מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת רשם לפטור מתשלום אגרה בתביעה חוזית

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת דקלה קליין) מיום 30.3.2020 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 503704-11-19, אשר בו קיבלה טענת "פרעתי" שהגישה המשיבה, והורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל תוך חיוב המערער בהוצאות.
המערער ניהל הליך משפטי בתביעת ניזקי רכוש (תביעות רכב) מול המשיבה, וזכה (תא"מ 9641-02-18).
משכך, הגישה המשיבה בקשה בטענת "פרעתי". המערער טען בתשובתו לבקשה כי: "[...] העיקול אינו חל על הכספים אשר מגיעים לב"כ הזוכה כשכר טירחת עו"ד ואגרה, שכן כספים אלה כלל אינם שייכים לזוכה, אלא נפסקו ע"י בית המשפט לטובת בא כוחו של הזוכה, אשר טרם קיבל את התשלום בגין טירחתו ובגין האגרה אשר שולמה על ידו לבית המשפט" (סעיף 7 לתשובה לבקשה בטענת "פרעתי") כב' הרשמת קיבלה את הבקשה בטענת "פרעתי", וקבעה, בין היתר כי: "אין ממש בטענה כי שכ"ט ואגרה שייכים לב"כ הזוכה. לפי פסק הדין מושא תיק זה, יש לשלמם לתובע, קרי, לזוכה, ולפיכך צו העיקול חל עליהם" (סעיף 13 להחלטה בטענת "פרעתי").
רוצה לומר: אילו ביקש המערער לפטור עצמו מתשלום שכר הטירחה וההוצאות – היה הסכם שכר הטירחה חל. בעניינינו, מבקש המערער להחיל את הכלל האמור על זכויותיו של צד שלישי (נושה-בעל עיקול) – ואני מתקשה לראות מדוע זה יש להעדיף את זכותו החוזית של עורך הדין על זכותו המעין-קניינית של המעקל.
...
מסקנה משפטית זו נובעת מפורשות מפסיקת בית המשפט העליון, הקובע כי: "שכר טרחת עורך דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות טובת בעל הדין והן שייכות לו ולא לעורך הדין" (ע"א 541/63 רכס נ' הרצברג, פ"ד יח (2) 120, 128).
על כן, אני סבור שכל עוד פסק בית המשפט הוצאות ושכר טרחה לטובת המערער – ולא במישרין לטובת בא-כוחו, הכספים כשירים לעיקול, ואסור היה למשיבה להעבירם למערער.
הערעור נדחה אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בדיון מיום 17/6/21 חזרו הנתבעים על טיעוניהם ועוד הוסיפו כי הנאמן פעל בנגוד להלכה המחייבת קבלת אישור מוקדם ולא בדיעבד מהכונס הרישמי בהתאם לנוהל שהוצא, על מנת שניתן יהיה לפטור את הנאמן מתשלום אגרה, כפי שנקבע ביחס לתביעות בתיקי פר"ק נגד נושאי משרה בחברה, לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות.
סכום זה נילקח בחשבון לצורך התשלום החודשי (שלא משולם) מכל מקום, ב-13/8/12, כשנתיים לאחר דחיית העירעור בבית המשפט העליון, חתמה אישתו של החייב על תצהיר מתנה לבנה גיל ביחס לזכויות שלה בדירה.
וראו ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151 ; ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671.
אשר לטענה לפיה בנגוד להחלטת בית המשפט להגיש תביעה נגד אשת החייב, הגיש הנאמן את התביעה גם נגד הילדים, אבהיר כי אכן בשאלה אם אשת החייב חבה בחובות בעלה אם לא, אין לילדים לכאורה "זכות עמידה" ברם מכיוון שילדי החייב עלולים להפגע מהחלטה לפיה האשה חבה בחובות החייב, שעשויה להיות לה השלכה על כשרות ההעברות לילדים, הרי שטוב עשה הנאמן משצרף את כל העלולים להפגע.
התביעה כאן היא חוזית.
...
אשר לבקשה לסילוק בשל אי תשלום אגרה אני מקבלת את עמדת הנאמן והכנ"ר כמו גם את עמדת מדינת ישראל.
לדעתי, האינטרס הציבורי מחייב שמיעת התביעה והואיל ומהחייב לא יבואו הכספים וגם לא מקרוביו, אני מורה על פטור מאגרה בבירור התביעה.
אני קובעת את התיק להוכחות ליום 3/3/22 שעה 10:00.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 31.12.2017 הגישה המבקשת תביעה קטנה נגד המשיב, בטענה כי לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות וגרם לה נזקים בסך 33,400 ש"ח. משלא הוגש כתב הגנה מטעם המשיב ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה.
ביום 30.7.2019 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן, שבמסגרתו הייתה המבקשת מיוצגת, וסכום הפצוי המבוקש הועמד על סך של 397,000 ש"ח. בהמשך לכך, ביום 13.8.2019 הגישה המבקשת בקשה לפטור מתשלום אגרה שנוגעת להפרש בין סכום האגרה ששולמה עובר להגשת כתב התביעה המתוקן לבין סכום האגרה העדכני (להלן גם: יתרת האגרה), אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 6.2.2020.
ביום 3.1.2021 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום וכן בקשה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בעירעור; וביום 6.1.2021 הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה בהליך העירעור.
לשלמות התמונה יצוין, כי אף בגדר ההליך דנן הגישה המבקשת ביום 30.12.2021 בקשה לפטור מאגרה ופטור מהפקדת ערובה; וכי ביום 13.1.2022 ניתנה החלטת בית המשפט (כב' הרשמת ש' עבדיאן) שלפיה יינתן למבקשת פטור מתשלום אגרה וכי סכום הערובה יופחת לסך של 1,500 ש"ח. במסגרת החלטה זו צוין כי בשל אמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי", וכן נסיבות המקרה, סכויי ההליך אינם מצדיקים מתן פטור מהפקדת ערובה.
...
לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות לערער על החלטה של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר א' יחזקאל) מיום 01.04.19 לפיה נדחתה בקשת המבקשת למתן פטור מאגרה (להלן-"ההחלטה").
המבקשת, הגישה תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית כנגד המשיב 1 (להלן -"המשיב") על סך של 604,800 ₪ בגין התרשלות בייצוגה בעסקת מכר מקרקעין.
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007 (להלן-"התקנות") קובעת: (א)"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
...
דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את הבקשה מצאתי כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים לבקשה.
לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם לאחר ההפחתה הנ"ל נותרה יתרת חוב גבוהה בתיק ההוצל"פ, "הנובע בין היתר משיעורה הגבוה של הריבית המוסכמת ואופן הצטברותה על קרן החוב...". התובע שלנו עתר לפני רשם ההוצל"פ לבטל את עסקת המכר הנ"ל, מסיבות שונות, אך בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 3.10.2010.
הצדדים הסכימו להצעה זו. ביום 17.10.2013 ניתן ע"י ביהמ"ש העליון פס"ד (בהמשך להמלצה הנ"ל של ביהמ"ש ולהסכמת הצדדים) הנותן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים, למחוק את העירעור ללא צו להוצאות, תוך הצהרה של המערער (התובע שלנו) "כי אין לו עוד כל טענה נגד המשיב בקשר עם הזכויות במקרקעין" הרלוואנטיים, ותוך הצהרה נגדית של המשיב (הזוכה בפסה"ד שבוצע בהוצל"פ) "כי הוא מוחל ופוטר את המערער מכל חוב הוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ...וכי הוא יוודא את הקטנת הקרן במלוא סכום החוב באופן מיידי עם רישום החלקה, ובאותו מועד ייסגר התיק". עוד נקבע בפסה"ד כי "המשיב לא ינקוט בהליכי הוצל"פ כנגד המערער והתיק יישאר פתוח רק לצורך ביצוע הליכי הרישום". ביום 17.5.2018 הגיש התובע שלנו נגד מדינת ישראל (רשות האכיפה והגבייה) ונגד הנתבע שלנו תביעה "כספית" ע"ס 10,000,000 ₪ [בתיק ת"א (מחוזי ת"א) 38235-05-18 – להלן – "תביעה מחוזית 2018"] בעילה הנוגעת למכירת הנכס הנ"ל בהליכי כנוס הנכסים בתיק ההוצל"פ ובעילה הנוגעת לכך שהנתבע שלנו, ככונס נכסים, לא עידכן את תיק ההוצל"פ בדבר קבלת תמורת הנכס וגרם בכך לתפיחת יתרת החוב בתיק ההוצל"פ. ביום 27.11.2018 ניתנה החלטה בתביעה מחוזית 2018 הדוחה את בקשת התובע שלנו לפטור אותו מתשלום אגרה בתביעה.
ביום 17.1.2019 ניתן פס"ד [בתיק קשור/ייעודי לעניין ערעור אגרה ע"ר (מחוזי ת"א) 41292-12-18] שדחה את ערעור התובע שלנו על החלטת 27.11.2018 הנ"ל בכל הנוגע למדינה, ושקיבל חלקית את העירעור בנוגע לנתבע שלנו, במובן זה שניתן לתובע פטור לגבי סך של 100,000 ₪ בלבד, תוך שהותר לתובע לתקן את תביעתו בהתאם.
ההליכים בתיק זה ביום 27.1.2021 הוגש כתב תביעה "כספית, נזיקית חוזית, רשלנות הפרת חובת נאמנות" ע"ס 2,400,000 ₪.
...
הכרעה דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות עילת התביעה שלה.
סיכום התביעה נדחית מחמת התיישנותה.
התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 7,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו