ערעור על החלטת רשם סימני המסחר בעניין "דירות מפה לאוזן

בבית המשפט העליון רע"א 3671/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: מיכל כהן נ ג ד המשיבה: רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק) בעש"א 61458-09-19 מיום 10.5.2020

בנוסף, המבקשת הקימה חברה בשם "דירות מפה לאוזן בע"מ", והיא אף מפעילה אתר אינטרנט שקרוי "דירות מפה לאוזן". ביום 5.12.2017 נרשם, לבקשת המבקשת, סימן מסחר מעוצב הנושא את השם "דירות מפה לאוזן" בגופן מסוים ולצידו איור של כדור ועליו דוגמאת מפה (להלן: סימן המסחר המעוצב).

בהקשר זה נטען כי הראייה שהוסיפה המבקשת מצביעה על כך שחוג הציבור הנוגע לעניין מכיר היטב את ה"מותג" "דירות מפה לאוזן" וכך ניתן ללמוד גם מבחירתם של צדדים שלישיים להשתמש בו, ולהנות, לפי הטענה, מן המוניטין שצבר.

כידוע, רשות לערער "בגילגול שלישי" תנתן במשורה, מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר המנעות ממתן רשות ערעור תיגרום למבקש עוות דין חמור, וכך הם הדברים גם כאשר מקורה של בקשת הרשות לערער בהחלטה של רשם הפטנטים, בשים לב למאפייניו ומומחיותו המקצועית (רע"א 1867/17 NOVARTIS AG נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פסקה 7 (8.11.2017); רע"א 4100/17 L'Oreal נ' סנו מפעלי ברונוס בע"מ, פסקה 7 (7.6.2017); רע"א 2341/13 Mindcake llc נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני מסחר, פסקה 18 (8.8.2013)).

...

בהמשך לכך נקבע כי בהוספת המילה "דירות" לביטוי "מפה לאוזן" אין כדי לשנות מן המסקנה כי עסקינן בסימן תיאורי, החסר אופי מבחין אינהרנטי; וכי לא הוכח כי הסימן המבוקש לרישום רכש אופי מבחין, אף לא בהינתן היקף הפעילות הרחב של המבקשת ברשת החברתית, אשר עמד, לטענתה, על כ-800,000 עוקבים (ולמען שלמות התמונה אעיר כי בנושא זה העירה הפוסקת, במהלך הדיון לפניה, כי "נראה לי שהגזמתם קצת כלפי מעלה בכמה מאות אלפים"; עמ' 7 ש' 17-16 לפרוטוקול הדיון שצורף כנספח ד' לבקשה שלפניי).

לטענת המבקשת בית המשפט המחוזי הכיר בפסק דינו בכך שהביטוי "דירות מפה לאוזן" אינו שגור בשפה, וקביעה זו הייתה צריכה להובילו למסקנה כי אין מדובר בצירוף תיאורי מובהק שאין מקום להפקיעו מנחלת הכלל.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בעניין זה הגיעו הפוסקת ובית המשפט המחוזי למסקנה זהה, הנטועה בדל"ת אמותיו של המקרה, וזאת אף לאחר שבית המשפט קיבל את בקשתה של המבקשת להציג ראייה חדשה בשלב הערעור ובחן אותה לגופם של דברים.

בנסיבות האמורות, ובשים לב גם לכך שהמבקשת מחזיקה בסימן המסחר המעוצב, הבקשה גם לא מגלה עיוות דין מן הסוג המצדיק בירור נוסף לפני ערכאה זו. הבקשה נדחית אפוא.

האם יש להתערב בהחלטת כב' הפוסקת בקניין רוחני לפיה אין לרשום את סימן המסחר "דירות מפה לאוזן" (לא מעוצב) עבור נכסי דלא ניידי? זו השאלה העומדת להכרעה בעירעור זה. הרקע והחלטת כב' הפוסקת המערערת, גב' כהן, הקימה לפני כ-12 שנים קבוצת אינטרנט בשם "דירות מפה לאוזן", כדי לסייע בפיתרון מצוקת הדיור, ולהציע לציבור דירות להשכרה או לרכישה במחירים הוגנים.

שנה לאחר מכן (ביום 11.7.18) הגישה המערערת את הבקשה מושא העירעור, לרישום סימן מסחר "דירות מפה לאוזן" (לא מעוצב) בסוג 36 עבור "נכסי דלא ניידי". המערערת טוענת כי כשהגישה את בקשתה עקבו אחר פעילותה בדפים השונים ברשתות החברתיות מעל ל-800,000 עוקבים, ומספר זה גדל והלך וחצה את רף התשע מאות אלף עת הוגש העירעור (איפשרתי לה להגיש ראיות נוספות בעיניין זה בשלב העירעור).

עמדה על הדברים כב' השופטת נתניהו בבג"ץ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309, 315 (1988): על הרשם, הבא להחליט בדבר רשומו של סימן מסחר, לשקול, אם יש לסימן אופי מבחין מטיבו, ועד כמה הפך השמוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין (המשמעות השנייה).

שלישית עמדתי על הנטל הראייתי המוגבר המוטל על המערערת אלא שנטל זה הוא כבד עוד יותר בנסיבות העניין.

...

המשיבה טוענת שיש לדחות את הערעור.

הם מתארים את פעילותו של בית העסק ואת הבסיס לה. כמו הפוסקת גם אני סבור כי ניתן ללמוד לענייננו מפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2673/04 קופי טו גו שיווק (1997) בע"מ נ' ישראל שקד (פורסם במאגרים; 2007).

בענייננו שלנו, הסימן המבוקש מתאר באופן ישיר את הפעילות העסקית – צבירת מידה אודות דירות הנעשה מפה לאוזן – "דירות מפה לאוזן". המסקנה הנובעת מאלה היא שלא נמצא הבסיס להתערב בהחלטתה המנומקת היטב של כב' הפוסקת, לפיה עניין לנו בצירוף מילים בעל משמעות תיאורית.

הערעור נדחה.

רקע לפניי ערעור מכוח סעיף 19 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה או פקודת סימני מסחר), על החלטת רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר מר אופיר אלון (להלן: הרשם), שניתנה ביום 2.11.22.

למשל: השם "גלאט למהדרין" בקשר של בשר ועופות (ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסם במאגרים; 2007)); המילה "תירוש" בקשר של מיץ ענבים (עניין תירוש); השם "מדיטציה טרנסנדנטלית" אשר מזהה את שיטת המדיטציה עצמה (עש"א (מחוזי ת"א) 42532-02-18 Maharishi Vedic University Limited נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם במאגרים; 2019)); השם "Touch Bar" בנוגע למשטח הפועל על ידי מגע (עש"א (מחוזי י-ם) 37853-11-19 Apple Inc נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם במאגרים; 2023)); הביטוי "דירות מפה לאוזן" (סימן מילולי) בנוגע לקבוצה ברשת חברתית שבה מפרסמים אנשים פרטיים דירות (עש"א (מחוזי ת"א) 61458-09-19 כהן נ' רשות הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (פורסם במאגרים; 2020) (להלן: עניין דירות מפה לאוזן); הביטוי "coffee to go" בנוגע לקפה שניתן לקחת לדרך (ע"א 2673/04 קופי טו גו שיווק (1997) בע"מ נ' שקד (פורסם במאגרים; 2007)).

...

אני קובע אפוא כי יש ניתן לרשום סימן מסחר ביחס לסוגים הבאים: א) סוג 9: סרטי וידאו והקלטות וידאו עם הקלטות אנימציה; משחקי מחשב; תוכנות מחשב הניתנות להורדה למטרות לימוד, הוראה ומשחק; תוכנות חינוכיות לילדים; ספרים אלקטרוניים ו/או דיגיטליים; ספרי שמע; סרטי שמע ו/או וידאו; תקליטורים; תוכנות יישומיות לטלפונים ניידים והתקני ניו מדיה אחרים ("אפליקציות") לצרכי לימוד, הוראה ו/או משחק.

אני סבור כי השניים רחבים מדי, והטובין והשירותים הנכללים בהם אינם נתפסים באופן ברור בעיני הצרכן עם היצירה, ומשכך גם לא עם המערערת.

התוצאה הערעור מתקבל ברובו, בהתאם למפורט בפסקה 90.