בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד), מיום 5.1.2020, אשר דחה את בקשת המבקשים לבטל את פסק הדין בהעדר הגנה שניתן נגדם ביום 26.11.09 (ת"א 8361/09).
בהחלטתו נימק כך:
"... גם אם תאמר שיש ספק לגבי אישור המסירה של כתב התביעה לאור דוגמאות החתימה שהוצגו, וגם לגבי המסירה של פסק הדין בהעדרי תצהירי מוסר וגם החתימה של הנתבע 2 אינה תואמת לדוגמאות החתימה שצורפו, הרי שלגבי מסירת האזהרה אין ספק. אין היתמודדות עם החתימה על האזהרות על ידי טלי לימואי. חשוב מכך, אין פירוט לגבי הנסיבות שבהן נודע לנתבעים על תיק ההוצאה לפועל ומתי. בנוסף, למיטב עיוני, הוגשו בקשות שונות לתיק ההוצאה לפועל במשך השנים דבר המלמד על כך שהנתבעים / המבקשים ידעו על ההליך. הוגש גם ערעור על החלטת רשם בשנת 2012 בפני כב' השופט ארנברג שנזנח אף שהנתבעים היו מיוצגים על ידי עו"ד (18571-12-12). בנסיבות אלה אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים גם אין מקום לביטול מחמת שיקול דעת ביהמ"ש. מזה שנים הנתבעים יודעים על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, שילמו סכומים על חשבון החוב, הגישו בו בקשות שונות ואף ערעור על החלטת הרשם. עיקרון סופיות הדיון אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם הבקשה לביטול פסק דין. הבקשה נדחית".
על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות העירעור שלפניי.
...
בהחלטתו נימק כך:
"... גם אם תאמר שיש ספק לגבי אישור המסירה של כתב התביעה לאור דוגמאות החתימה שהוצגו, וגם לגבי המסירה של פסק הדין בהעדרי תצהירי מוסר וגם החתימה של הנתבע 2 אינה תואמת לדוגמאות החתימה שצורפו, הרי שלגבי מסירת האזהרה אין ספק. אין התמודדות עם החתימה על האזהרות על ידי טלי לימואי. חשוב מכך, אין פירוט לגבי הנסיבות שבהן נודע לנתבעים על תיק ההוצאה לפועל ומתי. בנוסף, למיטב עיוני, הוגשו בקשות שונות לתיק ההוצאה לפועל במשך השנים דבר המלמד על כך שהנתבעים / המבקשים ידעו על ההליך. הוגש גם ערעור על החלטת רשם בשנת 2012 בפני כב' השופט ארנברג שנזנח אף שהנתבעים היו מיוצגים על ידי עו"ד (18571-12-12). בנסיבות אלה אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים גם אין מקום לביטול מחמת שיקול דעת ביהמ"ש. מזה שנים הנתבעים יודעים על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, שילמו סכומים על חשבון החוב, הגישו בו בקשות שונות ואף ערעור על החלטת הרשם. עקרון סופיות הדיון אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם הבקשה לביטול פסק דין. הבקשה נדחית".
על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי.
דיון
לאחר שעיינתי בטענות המבקשים, בהחלטת בית משפט קמא ובכתבי הטענות שהוגשו בבית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, כאמור בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ועל פי תקנה 138(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018).
לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.
