפט קמא ניפתח כבקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשמת ההוצאה לפועל מלכה עזאם, בין היתר החלטה מיום 27.09.2022, בדבר בקשותיו של המבקש לקבל את מיסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל כבר בהחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ הובהר כי המבקש מגיש בקשות חוזרות בעיניין זה, ואף שהטענה הועלתה זה מכבר ונידונה לפני רשמים אחרים, מצאה לנכון להבהיר, כי המסמכים אינם סרוקים במערכת בהיתחשב בכך שהתיק ניפתח ביום 29.11.1995; כבוד הרשמת הבהירה, כי במקרה דנא מתקיימת חזקת התקינות לפיה רשומי התיק משקפים את ההליכים שננקטו ולא עלה בידי המבקש לסתור אותה, ובכלל זה בדבר מסירת אזהרה מלאה ביום 11.01.1996, וכן העובדה כי המבקש השתהה בפניותיו בזמן אמת לפני שנים, הגיש בקשות, זנח אותן, וחזר והגיש בקשות בעניינים שונים (כגון בקשה לסגירת תיקים, בקשה לסגירת תיק מחוסר מעש, בקשה בטענת פרעתי, אף שזו הוכרעה), וכל זאת לאחר שנים (בשנת 2016, 2018, 2019).

עתה, בתום חצי שנה מאז ההחלטה האחרונה ולאחר למעלה משנה מאז מתן פסק-הדין בבקשת רשות העירעור, ביום 31.03.2024 פנה המבקש בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור; המבקש טען בין היתר, מתנהלים נגדו שישה תיקי הוצאה לפועל, כאשר פסקי הדין אינם סרוקים, ואין לו אינדיקאציה בדבר מקור החיוב.

...

העובדה כי נותרה לה אפשרות דיונית כלשהי שעדיין לא מוצתה על ידי המבקש (דבר המפליא כשלעצמו), לבקש את הארכת המועד, אין משמעה כי קיימת הצדקה להיעתר לה, ואף בית המשפט העליון ציין כי "איני נוקט כל עמדה באשר לגורלה של בקשה שכזו, ככל שתוגש". על המבקש הארכת מועד שכזו להראות כי קיימים סיכויים להליך בו הוא נוקט וכן להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים פניה שכזו לבית-המשפט, וזאת כמצוות תקנה 176 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

בשל התנהלות זו של המבקש ניתנה החלטתי כפי שניתנה וזאת בין היתר בהפנייה להחלטה אחרת בעניינו כפי שניתנה על ידי לאחרונה בבקשה לפטור מאגרה בעת"מ (נצרת) 18042-01-24 אר-שם תעשיות חצור בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו, 22.02.2024).

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין הבקשה להידחות.

בהתייחס לטענת המשיבה בדבר האפשרות להגיש ערעור על פסק דינו של רשם בית הדין הארצי נבהיר כי החלטת הרשמת מושא העירעור היא החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ועל כן היא בגדר "החלטה אחרת". שכן, גם החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובכך סוגרת את ההליך מושא הבקשה היא בגדר "החלטה אחרת" ולא "פסק דין" [ע"ר (ארצי) 2197-10-15 מיטראל בע"מ - לישכת המסחר תל אביב (28.03.2016)].

...

לטעמנו, אין די בכך שהמערערים ציינו בהודעתם מיום 5.7.2023 כי הגישו בקשה להוצאת צו ירושה, ובמועד זה היה עליהם להבהיר כי הוצא צו ירושה והליך הבקשה להארכת מועד אינו רלוונטי.

לנוכח האמור, אנו מחייבים את המערערים בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 4,000 ₪.

סוף דבר הערעור נדחה.

...