ערעור על החלטת רשם להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שיק

בפניי היתנגדות לבצוע שיק וכן בקשה לקבוע כי ההיתנגדות הוגשה במועד, ולחלופין - בקשה להאריך את המועד להגשת ההיתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.

מכל מקום, החלטה זו הפכה חלוטה זה מכבר וברי כי מותב זה אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות רשמת ההוצל"פ. אשר לבקשה לקבוע כי ההיתנגדות הוגשה במועד: זו מושתתת, כאמור, על כפירתה של המבקשת בקבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ. המשיבה הציגה אמנם בדיון אישור מסירה חתום לכאורה על ידי עומר, בנה של המבקשת; המבקשת אישרה כי יש לה בן בשם זה. ואולם, על מנת לידון בתקפותו של אישור המסירה היה על המשיבה לדאוג להתייצבותו של המוסר מטעמה בדיון, בתור מי שמבקשת להסתמך על תצהיר המוסר ולהראות באמצעותו כי האזהרה הומצאה למבקשת כדין.

למעלה מן הצורך אבהיר, כי גם לולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הייתי נעתרת לבקשתה החלופית של המבקשת ומאריכה לה את המועד להגשת ההיתנגדות, זאת לאור טענות ההגנה שבפיה, המהוות, כך אני סבורה, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד לפי הוראות סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א-1984); ודאי על פי תקנה 176(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: תקסד"א-2018), החלה על החלטה זו מכח תקנה 180(ג)(1) לתקנות אלו, בה הושמטה דרישת קיומם של "טעמים מיוחדים". לא אחת נפסק, כי לעניין הארכת מועד יש להיתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד, וכלשון בית המשפט העליון - "לפזול אל עבר ההליך העקרי ולבחון את סכוייו הלכאוריים." (רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ [16.8.2012]; כן ראה רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינארית בע"מ [29.8.2012]; רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי [3.1.2013]).

...

לאור כל אלו אני קובעת, כי לא נסתרה טענתה של המבקשת לפיה לא קיבלה את האזהרה בתיק ההוצל"פ, וכי נודע לה עליו רק בעת שגילתה את ההגבלה על רשיון הנהיגה שלה.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי יש לראות את ההתנגדות כאילו הוגשה במועד.

למעלה מן הצורך אבהיר, כי גם לולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הייתי נעתרת לבקשתה החלופית של המבקשת ומאריכה לה את המועד להגשת ההתנגדות, זאת לאור טענות ההגנה שבפיה, המהוות, כך אני סבורה, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד לפי הוראות סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א-1984); ודאי על פי תקנה 176(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: תקסד"א-2018), החלה על החלטה זו מכח תקנה 180(ג)(1) לתקנות אלו, בה הושמטה דרישת קיומם של "טעמים מיוחדים". לא אחת נפסק, כי לעניין הארכת מועד יש להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד, וכלשון בית המשפט העליון - "לפזול אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים." (רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ [16.8.2012]; כן ראה רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ [29.8.2012]; רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי [3.1.2013]).

לאור האמור לעיל אני קובעת, כי ההתנגדות תתקבל בכפוף להפקדת סך של 3,000 ₪, קרן השיק, בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

כפועל יוצא מהחלטתי בדבר המועד להגשת ההתנגדות אני מורה על ביטול כל ההליכים שננקטו בתיק ההוצל"פ ועל עיכובם מעתה ואילך.

בית משפט השלום בעכו י"ג תמוז תשפ"א, 23 יוני 2021 ת"ט 63823-12-19 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אבו חמוד נכסים בע"מ תיק חצוני: 5026460719 בפני כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן תובעים בנק דיסקונט לישראל בעמ נתבעים אבו חמוד נכסים בע"מ החלטה

בפני היתנגדות ובקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שלושה שיקים המשוכים על חשבונותיה של המבקשת בבנק לאומי/ בנק הפועלים שפרטיהם כדלקמן: שיק ע"ס 34,200 ₪ ז"פ 15.1.2018; שיק ע"ס 34,200 ₪ ז"פ 25.2.2018 ושיק ע"ס 32,600 ₪ ז"פ 15.4.2018.

ראו לעניין זה את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ברע"א 70551-11-18 ג'בארין נ' מרק חידקל בע"מ מפי כב' השופטת אילונה אריאלי, שם התקבלה בקשת רשות ערעור על החלטה לחייב מבקש שהעלה טענות הגנה לכאוריות מפני השיקים בהפקדת ערובה בקבעו כי: .

...

."בסיכומו של דבר, סבורני כי נוכח טענות ההגנה שהעלה המבקש, אשר הצביעו על הגנה לכאורה נגד התביעה, לא היה מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה וזאת, בלא קשר למצבו הכלכלי של המבקש". ההלכה היא כי המבקש רשאי להעלות טענות הגנה שעניינה זיוף השטר וטענה זו היא טענה אשר דינה להתברר במסגרת ההליך העיקרי לאחר שמיעת עדויות.

בנסיבות אלו דין הבקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטרות להתקבל ללא תנאי.

בית משפט השלום באשקלון ת"א 55733-05-15 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' מויאל ת.ז. 068115153 תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה המבקש: יעקב מויאל ת.ז. 068115153 המשיבה: עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ החלטה

לאחר מכן, נודע לו על פסק הדין אך במשך חמש שנים לא פעל לביטול פסק הדין ואף לא להגשת ערעור על החלטת הוועדה.

ר' האמור בעיניין זה בהחלטת כב' השופטת דורנר, ברע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה, (ניתנה ביום 5.12.00, פורסמה במאגרים): "טענת המבקש היתה כי מצבו האישי הקשה והיותו טרוד בעיסקו ובהחזר חובות מנעו ממנו את האפשרות להגיש במועד את בקשת היתנגדות לבצוע השיק...

ואולם, בנסיבות המקרה שבפני – שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף – האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת ההיתנגדות לבצוע השיק, וזאת על מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על פיו".

...

במצבים מסוימים, יביא שילוב של נסיבות האיחור, נתונים אישיים, מהות טענות ההגנה ותוצאות הותרת פסק הדין על כנו, להצדקת הארכת המועד, וסבורני כי זהו המקרה בענייננו.

במצב דברים זה, של ספק במסירה ותמונת מצב לא ברורה מצד המבקש לאחר מתן פסק הדין, שוכנעתי כי יש לנקוט משנה זהירות בהתייחסות בית המשפט להמצאה, להימנע מעמידה דווקנית על ענייני פרוצדורה תוך הגמשת העמדה בנושא זה ונטייה להקל על הנדרש מהמבקש.

באשר לשאלת ההוצאות, במכלול הנסיבות, הן אלה הנוגעות למסקנה בנוגע למסירה והן אלה הקשורות בנתוניו האישיים של המבקש, לא ייפסקו בשלב זה הוצאות.

כשבועיים לאחר קבלת ההחלטה האמורה הגישה המבקשת בקשה לביטול ההחלטה מיום 7.11.2017 ולחלופין בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות בבקשה לבצוע השיק הראשון.

בהחלטה מיום 28.3.2019 דחה בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' הרשם ד' יעקובי) את הבקשה לביטול ההחלטה וקבע כי לא ניתן להגיש היתנגדות חדשה כנספח לבקשה לביטול החלטה בתיק שניסגר.

המשיב הגיש ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום ובגדרו השיג גם על ההחלטה מיום 31.1.2019.

...

בהמשך לכך, בית המשפט מצא את גרסת המבקשת, שטענה כי השיק ניתן על ידה למשיב על בסיס מצג שלפיו חלק הארי של הסכום נועד לתשלום עבור שירותים עתידיים, עדיפה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

גב' לוי היתגוננה שם בטענת "פרעתי". כב' הרשם א' אבני סקר את ההליכים השונים שהתנהלו בין הצדדים ובסופו של יום קיבל את טענתה של גב' לוי כי חובה לדלתא נפרע במלואו (לשלמות התמונה ייאמר כי על החלטה זו הוגש ערעור בתיק עש"א (שלום נתניה) 53571-03-21 שעוכב עד לאחר שיוכרע העירעור דכאן).

משהוגשה היתנגדות לבצוע השיקים, נכון עשה בית משפט קמא עת האריך את המועד להגשת ההיתנגדות והורה על סילוקה של התביעה על הסף.

...

בנסיבות אלה אני סבור כי עומד לחובתה של דלתא השתק שיפוטי, אשר מונע ממנה מלהתכחש להצהרותיה במסגרת הליך ההוצאה לפועל [ע"א 4170/14 כהן נ' כהן, פסקה 8 (נבו 14.01.2016) והאסמכתאות הרבות שמובאות שם].

לפיכך הערעור נדחה ללא צו להוצאות [ע"א 2285/18 דלתא קפיטל גרופ נ' סימנטוב (16.10.2018) נספח 7ב לתשובת גב' לוי לערעור].

לפיכך דין הערעור שלפניי להידחות.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ואף בהתחשב בכך שדלתא פעלה בחוסר תום לב של ממש עת הגישה את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, וממילא לאור העלויות שנגרמו לגב' לוי בניהול הערעור שלפניי, אני מחייב את דלתא בשכר טרחת ב"כ לוי בגובה העירבון שזו הפקידה בקופת בית המשפט בסך 15,000 ₪ על פירותיו.