ערעור על החלטת רשם שלא להעניק פטור מתשלום אגרה וערבון

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 4991/20 מיום 10.8.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

הרשם ציין בהחלטתו כי על אף שניתן להניח כי מצבו של הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, אין עילה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

ברם, בהיתחשב במכלול השיקולים הרלוואנטיים, וביניהן האינדיקציות הנוגעות למצבו הכלכלי של המערער, העמיד הרשם את הערבון על סך של 15,000 ש"ח. מכאן העירעור שלפנַי בו טוען המערער כי הרשם לא עמד בחובתו לנמק את החלטתו בהתאם לתקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

...

דין הערעור להידחות.

] לפנַי ערעור על החלטות כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 26.12.2019 ומיום 31.12.2019 בע"א 7617/19, במסגרתן נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרת בית משפט ומהפקדת ערבון.

לצד העירעור הגיש המערער בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

קיומן של ראיות לכאורה לא מעניק "פטור אוטומאטי" מתשלום אגרה והן אינן מהוות תחליף להצגת תשתית עובדתית עדכנית מתאימה (ראו: בש"א 7799/19 בן ארי נ' כונס הנכסים הרישמי (2.12.2019); בשג"ץ 6455/17 מזרחי נ' מדינת ישראל (27.8.2017)).

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

בבית המשפט העליון ע"א 5797/19 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערת: ריבה עזריאלנט נ ג ד המשיבים: 1. אהוד בן ש"ך 2. מרדכי בן ש"ך 3. תשבחות חברה להשקעות ישראליות 4. שכביץ בע"מ 5. פטרולגז חברת הגז הישראלית ( 1969) בע"מ 6. מדינת ישראל בקשות למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון; תשובה מטעם המדינה; תשובה מטעם המשיבים 5-1; תגובה מטעם המערערת לתשובות; בקשה לדחיית העירעור על הסף; תשובת המערערת לבקשה; תגובת המשיבים לתשובה ][]פסק-דין והחלטה

המערערת לא הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין מיום 24.3.2019, ומשלא ניתן לשנות את סיווג ההליך לבקשת רשות ערעור (להבדיל מהכיוון הפוך, ראו: תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אין מנוס ממחיקת העירעור ככל שהוא מופנה נגד פסק הדין מיום 24.3.2019 (ראו והשוו: בש"א 9480/11 שלופה נ' פריסקו (24.1.2012)).

...

אולם, על מנת שלא ליצור "מעגל שוטה" דיוני אני מורה כי המערערת תשלם אגרה בסך של 1,000 ש"ח ותפקיד עירבון בסך של 5,000 ש"ח. לסיכום: אני מורה על מחיקת הערעור על הסף ככל שהוא מופנה נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 24.3.2019.

לעומת זאת, הבקשה למחיקת הערעור ככל שהיא מופנית נגד ההחלטה מיום 18.6.2019, נדחית.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.

בבית המשפט העליון רע"א 7100/20 ע"א 8325/20 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המבקש ברע"א 7100/20 והמערער בע"א 8325/20: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. רשות האכיפה והגביה 4. דואר ישראל 5. בנק איגוד לישראל 6. בנק אוצר החייל 7. בנק דיסקונט בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ 11. בנק ירושלים 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראל 16. בנק פועלי אגודות 17. הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ סיווג הליך; בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון ][]החלטה

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת העירעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעיניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בעירעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

...

בסופו של דבר ולאחר התערבות בא כוחו, שוחרר סכום הקצבה לידי המערער אך בגין העיכוב בשחרור הכספים הוגשה בקשת האישור אשר בגדרה עתר המערער לחייב למעשה את הבנקים המשיבים בתשלום פיצוי בסך כולל של מאות מיליוני שקלים חדשים.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי המערער מיצה את זכות הערעור בנושא האגרה עת ערער על החלטת הרשמת בזכות בפני בית המשפט המחוזי, ומשכך אין לאפשר לו לערער פעם נוספת בזכות על אותה החלטה, במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי שמחק את בקשת האישור בשל אי-תשלום האגרה.

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בערעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי המערער רשאי להשיג במסגרת ע"א 8325/20 גם על ההכרעה בנושא הפטור מאגרה.

בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהערעור מתמקד למעשה בסוגיית אי-תשלום האגרה בבית המשפט המחוזי ובהינתן הגישה המקלה הנוהגת ככלל ביחס לחיובו של תובע ייצוגי בהוצאות משפט (למשל, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 32 (22.1.2015); ע"א 2053/18 ואכים נ' שופרסל בע"מ (29.7.2018)), סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן פטור מתשלום האגרה ובהעמדת שיעור העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. סוף דבר (א) המערער רשאי להגיש עד ליום 5.9.2021 כתב ערעור מתוקן בגדר ע"א 8325/20, כמפורט לעיל.

פעמים רבות ערעורים על החלטות רשם הם בעינייני אגרות וערבונות ועל מנת למנוע "מעגל שוטה", שבו בעירעור שיוגש בעיניין אי מתן פטור מתשלום מאגרה או אי מתן פטור מעירבון, יצטרכו להפקיד עירבון או להגיש פטור מעירבון, קבעו כבררת מחדל פטור מהפקדת עירבון.

...

את השלב שבו מצוי המכר והגיע למסקנה כי יש צורך לחייב בהפקדה בערובה.

אין מקום להתערב בשיקול דעתו ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.